ראש השנה - שיתוף פירושים, הערות והארות בתפילות הימים הנוראים | ענייני דיומא| דף 2 ראש השנה - שיתוף פירושים, הערות והארות בתפילות הימים הנוראים | ענייני דיומא| דף 2
יש לשים לב שמה שאומרים "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך" אי"ז על אותו משקל, דאברהם כבש את רחמיו [התגבר על רחמיו] ומבקשים שרחמי הקב"ה הם יכבשו [שרחמי הקב"ה יתגברו]
 
יש לשים לב שמה שאומרים "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך" אי"ז על אותו משקל, דאברהם כבש את רחמיו [התגבר על רחמיו] ומבקשים שרחמי הקב"ה הם יכבשו [שרחמי הקב"ה יתגברו]
הערתך היא גופא מה שעורר אותי להבנה שהעלתי לעיל.
 
האם יש למישהו מושג למה יש הרבה חזנים שעם המנגינות שינו את הסדר בפיוטים, כמו בפיוט: מֶלֶךְ עֶלְיוֹן... לַעֲדֵי עַד יִמְלֹךְ ... אבל מֶלֶךְ אֶבְיוֹן ... עַד מָתַי יִמְלֹךְ והרבה חזנים מחברים את לעדי עד ימלוך עם ה"מלך עליון" הבא דבר שפוגע במשמעות [וגם מסתבך כשמגיעים ל"מלך אביון" וגם ב"לעדי עד" האחרון].
והדבר בולט הרבה יותר בפיוט "וְכֹל מַאֲמִינִים" ששם אומרים שבח כגון: "הַבּוֹחֵן וּבוֹדֵק גִּנְזֵי נִסְתָּרוֹת" ומסיימים שכולם מאמינים בדבר זה: "וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא בּוֹחֵן כְּלָיוֹת", והמנגינה המקובלת [שמתחילים ב"וכל מאמינים"] הופכת את המשמעות.
במלך עליון זה פיוט מבולבל מאד.
כי במקור הוא משולב מלך עליון עם מלך אביון כל הזמן, והיום קיצרו את זה, ומהמלך אביון אומרים רק שני בתים וישר אח"כ אומרים אבל מלך עליון.
 
היום תדרשנו לטובה- פי' גם אם ע"פ פשט לא כ"כ מגיע- שיהי' ע"פ דרוש...
דרישה היא שימת לב.
ציון אין דורש לה. אין מי שמבקש או שם לב אליה.
ויש מי ששם לב אבל לא לטובה.
ואנו מבקשים דרישה, לטובה.
 
יש לשים לב שמה שאומרים "כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך" אי"ז על אותו משקל, דאברהם כבש את רחמיו [התגבר על רחמיו] ומבקשים שרחמי הקב"ה הם יכבשו [שרחמי הקב"ה יתגברו]
זה משחק מילים עם הכבישה.
אברהם אבינו כבש, והקב"ה יכבוש.
דבר מקובל בשירה.
 
במלך עליון זה פיוט מבולבל מאד.
כי במקור הוא משולב מלך עליון עם מלך אביון כל הזמן, והיום קיצרו את זה, ומהמלך אביון אומרים רק שני בתים וישר אח"כ אומרים אבל מלך עליון.
אמת ויציב, ראו בקובץ המצורף.
הדבר גם מסביר למה בתי הפיוט 'מדלגים' בין האותיות, א,ג,ה וכו' (א-ל דר במרום - גבור להקים - המדבר בצדקה וכו'), שכן חרוזי מלך אביון שביניהם היו משלימים.
 

קבצים מצורפים

זה משחק מילים עם הכבישה.
אברהם אבינו כבש, והקב"ה יכבוש.
דבר מקובל בשירה.
כאן זה לא שירה, אלא נוסח תפילה שתקנו לנו אנשי כנה"ג
ובפשוטו זוהי בקשה שכשם שכבש אברהם אבינו את רחמיו, כן יכבשו רחמי ה' את כעסו.
ולכן קשה לקבלו כמשחק מילים בעלמא.
 

הודעות מומלצות

שיטת המהר"ל (הובא בב"ח סימן תע"ב...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון