שבועות הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם - טעמים (2 צופים)

אחד יחיד · יום שלישי בשעה 10:16

מקור הדברים הוא בגמרא פסחים דף סח:
"אמר רבי אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם, מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא".
ומפרש שם רש"י, "להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה בו תורה".
עוד מובא שם על רב יוסף שאמר שיכינו עגלא תילתא כי "אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא".
וברש"י, "אי לאו האי יומא שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם".
והקושיא מתעוררת מאליה, וכי הדרך להראות שאנו חפצים בתורה הוא על ידי אכילה ושתיה ושאר עינוגי הגוף?
וכי האופן להודות על כך שלמדתי תורה ונתרוממתי הוא על ידי אכילת עגל משובח?

הצעיר שבחבורה · יום שלישי בשעה 10:25

אחד יחיד אמר:
וכי האופן להודות על כך שלמדתי תורה ונתרוממתי הוא על ידי אכילת עגל משובח?

הרי אי אכילה נחשב 'עינוי', ומהי הדרך לדעת מר?

ועונג שבת לא קשיא למר, מ"ט?

מחכה · יום שלישי בשעה 10:28

בדבר מלכות מובא שהחידוש של חג השבועות הוא שרוחניות תורה נתחברו עם העולם, היינו שמסוגלים לתפוס תורה בשכל אנושי ולא נותרה בשמים כטענת המלאכים. ובשביל החיבור לגשמיות, מחברים התורה לגשמיות על ידי מצוות אכו''ש.
ועיקר החיבור לגשמיות יהיה בגאולה ע''י משיח צדקנו שאז יתגלה הרוחניות בעולם ולכן מובא בשם ר''מ מנדבורנא ש'נמי לכם' בגימ' קץ

הצעיר שבחבורה · יום שלישי בשעה 10:30

אחד יחיד אמר:
וכי האופן להודות על כך שלמדתי תורה ונתרוממתי הוא על ידי אכילת עגל משובח?

וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם לְכוּ֩ אִכְל֨וּ מַשְׁמַנִּ֜ים וּשְׁת֣וּ מַֽמְתַקִּ֗ים וְשִׁלְח֤וּ מָנוֹת֙ לְאֵ֣ין נָכ֣וֹן ל֔וֹ כִּֽי־קָד֥וֹשׁ הַיּ֖וֹם לַאֲדֹנֵ֑ינוּ וְאַל־תֵּ֣עָצֵ֔בוּ כִּֽי־חֶדְוַ֥ת ה' הִ֥יא מָֽעֻזְּכֶֽם:

אחד יחיד · יום שלישי בשעה 12:55

הצעיר שבחבורה אמר:
הרי אי אכילה נחשב 'עינוי', ומהי הדרך לדעת מר?

לא אמרתי שצריך להתענות, אבל אם המטרה היא להודות על כך שלמדתי תורה ונתרוממתי - לכאורה יותר מתאים להודות על ידי תורה ומצוות ולא על ידי תענוגות הגוף.

הצעיר שבחבורה אמר:
ועונג שבת לא קשיא למר, מ"ט?

אם צריך עונג - זה בתענוגות הגוף.
אך כאן שהמטרה אינה עונג - אלא הודאה להשי"ת, קשיא לי.

הצעיר שבחבורה אמר:
וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם לְכוּ֩ אִכְל֨וּ מַשְׁמַנִּ֜ים וּשְׁת֣וּ מַֽמְתַקִּ֗ים וְשִׁלְח֤וּ מָנוֹת֙ לְאֵ֣ין נָכ֣וֹן ל֔וֹ כִּֽי־קָד֥וֹשׁ הַיּ֖וֹם לַאֲדֹנֵ֑ינוּ וְאַל־תֵּ֣עָצֵ֔בוּ כִּֽי־חֶדְוַ֥ת ה' הִ֥יא מָֽעֻזְּכֶֽם:

שם זה מדין שמחה, ולא מדין הודאה.

אחד יחיד · יום שלישי בשעה 12:57

מחכה אמר:
בדבר מלכות מובא שהחידוש של חג השבועות הוא שרוחניות תורה נתחברו עם העולם, היינו שמסוגלים לתפוס תורה בשכל אנושי ולא נותרה בשמים כטענת המלאכים. ובשביל החיבור לגשמיות, מחברים התורה לגשמיות על ידי מצוות אכו''ש.
ועיקר החיבור לגשמיות יהיה בגאולה ע''י משיח צדקנו שאז יתגלה הרוחניות בעולם ולכן מובא בשם ר''מ מנדבורנא ש'נמי לכם' בגימ' קץ

נפלא!
אבל זה פשט על דרך החסידות, ואשמח לשמוע פשט בדרך הפשט.

הצעיר שבחבורה · יום שלישי בשעה 14:17

אחד יחיד אמר:
שם זה מדין שמחה, ולא מדין הודאה.

גם כאן זה לא דין הודאה, אלא

אחד יחיד אמר:
להראות שנוח ומקובל יום זה

וזה ע"י השמחה, כמובן

אחד יחיד · יום שלישי בשעה 15:06

הצעיר שבחבורה אמר:
גם כאן זה לא דין הודאה, אלא

וזה ע"י השמחה, כמובן

כוונתי היתה לזה:

אחד יחיד אמר:
וברש"י, "אי לאו האי יומא שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם".

הצעיר שבחבורה · יום שלישי בשעה 15:22

אחד יחיד אמר:
כוונתי היתה לזה:

גם שם אינו נתינת תודה, אלא סיבת השמחה ביום זה.

מחכה · יום שלישי בשעה 16:01

אחד יחיד אמר:
פשט בדרך הפשט.

אם נלך לפי הקו שעליו אתה מדבר תצטרך לנקוט באחד משני הדרכים. או שאנחנו ניקח את הצד שהתורה היא הנאה גשמית ולכן מוסיפים בהנאה גשמית או שנלך מהצד ההפוך שהאכילה היא הנאה רוחנית ולכן היא על דרך ההנאה שמביאה התורה.

אחד יחיד · יום שלישי בשעה 18:20

מחכה אמר:
אם נלך לפי הקו שעליו אתה מדבר תצטרך לנקוט באחד משני הדרכים. או שאנחנו ניקח את הצד שהתורה היא הנאה גשמית ולכן מוסיפים בהנאה גשמית או שנלך מהצד ההפוך שהאכילה היא הנאה רוחנית ולכן היא על דרך ההנאה שמביאה התורה.

או שנגיד שהתורה היא הנאה רוחנית, ואכילה היא הנאה גשמית - אלא שעל ידי קידוש החומר זה הופך למשהו רוחני.
רק שאני רוצה מקור למישהו שאומר דבר כזה.

מחכה · יום שלישי בשעה 18:23

אומר את זה בעל התניא בתניא פרק ו' ומוסיף בפרק ח' שאפילו אם אכל שלא לשם שמיים יכול להעלות את האכילה לשם לקדושה

אוהב ספר · יום שלישי בשעה 18:37

אחד יחיד אמר:
שם זה מדין שמחה, ולא מדין הודאה.

גם הודאה עושים ע''י סעודת הודאה שמרומם הנפש לדרגה של חיבור להקב''ה

אחד יחיד · יום שלישי בשעה 18:39

אוהב ספר אמר:
גם הודאה עושים ע''י סעודת הודאה שמרומם הנפש לדרגה של חיבור להקב''ה

סעודת הודאה עושים על נס גשמי.
לא על רוחני.

אוהב ספר · יום שלישי בשעה 18:40

אחד יחיד אמר:
סעודת הודאה עושים על נס גשמי.
לא על רוחני.

