יצחק מירושלים

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
522
תודות
1,793
נקודות
144
בחלק מהערים התשלום במקווה המקומי נקבע לפי שעות כגון בבוקר 4 ש"ח ובצהרים 12 ש"ח
וכך היה המעשה
ראובן עמד בתור ועמד לשלם 4 ש"ח
עקף אותו חבירו שמעון
וברגעים אלו התחלף המחיר למחיר הגבוה
ומשו"ה הוצרך שמעון לשלם 12 ש"ח
השאלה האם שמעון חשיב מזיק וחייב לפצותו או שלא
 
נערך לאחרונה:
בחלק מהערים התשלום במקווה המקומי נקבע לפי שעות כגון בבוקר 4 ש"ח ובצהרים 12 ש"ח
וכך היה המעשה
ראובן עמד בתור ועמד לשלם 4 ש"ח
עקף אותו חבירו שמעון
וברגעים אלו התחלף המחיר למחיר הגבוה
ומשו"ה הוצרך שמעון לשלם 12 ש"ח
השאלה האם שמעון חשיב מזיק וחייב לפצותו או שלא

מסברא זה חשיב כגרמא בעלמא ופטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים
 
אולי הוי כעני המהפך בחררה?
צריך לשים לב שעשויות להיות כאן שתי שאלות - א. לגבי מה שבגלל אותו אחד שעקף הפסיד השני את הכסף שהיה יכול לחסוך, שאז יתכן שהעוקף נחשב מזיק, וזאת השאלה שנשאלה, ולגביה אין קשר לעני המהפך בחררה מאחר שהנידון אינו על דבר מסויים שלקח ממנו, כי אם על מה שבגללו נסבב לו היזק.
ב. לגבי מה שהוא בעצמו לקח את מקומו בתור, שאז זה עובר להיות נידון של גזל מנידון של מזיק, ואף לגבי זה אין קשר לעני המהפך בחררה, מאחר שהראשון אינו רק מהפך במקום והוא כבר זכה בו, ויש לדון כאן בעיקר דין תור אם יש בו תוקף הלכתי, וכפי שצויין כאן.
 
בחלק מהערים התשלום במקווה המקומי נקבע לפי שעות כגון בבוקר 4 ש"ח ובצהרים 12 ש"ח
וכך היה המעשה
ראובן עמד בתור ועמד לשלם 4 ש"ח
עקף אותו חבירו שמעון
וברגעים אלו התחלף המחיר למחיר הגבוה
ומשו"ה הוצרך שמעון לשלם 12 ש"ח
השאלה האם שמעון חשיב מזיק וחייב לפצותו או שלא
לכאורה אם תור נחשב כדבר ששיך לבעל התור מדינא לכאורה יש לחייבו מדין שבת - דהדקיה באינדרונא ובטליה ב"ק פ"ה ב', אלא דיש חילוק בין הכניסו בידים ונעלו דאז הוי היזיק בידים להיכא שהיה בביתו ונעלו דאז חייב מדין גרמא, עי' קצות החושן סימן שס"ג ס"ק ג'.
ומיהו התם איירי לענין שבת דהיינו שביטלו ממלאכה מה שהיה יכול להרוויח, משא"כ הכא דהוי הפסד אחר, ויל"ע אם יש בכזה הפסד דין שבת.
עוד יל"ע אי בעינן שיחשב גרמא דוקא היכא שעשה מעשה בידים וכגון שנעל בפניו הדלת, משא"כ אם מנעו בגופו שלא יצא מביתו, ויל"ע אי חשיב מעשה מה שעקף אותו ומנע ממנו להכנס,
ומיהו מסתבר שתור לא נחשב זכות ממון שיש לו אלא הנהגה הראויה ולא שזכה בזה זכות ממונית.
 
לכאורה אם תור נחשב כדבר ששיך לבעל התור מדינא לכאורה יש לחייבו מדין שבת - דהדקיה באינדרונא ובטליה ב"ק פ"ה ב', אלא דיש חילוק בין הכניסו בידים ונעלו דאז הוי היזיק בידים להיכא שהיה בביתו ונעלו דאז חייב מדין גרמא, עי' קצות החושן סימן שס"ג ס"ק
מדין מזיק לא נראה ששייך ואינו דומה לשבת שמנע ממנו לעשות מלאכה אלא תפס לו משהו זול ודומה לחפץ אחרון במבצע וחטף לחברו שודאי לא נדון מצד שבת
ב. לגבי מה שהוא בעצמו לקח את מקומו בתור, שאז זה עובר להיות נידון של גזל מנידון של מזיק, ואף לגבי זה אין קשר לעני המהפך בחררה, מאחר שהראשון אינו רק מהפך במקום והוא כבר זכה בו, ויש לדון כאן בעיקר דין תור אם יש בו תוקף הלכתי, וכפי שצויין כאן.
לגבי גזל אף אם נדון שתור זה זכות ממונית לכא' יכול לומר לו הרי שלך לפניך וזה שהיה יותר זול לא קשור לזכות בתור
 
לכאורה אם תור נחשב כדבר ששיך לבעל התור מדינא לכאורה יש לחייבו מדין שבת - דהדקיה באינדרונא ובטליה ב"ק פ"ה ב', אלא דיש חילוק בין הכניסו בידים ונעלו דאז הוי היזיק בידים להיכא שהיה בביתו ונעלו דאז חייב מדין גרמא, עי' קצות החושן סימן שס"ג ס"ק ג'.
ומיהו התם איירי לענין שבת דהיינו שביטלו ממלאכה מה שהיה יכול להרוויח, משא"כ הכא דהוי הפסד אחר, ויל"ע אם יש בכזה הפסד דין שבת.
עוד יל"ע אי בעינן שיחשב גרמא דוקא היכא שעשה מעשה בידים וכגון שנעל בפניו הדלת, משא"כ אם מנעו בגופו שלא יצא מביתו, ויל"ע אי חשיב מעשה מה שעקף אותו ומנע ממנו להכנס,
ומיהו מסתבר שתור לא נחשב זכות ממון שיש לו אלא הנהגה הראויה ולא שזכה בזה זכות ממונית.
גם אם תור זה זכות הזכות היא להיות לפני ולא זכות בדבר בעצמו שאתה צריך לקבל
 
גם אם תור זה זכות הזכות היא להיות לפני ולא זכות בדבר בעצמו שאתה צריך לקבל
מאי שנא מכל שבת שהפסיד לו את העבודה שהיה יכול לעבוד אצל אחר שאין לו כל זכות באחר, אלא מה שמנע ממנו להרוויח, וא"כ ה"ה כאן שנמע ממנו להרויח, אם זה נחשב שבת כזה סוג הפסד וכנ"ל.
 
מדין מזיק לא נראה ששייך ואינו דומה לשבת שמנע ממנו לעשות מלאכה אלא תפס לו משהו זול ודומה לחפץ אחרון במבצע וחטף לחברו שודאי לא נדון מצד שבת
ומיהו התם איירי לענין שבת דהיינו שביטלו ממלאכה מה שהיה יכול להרוויח, משא"כ הכא דהוי הפסד אחר, ויל"ע אם יש בכזה הפסד דין שבת.
מ"מ יש הבדל בין חטף לחברו, למקרה שמנע ממנו בגופו לקחת את האחרון במבצע שבזה נמי יש להסתפק וכנ"ל.
 
מאי שנא מכל שבת שהפסיד לו את העבודה שהיה יכול לעבוד אצל אחר שאין לו כל זכות באחר, אלא מה שמנע ממנו להרוויח, וא"כ ה"ה כאן שנמע ממנו להרויח, אם זה נחשב שבת כזה סוג הפסד וכנ"ל.
כמה משלם בהדקיה בי אינדרונא האם כל מה שיכל להרויח באותו זמן, או שיש שיעור מסוים כללי של שבת?
דבר שני ההלכה שם היא רק אם אחזו בידיים והכניסו לתוך חדר, אבל אם היה בתוך חדר ונעל עליו לא, אז כאן לכאו' יהיה פטור כיון שרק תפס את המכונה ומנע ממנו.
ועיקר הדברים שהדקיה באינדרונא, הוא עשיה בגוף האדם להזיקו שלא יוכל לעבוד, וזה הגדרת נזק באדם, ולכן צריך שגם יכניסנו משא"כ בסוגיא דידן
 
כמה משלם בהדקיה בי אינדרונא האם כל מה שיכל להרויח באותו זמן, או שיש שיעור מסוים כללי של שבת?
כפועל בטל
דבר שני ההלכה שם היא רק אם אחזו בידיים והכניסו לתוך חדר, אבל אם היה בתוך חדר ונעל עליו לא, אז כאן לכאו' יהיה פטור כיון שרק תפס את המכונה ומנע ממנו.
כנזכר לעיל
אלא דיש חילוק בין הכניסו בידים ונעלו דאז הוי היזיק בידים להיכא שהיה בביתו ונעלו דאז חייב מדין גרמא, עי' קצות החושן סימן שס"ג ס"ק ג'.
ולכן השאלה היא רק מדין גרמא שחייב בדי"ש.
ועיקר הדברים שהדקיה באינדרונא, הוא עשיה בגוף האדם להזיקו שלא יוכל לעבוד, וזה הגדרת נזק באדם, ולכן צריך שגם יכניסנו משא"כ בסוגיא דידן
עוד יל"ע אי בעינן שיחשב גרמא דוקא היכא שעשה מעשה בידים וכגון שנעל בפניו הדלת, משא"כ אם מנעו בגופו שלא יצא מביתו, ויל"ע אי חשיב מעשה מה שעקף אותו ומנע ממנו להכנס,
 
מ"מ יש הבדל בין חטף לחברו, למקרה שמנע ממנו בגופו לקחת את האחרון במבצע שבזה נמי יש להסתפק וכנ"ל.
אכן יש חילוק אבל לכא' דין שבת נאמר על מניעת ריוח שאמור הוא להרויח ולא שמישהו יכל לתת לו (כלומר אדם מיועד לעבודה ולכן זה נזק שהוא לא עובד אבל זה שמישהו יכל לתת לו בזול ועכשיו נותן ביוקר אין בזה נזק באדם)
 
אכן יש חילוק אבל לכא' דין שבת נאמר על מניעת ריוח שאמור הוא להרויח ולא שמישהו יכל לתת לו (כלומר אדם מיועד לעבודה ולכן זה נזק שהוא לא עובד אבל זה שמישהו יכל לתת לו בזול ועכשיו נותן ביוקר אין בזה נזק באדם)
מסתבר כן, אבל עדין י"ל דאם היה יכול לזכות בדבר יחשב, דאטו אדם שמלאכתו לאסוף בחוף הים מטבעות ע"י מגלה מתכות לא זכאי לשבת.
ומיהו יש לחלק בין דבר מקרי לדבר מסודר שזה עבודה לכל דבר, ויל"ע.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון