המקור שאסור לגנוב

[מידה טובה]

רבים אומרים ש'לא תגנוב' מעשרת הדיברות, הוא המקור על גניבת ממון, ונ"ל שהוא טעות, שם מדובר על גניבת נפשות כפי שאומר רש"י.

המקור של גניבת ממון, הוא 'לא תגנובו' (ויקרא יט פ' יא), שמבאר שם רש"י כי מדובר על גניבת ממון.

 

[אחד יחיד]

רבים אומרים ש'לא תגנוב' מעשרת הדיברות, הוא המקור על גניבת ממון

מי אומר כן?

 

[מידה טובה]

מי אומר כן?

לא אומרים כן, אלא מצטטים את הכתוב כאילו הוא המקור.

 

[והב בסופה]

רבים אומרים ש'לא תגנוב' מעשרת הדיברות, הוא המקור על גניבת ממון, ו

''הן רבים עתה עם הארץ וכו'' (שמות ה ה)

 

[גרינפלד]

ב"מ ס"א א':
אלא לא לכתוב רחמנא לאו בגזל ותיתי מהנך דמאי פרכת מה לרבית שכן חידוש אונאה תוכיח מה לאונאה שכן לא ידע ומחיל רבית תוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שכן גוזלו אף אני אביא גזל אמרי הכי נמי אלא לאו בגזל למה לי לכובש שכר שכיר כובש שכר שכיר בהדיא כתיב ביה (דברים כד, יד) לא תעשוק שכיר עני ואביון לעבור עליו בשני לאוין ולוקמה ברבית ואונאה ולעבור עליו בשני לאוין דבר הלמד מעניינו ובעניינא דשכיר כתיב (ויקרא יט, יא) לא תגנובו דכתב רחמנא למה לי לכדתניא (שמות כ, יב) לא תגנוב על מנת למיקט לא תגנוב על מנת לשלם תשלומי כפל.​

 

[עושה שלום]

המקור של גניבת ממון, הוא 'לא תגנובו' (ויקרא יט פ' יא), שמבאר שם רש"י כי מדובר על גניבת ממון.

והרא"ם כתב על רש"י בריש משפטים "אוזן זו ששמעה בהר סיני לא תגנוב",
שגם גניבת ממון נכללה ב"לא תגנוב" של עשרת הדיברות, כי כל התורה נכללה בעשרת הדיברות
וכמש"כ הרס"ג הובא ברש"י סוף הפרשה.

 

[גרינפלד]

מרגליות הים סנהדרין פו עמוד א אות י:
ויעוין בזהר ויקרא י״ב סע״א שאמרו עשרה מאמרות במעשה בראשית ועשרה מאמרות במתן תורה כו׳ כתוב לא תגנוב וכתוב במעשה בראשית ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע מאי דיהבית לכו ואפקידת לכו יהא לכו ולא תגנובו מה דהוא מאחרא ובניצוצי זהר שם אות ט דאוקי בגניבת ממון כבירושלמי ברכות פ״א ה״ה לא תגנוב ואספת דגנך ולא דגנו של חברך וכן בפיוט כו׳, וראה בירושלמי דמכילתן פ״ח ה״ג אזהרה לגניבה הראשונה [גבי בן סו״מ] מנין, לא תגנוב, אזהרה לגניבה שניה מנין לא תגנובו [ופי׳ הפ״מ דחוק, ושם פי״א ה״ב הובא באשגרה] וע׳ שיירי קרבן שם.​