המושג 'פרוטה' בגניבה וגזילה (1 צופה)

[דבר היושר]

ידועים דברי הרמב"ם שהכריע גבי גניבה וגזילה [בריש הפרקים להנ"ל] שהלאו בהם נא' רק בפרוטה אלא שאעפ"כ יש איסור ליטל פחות מפרוטה, והמ"מ [שם] והסמ"ע [שמח א] והחינוך [מצוה רכט] הכריעו דהוי כעין הדין ששנינו ש"חצי שיעור אסור מהתורה".

ותמוה כיצד שייך לדמותם הלא ממונא מאיסורא לא ילפינן [קידושין ג:] והאי דינא דחצ"ש הא ילפי מ'וכל חלב' [יומא עד.] ואילו בגזילה לא מצינו קרא לרבויי הך, עוד תמוה דהא כל האי דינא דחצ"ש אסור מהתורה הוא רק כשאין רעותא בעצם מעשה העבירה, וכל הגירעון הוא אך מצד 'שיעור' הדבר, אבל כה"ג הא יש חסרון במהות מעשה העבירה, עוד קשה, דהא דינא דחצ"ש אסור מהתורה הוא רק בשיעור שהוא הללמ"ס, ולא מצינו כן גבי שיעורים שהוקבעו ע"י חז"ל מסברא ודלא ניתן לומר שמרחיבים את האיסור אף לפחות מפרוטה, הרי אין בזה 'סברא' והא חזינן דזהו כל מהותו של האיסור] עוד יש לעיין דהא בשו"ת חכם צבי [סי' פו] הכריע שחצ"ש אסור לא רק מצד אכילת הדבר, שהרי דבר זה כלל לא חשוב כאיסור, אלא כיון שעשה בה מעשה - 'אחשבא' * ולכאורה הא בממונות לא שייך 'אחשבא' כהאמור בר"ן בקידושין [ח:] שלא שייך בממון 'לדידי שווי לי'.
* והוציא מזה לדינא שחמץ פחות משיעור אינו צריך ביעור [עכ"פ לא מדינא ד'חצי שיעור'] דבהא לא עביד מעשה ד'אחשבא', שהרי ס"ה מניחה בביתו ומשאירה שם.

 

[אוהב ספר]

והאי דינא דחצ"ש הא ילפי מ'וכל חלב' [יומא עד.]

לחץ כדי לכווץ...

יש בזה גם סברא דחזי לאיצטרופי, וזה שייך גם פה

 

[דבר היושר]

יש בזה גם סברא דחזי לאיצטרופי, וזה שייך גם פה

לחץ כדי לכווץ...

סברת 'חזי לאיצטרופי' משמשת לכך שלולי הסברא הזו היינו דורשים היתור למילתא אחריתא [תוס' ביומא עד.] וי"מ דמסברא זו ידענו דחצ"ש הוא בכל האיסורים, ולא רק בחלב [ר"ן שם] אכן הדרשה היא מ'וכל חלב' ו'חזי לאיצטרופי' זהו טעם האיסור [רשב"א שם] אכן יש שני איסורים [שו"ת אחיעזר איני זוכר מיקומו - ורק לפי זה יתיישב, אבל לשאר תיקשי דמשמע מהם שאין זהו עיקר הטעם בהלכה זו.

 

[אוהב ספר]

סברת 'חזי לאיצטרופי' משמשת לכך שלולי הסברא הזו היינו דורשים היתור למילתא אחריתא [תוס' ביומא עד.]

לחץ כדי לכווץ...

לפ"ז באמת אין תירוצי תירוץ,
אבל לפי זה:

וי"מ דמסברא זו ידענו דחצ"ש הוא בכל האיסורים, ולא רק בחלב [ר"ן שם] אכן הדרשה היא מ'וכל חלב' ו'חזי לאיצטרופי' זהו טעם האיסור [רשב"א שם]

לחץ כדי לכווץ...

ודאי שייך למילף לממונות

 

[דבר היושר]

ודאי שייך למילף לממונות

לחץ כדי לכווץ...

כיצד שייך לדמותם הלא ממונא מאיסורא לא ילפינן [קידושין ג:]

לחץ כדי לכווץ...

 

[אוהב ספר]

הלא ממונא מאיסורא לא ילפינן

לחץ כדי לכווץ...

אמנם אם הטעם שייך אותו דבר בשניהם שייך שפיר לדמותם

 

[דבר היושר]

ידועים דברי הרמב"ם שהכריע גבי גניבה וגזילה [בריש הפרקים להנ"ל] שהלאו בהם נא' רק בפרוטה אלא שאעפ"כ יש איסור ליטל פחות מפרוטה, והמ"מ [שם] והסמ"ע [שמח א] והחינוך [מצוה רכט] הכריעו דהוי כעין הדין ששנינו ש"חצי שיעור אסור מהתורה".

ותמוה כיצד שייך לדמותם הלא ממונא מאיסורא לא ילפינן [קידושין ג:] והאי דינא דחצ"ש הא ילפי מ'וכל חלב' [יומא עד.] ואילו בגזילה לא מצינו קרא לרבויי הך, עוד תמוה דהא כל האי דינא דחצ"ש אסור מהתורה הוא רק כשאין רעותא בעצם מעשה העבירה, וכל הגירעון הוא אך מצד 'שיעור' הדבר, אבל כה"ג הא יש חסרון במהות מעשה העבירה, עוד קשה, דהא דינא דחצ"ש אסור מהתורה הוא רק בשיעור שהוא הללמ"ס, ולא מצינו כן גבי שיעורים שהוקבעו ע"י חז"ל מסברא ודלא ניתן לומר שמרחיבים את האיסור אף לפחות מפרוטה, הרי אין בזה 'סברא' והא חזינן דזהו כל מהותו של האיסור] עוד יש לעיין דהא בשו"ת חכם צבי [סי' פו] הכריע שחצ"ש אסור לא רק מצד אכילת הדבר, שהרי דבר זה כלל לא חשוב כאיסור, אלא כיון שעשה בה מעשה - 'אחשבא' * ולכאורה הא בממונות לא שייך 'אחשבא' כהאמור בר"ן בקידושין [ח:] שלא שייך בממון 'לדידי שווי לי'.
* והוציא מזה לדינא שחמץ פחות משיעור אינו צריך ביעור [עכ"פ לא מדינא ד'חצי שיעור'] דבהא לא עביד מעשה ד'אחשבא', שהרי ס"ה מניחה בביתו ומשאירה שם.

לחץ כדי לכווץ...

ובכלל, כיצד שייך לומר שמצוה משפטית כדוגמת 'לא תגזול' תהיה קיימת גם באיסור דבר שאין בו דין ממון כלל, כמו שמובא בש"ס לגבי קידושין, הודאה במקצת, קנין כסף, דיון של בי"ד, השבת אבידה, השבת גזילה ועוד ועוד.

 

[דבר היושר]

ותמוה כיצד שייך לדמותם הלא ממונא מאיסורא לא ילפינן [קידושין ג:] והאי דינא דחצ"ש הא ילפי מ'וכל חלב' [יומא עד.] ואילו בגזילה לא מצינו קרא לרבויי הך, עוד תמוה דהא כל האי דינא דחצ"ש אסור מהתורה הוא רק כשאין רעותא בעצם מעשה העבירה, וכל הגירעון הוא אך מצד 'שיעור' הדבר, אבל כה"ג הא יש חסרון במהות מעשה העבירה, עוד קשה, דהא דינא דחצ"ש אסור מהתורה הוא רק בשיעור שהוא הללמ"ס, ולא מצינו כן גבי שיעורים שהוקבעו ע"י חז"ל מסברא ודלא ניתן לומר שמרחיבים את האיסור אף לפחות מפרוטה, הרי אין בזה 'סברא' והא חזינן דזהו כל מהותו של האיסור] עוד יש לעיין דהא בשו"ת חכם צבי [סי' פו] הכריע שחצ"ש אסור לא רק מצד אכילת הדבר, שהרי דבר זה כלל לא חשוב כאיסור, אלא כיון שעשה בה מעשה - 'אחשבא' * ולכאורה הא בממונות לא שייך 'אחשבא' כהאמור בר"ן בקידושין [ח:] שלא שייך בממון 'לדידי שווי לי'.

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי שישנם ביאורים נוספים בעיקר הצורך ב'פרוטה', ועל ידי כן ההבנה במהות האיסור שישנו גם אם הדבר אינו פרוטה.
אלא שעכ"פ זהו הביאור המקובל [שהחסרון בפחות מפרוטה אינו נובע שבזה אין 'דין ממון' אלא מצד שחסר בו 'שיעור'] דראשית כל, יקשה מדוע באמת אסור לגזול פחות מפרוטה, הרי אין בזה כלל 'דין ממון', ושום ישוב בעולם לא יוכל ליישב מה הבעיה ליטול את ממונו באשר הוא איננו בעל תוכן אא"כ נאמר שעיקר האיסור בגזילה הוא 'תיקון האדם' בינו לבין עצמו [זה לא כזה מופקע, ראיתי פעם שיש האומרים שזה הסיבה היחידה לכך שגזל עכו"ם אסור, דאינו איסור מצד החזקת ממון שאיננו שלך, אלא עצם מעשה הגזילה והלקיחה בכוח הזרוע ואכמ"ל] ושנית, היאך יעלה לנו הענין שבן נח נהרג אף בפחות מפרוטה, הא אין כלל גדר של לקיחה ממונית למעשהו, ואכן החינוך [מצוה קל] כתב שכל מושג ה'פרוטה' הוא ענין 'שיעור' התורה, והא בבן נח לא נאמרו שיעורים.

 

[יאשע בער]

בנותן טעם לציין לדברי מרן הגרי"ז הנודעים במכתבים שבסוף ספרו הקדוש, שם כתב לגבי תשלומי תרומה שהדין של שוה פרוטה שייך דוקא בדיני ממונות ולא באיסורים, עי"ש.