סוכות, שמח"ת ושמ"ע הנאה מעצי סוכה - אדם

[נדיב לב]

יש לדון לפמש"כ הרמ"א ריש סימן תרל"ח דכל איסור הנאה מעצי סוכה זה דווקא כשישב בסוכה פעם אחת אבל אם לא ישב אין עציה נאסרים [ועיין שם במ"ב ס"ק ט'] או באופן שנתפרש שם במ"ב כשהיתה לו סוכה בנויה משנה לשנה דמ"מ אינה אסורה עד שישב בה בחג, כשעבר החג דאשתקד בטלה קדושתה.

ובאחרונים הסתפקו בישיבת אדם אחר אם בכך אוסר את הסוכה או שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו אמנם הסתפקתי כשהעמיד את חבירו להיות דופן שלישית, אפשר שבכה"ג לכו"ע מודי שאוסר את הסוכה. ומאידך י"ל דכל שמשמש כדופן ל"ה ישיבת סוכה ולכו"ע לא אוסר.