וישב היכן מצינו דין זה בדיני אבל ?

[התורה]

בפרשתן: "ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים".
צ"ב מאיזה דין זה 'וישם שק במתניו', הרי לא מצינו דין זה בדיני אבל כלל ?

 

[תיבת גמא]

בפרשתן: "ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים".
צ"ב מאיזה דין זה 'וישם שק במתניו', הרי לא מצינו דין זה בדיני אבל כלל ?

לחץ כדי לכווץ...

אחדד הכוונה: שהוא דין של צער במקום תשובה ותפילה ( כמרדכי..) לא באבל.

ואולי רק כיון שקרע הבגדים, אז לא רצה ללבוש אחרים רק שק.
אבל לא מדין עינוי.
אמנם לא משמע..

 

[מטות מסעי]

ויתאבל על בנו ימים רבים ג"כ אינו כדיני אבלות המוגבלים בזמנים.
ופשוט שתיאר הפסוק מה שנעשה בפועל, ולא כיון שהיה בזה דין מסויים.

 

[הצעיר שבחבורה]

צ"ב מאיזה דין זה 'וישם שק במתניו', הרי לא מצינו דין זה בדיני אבל כלל ?

לחץ כדי לכווץ...

כתב המלבי"ם ""ויקרע." מדין אבל, וישם שק לתשובה, כמ"ש בשו"ת מהרי"ו שהשולח שליח במקום סכנה ונהרג חייב לקבל תשובה"

 

[התורה]

זה עתה מצאתי במדרש רבה (פ"ד, כ'):
"אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ לְפִי שֶׁתָּפַס יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת הַשַֹּׂק לְפִיכָךְ אֵינוֹ זָז לֹא מִמֶּנּוּ וְלֹא מִבָּנָיו וְלֹא מִבְּנֵי בָנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא מִבְּנֵי בָנָיו גְּדוֹלִים, דָּוִד שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כא, טז): וַיִּפֹּל דָּוִיד וְהַזְּקֵנִים מְכֻסִּים בַּשַֹּׂקִּים. אַחְאָב (מלכים א כא, כז): וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ. יוֹרָם (מלכים ב ו, ל): וַיַּרְא הָעָם וְהִנֵּה הַשַֹּׂק עַל בְּשָׂרוֹ. מָרְדְּכַי (אסתר ד, א): וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר. (בראשית לז, לד): וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים, אֵלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה", ע"כ.​