הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים

[בנימין לוריא]

הידעת?
מקובל לומר שהחסידים מונים את האושפיזין לפי סדר הספירות - משה ביום הרביעי ויוסף ביום השישי - ואילו הליטאים מונים אותם לפי סדר הדורות, שבו יוסף ביום הרביעי ומשה ביום החמישי. אולם, לדעת ר' אשר וייס שליט"א, החלוקה הזאת אינה מדויקת: היו אדמו"רים שנהגו לפי סדר הדורות, ולצדם ליטאים שנהגו לפי סדר הספירות.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
בספר אור צדיקים הובא בשערי תשובה, מובא מנהג להדליק בסוכה בכל לילה מלילות החג שבעה נרות, לכבוד שבעת האושפיזין. זאת אף שבכל יום אחד מהם הוא האושפיזין המרכזי, שכן לפי נוסח ההזמנה מזמינים את שבעתם בכל יום.

 

[אור זרוע לצדיק]

הידעת?
שהד' מינים הם כנגד ד' אותיות של שם הוי"ה.

בית יוסף על או"ח סימן תרנא

אבל ה"ר מנחם מרקנ"ט כתב בפרשת אמור (ספר רקנטי ד"ה ולקחתם) צריך לסמוך האתרוג עם שאר המינים שלא להפרידה מן הבנין וסוד זה נגלה אלי בחלום בליל יום טוב הראשון של חג הסוכות בהתאכסן אצלי חסיד אחד אשכנזי שמו הרב ר' יצחק ראיתי בחלום שהיה כותב השם ביו"ד ה"א והיה מרחיק הה"א אחרונה מן השלש אותיות הראשונות ואמרתי לו מה זה עשית והשיב כך נוהגים במקומינו ואני מחיתי בו וכתבתי אותו שלם ואשתומם על המראה ואין מבין למחר בעת נטילת לולב ראיתי שלא היה מנענע רק הלולב ומיניו בלא אתרוג והבנתי פתרון חלומי וחזר בו.

ורז"ל רמזו סוד זה בויקרא רבה (פר' אמור ל ט) אמר[ו] שם פרי עץ הדר (ויקרא כג מ) זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים צו ו, דה"א טז כז) הוד והדר לפניו, כפות תמרים זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים צב יג) צדיק כתמר יפרח, וענף עץ עבות זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (זכרי' א ח) והוא עומד בין ההדסים, וערבי נחל זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים סח ה) סולו לרוכב בערבות תראה שכל המינים האלו רומזים בשם יתברך עכ"ל:​

 

[מכנדבי]

הידעת?
בחיבורי הראשונים מובא מנהג להרבות בהדסים עד שישים ותשעה לנוי מצוה, כמניין הדס. המנהג מובא בשם רב האי גאון.
מקור: שיבולי הלקט, סימן שנ"ח, בשם רב האי גאון; וראו רמב"ם, הלכות לולב ז, ז, לעניין הוספה בהדסים.

לחץ כדי לכווץ...

שבולי הלקט אינו אשכנזי אלא איטלקי.
באופן כללי כדאי לעיין בספרו של הרב יעקב ישראל סטל על ריבוי הדסים וערבות בקהילות ישראל (איני יודע אם כבר התפרסם בשלמותו).

 

[מכנדבי]

הידעת?
בכמה יישובים לא הצליחו להשיג אלא אתרוג אחד. כדי שכולם יוכלו ליטול, חתכו אותו לחתיכות ושלחו חתיכה לכל יישוב. חלק מן החתיכות אף הצטמקו בדרך עד שהיו קטנות מכביצה, ובכל זאת בירכו עליהן ביום הראשון. התרומת הדשן נשאל על המעשה, כינה אותו תמוה, ופסק שאין לעשות כן.

לחץ כדי לכווץ...

התרומת הדשן לא נשאל, אלא כתב את השאלות בעצמו.
וא"כ יש סיכוי שהאירוע לא התרחש במציאות.

 

[מכנדבי]

הידעת? מפיוט לר"ה שחל בשבת שנמצא בגניזה הקהירית עולה שבשנה כזו היו קושרים את השופר לעמוד לפני שבת, כדי שלא יהיה חשש שמא יעבירנו (ולכאו' ה"ה ללולב), כמבואר במצו"ב.

 

[מכנדבי]

דבר האבד:
[א] דעת הרמב"ם (נמסרה בידי בנו רבי אברהם בספר המספיק לעובדי השם, מהד' דאנה עמ' 254) שבזמן ברכת הגומל על הת"ח לשבת בדווקא, כמאמר הכתוב "ובמושב זקנים יהללוהו".

אני מעתיק מאבא מארי זצ"ל שראוי שהשומעים יהיו יושבים והמברך עומד, משום שהפסוק אומר: "ובמושב זקנים", והלכה למעשה אנו מושיבים את התלמידים בעת שאנו מברכים את הברכה הזו, כפי שהיה ז"ל סבור ועושה.

לחץ כדי לכווץ...

[ב] דעת המהרש"ל (חכמת שלמה, שבת קטז.) שה"סימניות" שלפני פרשת "ויהי בנסוע" ואחריה הן פרשיות סתומות ולא נונים הפוכות, ושלכתחילה אסור לכתוב נונים כאלו בס"ת, ואף יש צד שהן פוסלות אותו.

בפירוש רש"י מדוייק ראיתי כתוב כך: 'נו"ן הפוכה ׆ ויהי בנסוע הארון כו' ׆', ועל זה סומכין הנקדנים לעשות ב' נוני"ן, אחת קודם ויהי בנסוע ואחת אחריה. אבל במדוייקים לא ראיתי, וקרוב בעיני שפסולה לפי מה שפסלינן בחסר ויתיר אפילו אות אחת, ולכתחלה לכולי עלמה אסור. והסימנים שנאמרו כאן רוצה לומר שעשה פרשה לפניה ולאחריה, ואולי זה הציור של נו"ן הפוכה תלמיד אחד הגיה. נ"ל.

לחץ כדי לכווץ...

 

[מכנדבי]

בשו"ת לחם שלמה סי' קי"ב מפורש שאף להטיל רעי מותר בתוך הסוכה.

לחץ כדי לכווץ...

 

[ישראל אדלר]

הידעת, רבי אלעזר אמר מקור לדין שאמר ר' יוחנן [שלא פסקה קדושת בכורים גם לאלה שנולדו במדבר], וראה את ר' יוחנן בחלומו ומכח זה הסיק כי אמר מילתא מעלייתא (בכורות ה' ע"א).

 

[מכנדבי]

הגדרה מעניינת לדין שינה בסוכה:

 

[יעקב הסופר]

הגדרה מעניינת לדין שינה בסוכה:

לחץ כדי לכווץ...

ידוע הסיפור שקרה בסוכה שישנו שם הרבה בחורים על מזרונים ובא בחור לישון וכל הסוכה היתה מלאה במזרונים בא אותו בחור שלא בהיתר הוציא בחור כשהוא ישן אל מחוץ לסוכה והבחור האחר נכנס וישן

והרבה רוצים לומר שהוא לא עבר עבירה מי שהוציאו אותו מחוץ לסוכה תוך כדי שהוא ישן אז איך זה מסתדר עם מה שכתוב פה ?

 

[א. ל.]

הגדרה מעניינת לדין שינה בסוכה:

לחץ כדי לכווץ...

אדם שמירת גופו עליו.

 

[מכנדבי]

אדם שמירת גופו עליו.

לחץ כדי לכווץ...

העתקתי רק את הכותרת, הוא אכן מביא זאת מהדין הנ"ל.

 

[יעקב הסופר]

הגדרה מעניינת לדין שינה בסוכה:

לחץ כדי לכווץ...

ידוע הסיפור שקרה בסוכה שישנו שם הרבה בחורים על מזרונים ובא בחור לישון וכל הסוכה היתה מלאה במזרונים בא אותו בחור שלא בהיתר הוציא בחור כשהוא ישן אל מחוץ לסוכה והבחור האחר נכנס וישן

והרבה רוצים לומר שהוא לא עבר עבירה מי שהוציאו אותו מחוץ לסוכה תוך כדי שהוא ישן אז איך זה מסתדר עם מה שכתוב פה ?

לחץ כדי לכווץ...

יש לכם תשובה?

 

[א. ל.]

יש לכם תשובה?

לחץ כדי לכווץ...

למורנו הגרא"מ זיסקינד יש ראיות רבות שהגרשז"א לא אמר כן מעולם.
וידוע שרבים אוחזים כך.
ומסתמא במקום שהוא כותב הגדרה זו הוא מביא את הוכחותיו.

 

[איש חסיד היה]

כתב בספר ערוגת הבושם (לרבו של הרוקח, ח"ג עמ' 218) שדין "תשבו כעין תדורו" אינו חלק ממצוות ישיבת סוכה, אלא תוספת מצוה ואינה מעכבת במצוות סוכה.

לחץ כדי לכווץ...

אם כן כיצד מצטער פטור מן הסוכה?
האם אין זה מחמת דין תשבו כעין תדורו?
ואולי על זה הסתמכו בכמה קהילות חסידיות שברכו לישב בסוכה גם כשירדו גשמים?

 

[אבא מרי בר פפא]

בשו"ת חת"ס (חיו"ד סי' רל"ו) כתב שרעק"א ביקש ממנו לפנות למושל ירושלים דאז בבקשה לאפשר הקרבת קורבנות בהר הבית

 

[בניהו בן יהוידע]

בשו"ת חת"ס (חיו"ד סי' רל"ו) כתב שרעק"א ביקש ממנו לפנות למושל ירושלים דאז בבקשה לאפשר הקרבת קורבנות בהר הבית

לחץ כדי לכווץ...

מה החידוש?
"ולכן מקריבן הקרבנות כולם עפ"י שאין הבית בנוי" (רמב"ם עבודה)
רק צריך מסורת היכן המזבח, וכנראה שלחת"ס היה

 

[בניהו בן יהוידע]

בשו"ת חת"ס (חיו"ד סי' רל"ו) כתב שרעק"א ביקש ממנו לפנות למושל ירושלים דאז בבקשה לאפשר הקרבת קורבנות בהר הבית

לחץ כדי לכווץ...

פולמוס בוער בשאלת הקרבת קרבנות בזמן הזה, התלקח בין השנים תקצ"ו- תרכ"ה. לאחר שהגאון רבי צבי הירש קאלישער זצ"ל – בעל מחבר ספר 'מאזניים למשפט' ובעל 'הגהות וחידושי רצ"ה קאלישער' שנדפס במשניות נשים ונזיקין, הגה רעיון להקריב קרבנות בהר הבית.

מורו ורבו, הגאון רבי עקיבא אייגר זצוק"ל השיב לו במכתב ארבעה נימוקים לאסור הקרבת קרבנות בזמן הזה: א. כולנו טמאי מתים ואי אפשר להקריב בטומאה. ב. אין יודעים את מקום המזבח, שיש בזה חילוקי דעות במדידת האמות והטפחים. ג. אין לנו כהן מיוחס להקריב קרבנות. ד. עבודה כשרה רק בבגדי כהונה, ואין אנו יודעים מהו תכלת ומהו ארגמן. (אולם בשו"ת חתם סופר יו"ד רלו, השיב על כל טענות אלו שאין הם מוכרחות).

 

[בניהו בן יהוידע]

בשו"ת חת"ס (חיו"ד סי' רל"ו) כתב שרעק"א ביקש ממנו לפנות למושל ירושלים דאז בבקשה לאפשר הקרבת קורבנות בהר הבית

לחץ כדי לכווץ...

א. אין יודעים בדיוק את מקום המקדש לדעת היכן אסור להכנס.

ב. אף שהרמב"ם פסק שקדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא, הראב"ד חולק על כך, ולשיטתו אסור להקריב בזמן הזה (אך מותר להכנס, וצע"ג האם יש בעיה להקריב על סתם הר כי לשיטתו הותרה הבמות עפ"י זה ועין כסף משנה שם)

ג. אין מקריבין רק על מזבח בנוי, והרי אי אפשר לבנות את המזבח כשכולנו טמאי מתים, ולא נאמר טומאה הותרה בציבור להיכנס שם לבנותו.

ד. אבני המזבח צריכים להיות בתולדותם אבנים שלמות בלי שום חריץ אפילו כחגירת ציפורן, והיכן ישיגו בזמן הזה כזאת.

ה. המזבח צריך להיות סתום עד התהום בלי מחילות תחתיו (, וזהו דבר שאי אפשר לברר בזמנינו אם אין מחילות.

ו. יש אומרים שטומאה רק 'דחויה' בציבור וצריך להיות הציץ מרצה והיום אין לנו ציץ.

ז. בימינו אין לנו דין ציבור אלא כולם כיחידים, וטומאה הותרה רק בציבור.

ז. אי אפשר לאסוף שקלים מכל ישראל להקריב קרבן ציבור.

ח. אין מחנכין מזבח חדש אלא בקרבן תמיד, ואי אפשר להקריב רק קרבן פסח ולא תמיד.

ט. יש הרבה מחלוקות ושיטות בפוסקים כיצד לעשות את כל עבודות הקרבנות, ואין בידנו להכריע בהם.

י. קרבנות צריכים להישחט 'לשם ניחוח', ובזמן הגלות נאמר 'ולא אריח בריח ניחוחכם'.

יא. קרבן ציבור קרב רק בהסכמת כל ישראל וזה קשה להשיג בימינו.