יש עוד טעמים.עיין מגילה יד. בטעם שלא אומרים הלל בפורים, ולדברי רב נחמן קריאתה היא הילולה. וכתב המאירי לטעמו של ר"נ מי שאין לו מגילה חייב לומר הלל.
וצ"ע מדוע פורים שחל בשבת שלא קוראים את המגילה, לא מקיימים הילולה על ידי קריאתה.
לטעמיה דר"ניש עוד טעמים.
בבבל היתה עיר מוקפת?לטעמיה דר"נ
לטעמיה!בבבל היתה עיר מוקפת?
מה שהתכוונתי לומר, שלר"נ לא היה נפק"מ בזה כי הם היו פרוזים שלא יכול לחול פורים בשבת.לטעמיה!
לא מסתבר בפרט שהמאירי שמסיק מזה דין למעשה שצריך לומר הלל כשאין לו מגילה, לא כתב גם בשבת וצ"ע.ובאמת יתכן שהיה סובר שצריך לקרות הלל בשבת בערים המוקפות.
כי להם לא היה מוקפין.לא כתב גם בשבת וצ"ע.
הלכה לא נפסקת עפ"י אזור גיאוגרפי.כי להם לא היה מוקפין.
אבל שוב, המאירי כן מסיק מזה דין להלכה.ולהלכה לא סבירא לן כר"נ.
נכון, אלא שהמאירי לא ציין את זה כי להם לא היה נפק"מ בזה - אלא ציין נפק"מ אחרת ששייכת גם לפרוזים.הלכה לא נפסקת עפ"י אזור גיאוגרפי.
אכן, אך לנו אין משמעות מזה כי אנו לא פוסקים כר"נ.אבל שוב, המאירי כן מסיק מזה דין להלכה.
כבר קראוה מאתמול, ויצאו ידי חובתן.עיין מגילה יד. בטעם שלא אומרים הלל בפורים, ולדברי רב נחמן קריאתה היא הילולה. וכתב המאירי לטעמו של ר"נ מי שאין לו מגילה חייב לומר הלל.
וצ"ע מדוע פורים שחל בשבת שלא קוראים את המגילה, לא מקיימים הילולה על ידי קריאתה.