שיר הפורום שלנו

[שמעון הגלילי]

בְּגִיל וּרְנָנִים. וּבְעֵט סוֹפְרִים. אֶפְתַּח בְּשִׁירִים. לִכְבוֹד הָרַבָּנִים. אֲשֶׁר בְּפוֹרוּמֵנוּ חֲבֵרִים.
מְלֵאִים זַן וּמְפִיקִים. כְּנֹגַהּ מַבְהִיקִים. בַּתּוֹרָה מַעֲמִיקִים. וּשְׁמוּעוֹתֶיהָ מַעְתִּיקִים.

פָּתוֹחַ אֶפְתַּח בְּשֶׁבַח וְהוֹדָיָה
וּשְׂפָתַי יְרַנֵּנוּ בְּדִיצָה וְגִלָּה
רֹאשׁ אֲמָרַי יַבִּיעַ תּוֹדָה
וּבְתוֹךְ דְּבָרַי אֶקֹּד בְּהַעֲרָכָה
מוּל פְּנֵי עוֹרְכֵי הַמַּעֲרָכָה

אַדִּירֵי הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ בְּהַעֲמָקָה
וּבְעֵט סוֹפְרִים מְיַשְּׁרִים הָעֲקֻמָּה
צוֹהֲלִים וּשְׂמֵחִים בַּהֲלָכָה וּשְׁמוּעָה
רוֹגְשִׁים וְסוֹעֲרִים בְּפִלְפּוּל וּסְבָרָה

הוֹד קוֹל תּוֹרָתָם נִשְׁמַע בָּרָמָה
תַּחַת צֵל 'פוֹרוּם אוֹצַר הַתּוֹרָה'
וְהַבְּרָכָה אַחַת הִיא אַף לַהַנְהָלָה
רוֹדְפֵי הַשָּׁלוֹם וּמַשְׁכִּינֵי הַשַּׁלְוָה
הַצְלִיחוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְהַרְבּוּ תּוֹרָה

שְׁבַח דָּא שִׁירָתָא. בְּפוּמָא גַּלְּיָתָא. וּבְלִבָּא אַהַבָתָא. לְעַם רִבְּבָתָא.​

 

[נדיב לב]

מדהים מדהים מדהים!
(צ"ל הד)

 

[שמעון הגלילי]

בְּעַרְבֵי פְּסָחִים. יָמִים עֲמוּסִים.
כְּשֶׁכֻּלָּם עֲסוּקִים. בְּנִקְיוֹנוֹת וְצִחְצוּחִים.

יוֹשְׁבִים יְהוּדִים. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.
יַדְעָנִים גְּדוֹלִים. בְּקִיאִים עֲצוּמִים.

אֶת הָרַבִּים מְזַכִּים. בַּהֲלָכוֹת וְדִינִים.
שְׁמוּעוֹת וּפְסָקִים. נֹפֶת צוּפִים.

רַעֲיוֹנוֹת מַבְרִיקִים. וּמַאֲמָרִים עֲמֻקִּים.
דְּבָרִים בְּרוּרִים. עַל בֻּרְיָם מַעֲמִידִים.

עוֹקְרִים הָרִים. גְּבוֹהִים וְרָמִים.
וְאוֹתָם טוֹחֲנִים. בִּסְבָרוֹת וּפִלְפּוּלִים.

טוֹבִים הַשְּׁנַיִם. מָתְנֵיהֶם מְשַׁנְּסִים.
כַּבַּרְזֶל מִתְחַדְּדִים. אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלוֹקִים.

שְׁאֵלוֹת וְחִדּוּדִים. זֶה לָזֶה שׁוֹאֲלִים.
וּדְבָרִים חֲכָמִים. בְּנַחַת מַשְׁמִיעִים.

חִדּוּשִׁים עַתִּיקִים. כְּנֹגַהּ מַבְהִיקִים.
הַנְהָגוֹת צַדִּיקִים. מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים.

יִזְכּוּ לָחֹג בְּדִיצָה. בְּרוֹן וּבְחֶדְוָה.
אֶת חַג הַמַּצָּה. מִתּוֹךְ הַרְחָבָה וְהַרְוָחָה.

וָאֲחַלֶּה וָאֶתְפַּלֵּל. וְאָחֹן פְּנֵי קֵל. שְׁלַח נָא גּוֹאֵל. לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.
בְּמוֹפְתִים וְאוֹתוֹת. יֻקַּח נָא שֶׂה לְבֵית אָבוֹת. בְּחֹדֶשׁ הַיְּשׁוּעוֹת. עוֹד הַשָּׁנָה הַזֹּאת.​

 

[נתאי הארבלי]

עלי יניח צדיק ראשו
לשון היתה כמשל לאחותה בת הקולמוס עת יד סופר היתה באמצע
שפתיים פסקו מלהביע יען דיו דם העט עטה שמלתם
אבל כיסה פניהם כי איה מקומם ישכנו בו
ורוח באה מן המדבר רק שפתיה נעות קולה לא תשמיע
רב לכם שבת בהר הזה אם יש את נפשכם עלו זאת עם אחיכם
והם יהיו לכם לפה ואתם היו להם ללב
מר חדא ומר חדא ומינה ומינה תסתיים שמעתתא כיומא דאיסתנא

 

[נדיב לב]

[]שְׁבַח דָּא שִׁירָתָא. בְּפוּמָא גַּלְּיָתָא. וּבְלִבָּא אַהַבָתָא. לְעַם רִבְּבָתָא.[/]

ברכות ואיחולים - מספר עגול| דף 4 | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[שלמה ו.]

עלי יניח צדיק ראשו
לשון היתה כמשל לאחותה בת הקולמוס עת יד סופר היתה באמצע
שפתיים פסקו מלהביע יען דיו דם העט עטה שמלתם
אבל כיסה פניהם כי איה מקומם ישכנו בו
ורוח באה מן המדבר רק שפתיה נעות קולה לא תשמיע
רב לכם שבת בהר הזה אם יש את נפשכם עלו זאת עם אחיכם
והם יהיו לכם לפה ואתם היו להם ללב
מר חדא ומר חדא ומינה ומינה תסתיים שמעתתא כיומא דאיסתנא

אפשר לצרף פירוש שוטנשטיין?

 

[שמעון הגלילי]

עלי יניח צדיק ראשו
לשון היתה כמשל לאחותה בת הקולמוס עת יד סופר היתה באמצע
שפתיים פסקו מלהביע יען דיו דם העט עטה שמלתם
אבל כיסה פניהם כי איה מקומם ישכנו בו
ורוח באה מן המדבר רק שפתיה נעות קולה לא תשמיע
רב לכם שבת בהר הזה אם יש את נפשכם עלו זאת עם אחיכם
והם יהיו לכם לפה ואתם היו להם ללב
מר חדא ומר חדא ומינה ומינה תסתיים שמעתתא כיומא דאיסתנא

אפשר לצרף פירוש שוטנשטיין?

מה שאני הבנתי:
הכותב בא לתאר את הפסק השימוש בדיבור בעקבות כתיבה טובה,
ומציע שימוש בשני הכשרונות יחד.
~~~
גם אני אשמח לשמוע פירוש מורפולוגי על ההקשרים בין המשפטים והמילים
(כגון 'בת' 'שמלתם' 'ורוח באה')