כנראה מר עדיין לא למד את עניין הצמצום,כבר כתבתי לעיל שמע"כ פרסם שבנפש החיים כתיב נגד ענין הצמצום המבואר בחסידות שזה כפירה
ועדיין לא נתבאר הכפירה הזאת רק להיפך
וכל השאר לסחוב אותי לדיונים כבר ביארתי שאני לא כאן בשביל זה (ובפרט שכבר העתקי כמ"פ דברי נפה"ח פ"ה שהנשמה מלאה את כל הגוף והוא בבחינת הסתר לעיני בשר ונגלית לעיני שכל), רק דבר אחד שתבאר הכפירה ח"ו בענין הצמצום ועדיין לא נעשה זאת.
אז אומר אחת ולתמיד:
הצמצום הוא יסוד מרכזי באמונת ישראל ובמציאות השם יתברך,
וכל סטיה לכאן או לשם היא כפירה גמורה.
אם נצא מנקודת הנחה שישנם באמת ב' מציאויות וכלפינו אין אלוקות בספסל,
הרי שלומר שיש אלוקות בספסל היא כפירה גמורה.
ואם נצא מנקודת הנחה שאין ב' מציאויות, אלא רק הסתרה, ומי שיודע לראות רואה גם בספסל אלוקות,
הרי שלומר שאין אלוקות, זו כפירה גמורה.
לכן, כל שעלינו לברר הוא - מהי באמת דרכו של הנפש החיים בביאור הצמצום,
האם זו מציאות נפרדת ואמיתית או רק הסתר למציאות האמיתית היחידה.
הוכחתי עד הנה, כי הנפש החיים מבאר שישנם ב' מציאויות האחת כלפי הבורא, והשנייה כלפי הברואים, ושניהם מציאות אמיתית גמורה.
לפי הידוע לי - התניא נחלק על זה.
אנא הבא - בפעם הראשונה - ציטוט בספרי חסידות, האומר שיש ב' מציאויות,
ברגע שתביא את זה, אני הראשון להודות בטעותי!
