בחוקותי הנס בתבואה

[התורה]

וצויתי את ברכתי וגו' (כה, כא).
ברכה זו אינה בצומח שכבר הבטיח ונתנה הארץ פריה, שהוא גבול שגבל ה' בכחה, אלא שמבטיח ברכת התבואה ככד קמח הצרפית (מ"א יז טז), וכשמן אשת עובדיה (שם ב ד ז), והוא שדקדק לומר ועשת את התבואה, פירוש הברכה שיצו ה' תעשה ריבוי בתבואה כדי שתספיק לשלש שנים, הגם שהארץ תוציא צמחה כמדי שנה בשנה, צא ולמד מקב חטים שבעליה, ועיין מה שפירשתי בפסוק (בראשית לג יא) וכי יש לי כל.
אור החיים הק' - בפרשתנו