מעשה (שלא באמת) היה ברב צדיק ומכובד, מרחוב יפו בירושלים. פעם אחת השתתף הרב בסעודת מצוה ובמהלכה הגישו יין שרף, עתיק יומין ומשובח. הרב, שלא היה רגיל לשתות, שתה עוד ועוד ולבסוף השתכר עד מאוד. הוא קפץ על השולחן, רקד עליו והתנהג כאחד השיכורים בצורה משפילה במיוחד. לאחר מספר שעות, הרב התפכח משכרותו ומצא את עצמו על מיטתו בביתו. אמרה לו הרבנית: "איך שאתה התנהגת... ומה שעשית... איזה ביזיון, ממש בושה וכלימה".
הרב היה המום: "מה, אני?!", "כן, אתה, כבוד הרב שליט"א", השיבה הרבנית. הרב התעלף. הבושה שאפפה אותו גרמה לו להחליט שלא ייצא מפתח ביתו במשך חודש ימים.
לאחר חודש, הבושה נחלשה והרב יצא מביתו כאשר פניו כבושות בקרקע. הוא הלך אל בית הכנסת, ובדרך, כאשר עבר ליד חנות תמונות, ראה שם פוסטר גדול של רב שיכור רוקד על השולחן... "אוי ואבוי", הזדעזע הרב ולא ידע היכן לקבור את בושתו. הוא חזר לביתו בריצה בעיניים מושפלות, ואמר לאשתו בדמעות: "מה אעשה? איזו בושה, כולם כאן בירושלים מכירים אותי. כיצד אוכל לצאת לרחוב?!"
בחשכת הלילה יצא הרב עם בני ביתו. הם עזבו את העיר וברחו לבאר שבע. בבוקר, צעד הרב לבית הכנסת, אך מול בית הכנסת, על גבי תחנת אוטובוס, התנוסס פוסטר ענק בו רואים את הרב הירושלמי שיכור ומושפל. כך גם היה על גבי האוטובוסים ושלטי החוצות.
הרב המושפל החליט להגר לאמריקה. שם באמת היה לו שקט מהבושה, אך לזמן קצר בלבד. לאחר שבועיים פורסם בכל מקום על הוצאת ספר חדש העוסק במלחמה באלכוהול, ובשער הספר רואים רב שיכור...
בארה"ב כולם כבר מכירים אותו, ולא לטובה, ולכן החליט לברוח לשוויץ. באותם הימים התקיימה בז'נבה אסיפת האו"ם, בה הועלתה לדיון בעיית האלכוהול. הם החליטו שפעם בשנה ידפיסו את תמונת הרב הבזוי משתיית אלכוהול ויפרסמו אותה בכל העולם, כי תמונה אחת שווה אלף מילים...
אמר ה'חפץ חיים': "הסיפור הזה אינו חדש. הוא התרחש לפני כארבע מאות שנה וכתוב בתורה בפרשת נח. נח הצדיק שתה, השתכר, "ויתגל בתוך אהלו"... פעם אחת בלבד, ועד היום מדברים על זה..." (מעשי אבות בראשית)
הרב היה המום: "מה, אני?!", "כן, אתה, כבוד הרב שליט"א", השיבה הרבנית. הרב התעלף. הבושה שאפפה אותו גרמה לו להחליט שלא ייצא מפתח ביתו במשך חודש ימים.
לאחר חודש, הבושה נחלשה והרב יצא מביתו כאשר פניו כבושות בקרקע. הוא הלך אל בית הכנסת, ובדרך, כאשר עבר ליד חנות תמונות, ראה שם פוסטר גדול של רב שיכור רוקד על השולחן... "אוי ואבוי", הזדעזע הרב ולא ידע היכן לקבור את בושתו. הוא חזר לביתו בריצה בעיניים מושפלות, ואמר לאשתו בדמעות: "מה אעשה? איזו בושה, כולם כאן בירושלים מכירים אותי. כיצד אוכל לצאת לרחוב?!"
בחשכת הלילה יצא הרב עם בני ביתו. הם עזבו את העיר וברחו לבאר שבע. בבוקר, צעד הרב לבית הכנסת, אך מול בית הכנסת, על גבי תחנת אוטובוס, התנוסס פוסטר ענק בו רואים את הרב הירושלמי שיכור ומושפל. כך גם היה על גבי האוטובוסים ושלטי החוצות.
הרב המושפל החליט להגר לאמריקה. שם באמת היה לו שקט מהבושה, אך לזמן קצר בלבד. לאחר שבועיים פורסם בכל מקום על הוצאת ספר חדש העוסק במלחמה באלכוהול, ובשער הספר רואים רב שיכור...
בארה"ב כולם כבר מכירים אותו, ולא לטובה, ולכן החליט לברוח לשוויץ. באותם הימים התקיימה בז'נבה אסיפת האו"ם, בה הועלתה לדיון בעיית האלכוהול. הם החליטו שפעם בשנה ידפיסו את תמונת הרב הבזוי משתיית אלכוהול ויפרסמו אותה בכל העולם, כי תמונה אחת שווה אלף מילים...
אמר ה'חפץ חיים': "הסיפור הזה אינו חדש. הוא התרחש לפני כארבע מאות שנה וכתוב בתורה בפרשת נח. נח הצדיק שתה, השתכר, "ויתגל בתוך אהלו"... פעם אחת בלבד, ועד היום מדברים על זה..." (מעשי אבות בראשית)