כך כתב בתשב"ץ סימן שטו ובא לומר שאין מלאכי "אף שצף קצף אנף נגף רשף" שולטים בסעודה כשמברכים ברהמ"ז בכוונה עיי"ש.אות שאינה נמצאת בברכת המזון: האות ף'. [מלבד ב"על הניסים" בפורים, וכן ב"הרחמן" לפי נוסח הספרדים במילים "ורפואת הגוף"].
מה עם בל תוסיף?בספר המנהיג (הלכות הלל סימן מ') כתב דכשיבנה בית המקדש יקריבו את כל קרבנות הציבור שלא הקריבו בזמן החורבן.
סובר שהשלמה של מצווה קיימת לא דומה לאיסור בל תוסיף.
ועי' כאן* נשים גרגרניות הן. (טהרות פ"ז מ"ט)
* נשים שחצניות הן. (ירושלמי שבת פ"ו ה"א)
* נשים דברניות הן. (ברכות מח:)
* נשים דעתן קלה. (שבת לג: קידושין פ:)
* נשים עם בפני עצמן הן. (שבת סב.)
* נשים עצלניות הן. (פסחים ד: תוד"ה הימנוהו בשם הירושלמי פסחים פ"א ה"א)
* דמעתה של אשה מצויה. (ב"מ נט.)
* אשה צרה עיניה באורחים. (ב"מ פז.)
* אין האשה מקבלת פיוס. (נדה לא:)
* עשרה קבין שיחה ירדו לעולם. תשעה נטלו נשים ואחד כל העולם כולו. (קידושין מט:)
* הדיבור מצוי בנשים. (ב"ר ע')
* רבנן אמרי: ד' מדות נאמרו בנשים: גרגרניות, צייתניות, עצלניות, קנאניות. רבי יהודה בר נחמיה אמר: אף איסטטניות (שדעתה קצרה ואינה יכולה לסבול שום דבר נגד רצונה מיד. ובלשון יוון מחלוקת ערעור וקטטה) ודברניות. רבי לוי אמר: אף גנביות. יוצאניות. (בראשית רבה מ"ה, ה')
* נשים אינן נאמנות.
* הנשים בטבעם הם נוטות אל הכילות. (אברבנאל אבות א', ה')
* אם תמצא עורב כולו לבן, תמצא כשירה בנשים. (חידושי הרמב"ן והר"ן חולין סב: ובספר הקנה ק"ב ע"ב [צ"ב סוף ע"א] ובכלבו בסי' קי"ח)
* ארבעה דברים נמצאים באשה: חימוד, זנות, שטות, כעס. (ספר הקנה ק"ג ע"א [צ"ב ע"ב])
* האשה היא סיבה לנזק האיש. (תחכמוני שער ארבעים ואחד)
* נקבה בגימטרייא נזק. (כל בו סי' קכ"ב ודבש לפי להחיד"א מערכת נו"ן אות ו' ובפירוש הרא"ש עה"ת ויקרא א', ב' ועוד). [זכר גימטרייא ברכה (שם)] (ובתשב"ץ קטן סי' תס"ה כתב שנקבה בגימטרייא קללה. ובמושב זקנים לבעלי התוספות ויקרא י"ב, א' כתב בשם הר"א מגרמייזא שהבת בגימטריא ארור, וכ"כ בפירוש רבינו אפרים עה"ת שם)
* האשה יפה שבחיות. (משלי חכמים המובא בדרך טובים אדלמאן, סי' 22. וכעי"ז בספר שעשועים לר' יוסף אבן זבארה פרק ז' אות ל"ח)
* נשים הן רגזניות, קולניות, קללניות, ופיהן תמלא קללות נמרצות לילדיהן. (פלא יועץ ערך קללה)
* כשאומר בליל הסדר "מרור זה", יצביע על אשתו. (הגדת פראג בגיליון, וכ"כ בספר "וילקט יוסף" [שווארץ] מחברת שישית, קונטרס כ', סי' ק"פ ששמע מי שראה ברומי הגדש"פ על קלף וכך היה כתוב שם)
* דרך נשים שמשקרות ומכזבות. (חתם סופר בראשית ל"א, ל"ז. בשם מדרש)
forum-otzar-hatorah.co.il
החיד"א ב'מדבר קדמות', מערכת א', אות כ"ו, כתב "שהאר"י הק' ז"ל היה נטהר באפר פרה על ידי אליהו זכור לטוב ואז נחה עליו רוח הקודש להפליא".הר"ש פ"ד דחלה משנה ח' כותב דבימי האמוראים היה להם אפר פרה בארץ ישראל והיו נטהרים מטומאת מת. ועיין נדה ו:
לי ממש לא מובן. הם כותבים שחברו את הספרים בגיל הזה.ספר המאור לרז"ה בגיל 19.
וכמובן שרק התחילו לכתבם בגיל זה, וסיימום בגיל מבוגר יותר.
העממי?
וכן מנהג גור.הידעת עצה לסילוק מחשבות והרהורים בתפילה
מקור חיים לבעל חוות יאיר סימן צה כותב "אני הרגלתי עצמי להתפלל כל ברכה בנשימה אחת לבד מאבות וגבורות".
והחיד"א בשו"ת יוסף אומץ סימן ע' כותב "וכן שמעתי משם הרב הגדול ח"ק מהר"ר יוסף קובו ז"ל בדור שלפני פנינו, שהרוצה להינצל ממחשבות יאמר כל ברכה בנשימה אחת".
וכך גם אני נוהג ורואה נפלאות.הידעת עצה לסילוק מחשבות והרהורים בתפילה
מקור חיים לבעל חוות יאיר סימן צה כותב "אני הרגלתי עצמי להתפלל כל ברכה בנשימה אחת לבד מאבות וגבורות".
והחיד"א בשו"ת יוסף אומץ סימן ע' כותב "וכן שמעתי משם הרב הגדול ח"ק מהר"ר יוסף קובו ז"ל בדור שלפני פנינו, שהרוצה להינצל ממחשבות יאמר כל ברכה בנשימה אחת".
שם הספר הוא "מעשה הכתב" (אינו באוצה"ח, וחבל).גדולה מזו: צורת האותיות (אשוריות) נקבעה כפי שהיא, משום שבעת הגיית האות נוצרת בחלל הפה צורת האות (בחתך רוחב), והאריך בכל זה הגאון המופלא רב"צ לובצקי בעל "התדמות הלשון" ו"כתב הנשתון" באחד מספריו(איני זוכר שמו).
מובא בתוס' שבת קיח ע"ב ד"ה עיון תפילההידעת כי מובא בירושלמי שבשמונה עשרה "שמואל אמר אנא מנית אפרוחיא. רבי בון בר חייא אמר אנא מנית דימוסיא. א"ר מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה."
ראיתי שמציינים שזה נמצא באות א' במילה איבריםהידעת שלאיש יהודי יש ל"ב שניים ולגויים יש ל"ג שיניים ומי שעשוי להיות גר בראו הקב"ה עם ל"ב שינים. מדרש תלפיות.