תמיד ההודאה היא דבר רוחני
והדרך להגיע אליה באמת היא ע''י דבר גשמי

אחד יחיד · יום שלישי בשעה 18:40

אוהב ספר אמר:
תמיד ההודאה היא דבר רוחני
והדרך להגיע אליה באמת היא ע''י דבר גשמי

אם כן, זה מה שכתבתי לעיל:

אחד יחיד אמר:
או שנגיד שהתורה היא הנאה רוחנית, ואכילה היא הנאה גשמית - אלא שעל ידי קידוש החומר זה הופך למשהו רוחני.
רק שאני רוצה מקור למישהו שאומר דבר כזה.

אמת נהדרת · יום שלישי בשעה 18:41

אוהב ספר אמר:
תמיד ההודאה היא דבר רוחני
והדרך להגיע אליה באמת היא ע''י דבר גשמי

כמו כל עבודת ה' שהיא רוחנית ומקימיים אותה ע"י דבר גשמי.

אוהב ספר · יום שלישי בשעה 18:42

אחד יחיד אמר:
אם כן, זה מה שכתבתי לעיל:

זה לא קשור למה שכתבת, כי גם אם האכילה עצמה אינה נהיית רוחנית, היא עוזרת לרוחניות

עוזי ומגני · אתמול ב 14:39

אחד יחיד אמר:
מקור הדברים הוא בגמרא פסחים דף סח:
"אמר רבי אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם, מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא".
ומפרש שם רש"י, "להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה בו תורה".
עוד מובא שם על רב יוסף שאמר שיכינו עגלא תילתא כי "אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא".
וברש"י, "אי לאו האי יומא שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם".
והקושיא מתעוררת מאליה, וכי הדרך להראות שאנו חפצים בתורה הוא על ידי אכילה ושתיה ושאר עינוגי הגוף?
וכי האופן להודות על כך שלמדתי תורה ונתרוממתי הוא על ידי אכילת עגל משובח?

שמעתי ואיני מצליח למצוא את מקורו היה זכור לי שזה מדויק ברש"י
שהכוונה היא משום שאנו רוצים להראות שגם על הגוף מקובל מתן תורה ולא רק על הנשמה והדרך להראות שהדבר מקובל על הגוף שהוא מגיב בדרכי הנאות שלו אכילה שתיה עגלא תילתא וכדו'

אהבת תורה · אתמול ב 16:51

עוזי ומגני אמר:
שמעתי ואיני מצליח למצוא את מקורו היה זכור לי שזה מדויק ברש"י
שהכוונה היא משום שאנו רוצים להראות שגם על הגוף מקובל מתן תורה ולא רק על הנשמה והדרך להראות שהדבר מקובל על הגוף שהוא מגיב בדרכי הנאות שלו אכילה שתיה עגלא תילתא וכדו'

כמדומה שזה אכן הביאור על דרך הפשט,
וכלשון רש"י "להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל",
שיש ענין מיוחד בעצרת להדגיש שקבלת התורה איננה באה "על חשבון" החיים של האדם [כפי תשובתם של האומות בסירובם],
אלא אדרבה - גם מערכת החיים הארצית שמחה בקבלת התורה.

בנותן טעם להביא כאן מה שראיתי כתוב בשם הגרב"צ קוק שליט"א,
שידוע שמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל הקפיד שלא לאכול בפני אחרים, וק"ו בפני ציבור,
אמנם פעם אחת בשנה היה אוכל מרן הגרי"ש בפרהסיא - בקידוש שנערך בביהכנ"ס לאחר סיום התפילה בחג השבועות.
והסביר הגרב"צ שהגרי"ש עשה כן מכח דברי רש"י הנ"ל - להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל.

כך שהמסקנה היא שמטרת ה"לכם" בשבועות איננה בשביל ההנאה שלנו באכילה,
אלא בשביל המשמעות שהאכילה שלנו מייצגת - שנוח ומקובל להם לישראל.
היא מרוממת את החיים של האדם.

שבועות הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם - טעמים (2 צופים)

משתמש מוביל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש רגיל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש מוביל

משתמש מוביל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש מוביל

בית המדרש/הלכה ומנהג

משתמש רגיל

משתמש מוביל

משתמש רגיל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש חדש

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים