דיון - הסיפור הידוע של הגולם מפראג | עט הסופרים| דף 3 דיון - הסיפור הידוע של הגולם מפראג | עט הסופרים| דף 3
בא ר''י ענבל וטוען כי למרות שהוכח מעל לכל ספק כי ''נפלאות מהר''ל'' אינו מכת''י קדום אלא חיבור מאוחר
אבל לא בהכרח שהוא המציא את הכל. ואולי ליקט אגדות ישנות. ולגבי סיפור היעלמותו של הגולם 'לא סביר בעיני שהוא היה ממציא זאת'!
למרות שרי''י רוזנברג אתמחי בזיופים כגון ספר גורלות לרב צמח גאון וזוהר ונפלאות מהרא''ל משפולי וסיפורי שלמה המלך
משם גופא הוכיח ר"י ענבל -
בהמשך מתאר בר אילן כתבים שונים ומשונים של רוזנברג בעלי אופי אגדי וחשוד, כדוגמת 'סיפורי שלמה המלך' - קיבוץ של כל מיני סיפורים שונים בתוספת נופך, סיפורים על הסבא משפולי שפרופ' יוסף דן קבע כי אינם נכונים, עיבוד של סיפור בלשי של הסופר האנגלי קונאן דויל כסיפור על המהר"ל ואבני החושן. כל הממצאים האלו מציגים את רוזנברג כפלגיאטור, וכמפיץ של קטעים אגדיים ודמיוניים באדרת של כתבי יד ישנים - אבל לא כיוצר של ספרים שלמים.
ובהמשך מסביר למה לא סביר בעיניו שהכל המצאה, בלי קשר לנאמנותו של רי"י רוזנברג
 
כידוע, אין חולק על גדלותו העצומה של המהר"ל כהוגה דעות וכפוסק הלכה. אך בעיון בהיסטוריה ההלכתית והרוחנית של עם ישראל, מתגלה תופעה מעניינת: למרות ערכם הרב של ספרי המהר"ל, הם לא זכו להתקבלות רחבה בציבור הלומדים בדורות שלאחריו, וכפי שכבר צוין בדיון - רוב ספריו נותרו בכתבי יד עד לתקופה המודרנית יחסית.

הסיבות לכך מורכבות ונדונו כבר לעיל: הסגנון הפילוסופי-קבלי המורכב שלו, הקושי להגדיר בדיוק את מקורות השראתו, והמיקום הייחודי שלו בין עולמות המחשבה השונים. אולם, יש להוסיף גורם נוסף שטרם נדון כראוי.

בדורות האחרונים, בערך מלפני מאה שנה, החלה להתפרסם ולהתבסס אגדת הגולם שיצר המהר"ל. סיפור זה, שהפך למיתוס פופולרי, הביא לתוצאה בלתי צפויה: כל ילד יהודי החל לשמוע על "המהר"ל שברא את הגולם", ושמו נהפך לידוע ומוכר בכל בית יהודי.

תופעה זו יצרה דינמיקה חדשה: כאשר אותם ילדים גדלו והפכו לתלמידי חכמים ובעלי עניין במחשבת ישראל, הם כבר הכירו את שמו של המהר"ל, והסקרנות הטבעית הובילה אותם לברר - מה בעצם כתב אותו "רב שברא את הגולם"? כך החלה התעניינות מחודשת בספריו ובמשנתו.

תהליך זה השפיע במיוחד על עולם החסידות, שמלכתחילה היה פתוח יותר לאגדות ולסיפורים על גדולי ישראל וכוחותיהם הנסתרים. החסידים האמינו בסיפור הגולם והתחילו לחפש במשנת המהר"ל את הבסיס התיאורטי לכוחותיו הנסתרים. בהדרגה, התפשטה ההתעניינות גם לציבור המתנגדים והליטאים, אם כי באופן זהיר ומבוקר יותר.

כאן מתעוררת השאלה המהותית: האם בלי אגדת הגולם, המהר"ל היה נשאר עוד אחרון חשוב מאוד, אך לא ידוע לציבור הרחב? האם פרסומו בדורות האחרונים הוא תוצר של "מקרה" פופולרי, או שמא יש כאן תהליך עמוק יותר של התגלות הדרגתית של ערכים רוחניים שהזמן לא היה בשל להם בעבר?
 
הגולם מפראג האגדה וההכחשה
 

קבצים מצורפים

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

הרב שלמה זלמן אוירעבאך, ר׳ חיים קנייבסקי: כן...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה