האשכול מוקדש לדיון בחיבור "דרשו" על המשנה ברורה.
נתקלתם בהערה משמעותית, תמיהה, או נקודה מעניינת ב"דרשו" שברצונכם להעלות לדיון, זה המקום לעלות להאיר להעיר ולחפש תשובות.
אכתוב הערה אחת שמצאתי בכת"י בלי ממ"ק.
ביאור הלכה הביא פלוגתא במקרה שהדליק פחות מכשיעור. דעת הפרי חדש שצריך לכבות ולהדליק בברכה שוב. ודעת האחרונים וכך נוקט הביה"ל שמכבה ומדליק בלא ברכה. ותלוי בשני תירוצי הגמ' בפרק במה מדליקין אם עד שתכלה רגל מן השוק הוי שיעור זמן בהדלקה או רק הזמן שמדליקים בו ולתי' הראשון משמע דליכא שיעור הדלקה.
והנה במק"א כתב הביה"ל אדם שהדליק במקום שהרוח מצויה שצריך לכבות ולהדליק במקום אחר שדומה למדליק בפחות משיעור אבל לא נתפרש דעתו לגבי הברכה. ובדרשו הביאו ערוך השולחן שמבואר בד' שצריך גם לברך.
ולא ברור מה הביאו ראיה מערוך השולחן שצריך לברך והלא הוא סובר כפר"ח [במקרה שהדליק פחות מכשיעור כך כתב שם הערו"ש במפורש] ומשום כך במדליק במקום שהרוח מצויה צריך לכבות ולהדליק שוב עם ברכה משא"כ המ"ב שדעתו במדליק פחות משיעור שאינו מברך [דחשש לתירוץ הראשון בגמ'] אם כן ה"ה במדליק שוב [לאחר שהדליק במקום שהרוח שולטת] לא יצטרך לברך. ותמוה מאוד.
וחשבתי ליישב במקרה שמדליק במקום שהרוח מצויה לא חשיב כלל הדלקה. אולם בביה"ל דימה למדליק פחות מכשיעור. ומלבד זאת הרי כל זמן שהרוח לא כבתה חשיב הדלקה, שלו יצויר שהדליק במקום שהרוח שולטת ולא נכבה חצי שעה שיצא ידי חובה ויש לדון.