חמץ שעבר עליו הפסח שאסור בהנאה מדרבנן משום קנס, יל"ע בעבר עליו הפסח בשוגג, כגון באחד שסמך על המכירה, והמכירה לא חלה מכל סיבה שהיא בלא ידיעתו האם ג"כ קנסוהו חכמים?
אורח חיים תמח ג
חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה אפילו הניחו שוגג או אנוס
ועי"ש במשנ"ב שהביא
ובבית מאיר מצדד להתיר באכילה מטעם אחר דאע"ג דפסק המחבר דבין בשוגג ובין באונס לאו כל אונסין שוים ובאונס כזה דלא היה יכול כלל לאסוקי אדעתיה שיאפה העכו"ם מקמחו חמץ בודאי לא קנסוהו חכמים עיי"ש