וישב הרבי מטאלנא מגלה את המקור התנ"כי לחגיגת יום הולדת (2 צופים)

[התורה]

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו (מ, כ).
הרה"ק רבי מנחם נחום מטאלנא (נפ' י"ט כסלו תרע"ו) הי' מרגלא בפומיה לומר, שיש סמך ושורש למנהג לחוגג יום הולדת, דהנה מצינו שהיתה לישראל ישועה ע"י יום הולדת, דהנה איתא בדברי חז"ל (שבת פט, ב) ראוי הי' יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל אלא שזכותו גרמה לו ע"כ.
והנה דבר זה נמנע ע"י כך שיוסף הצדיק עלה לגדולה ונעשה משנה למלך. והנה ענין זה שיוסף עלה לגדולה נתגלגל על ידי כך שביום ההולדת של פרעה נתקיימו דבריו של יוסף בפתרון החלומות של שר המשקים ושר האופים, ועי"כ הוא נקרא לפתור את חלומותיו של פרעה והוא עלה לגדולה, נמצא שע"י יום הולדת היתה ישועה ליעקב אבינו ע"ה ולבניו.​

(מטמוני מנחם נחום עמ' מ"א, גליון מחוברים)​

 

[חד מבתראי]

למעיישה הייתה לנו ישועה גדולה מסעודת אחשוורוש (בסוף הסיפור עכ"פ).
אולי נארגן אחת?

 

[התורה]

למעיישה הייתה לנו ישועה גדולה מסעודת אחשוורוש (בסוף הסיפור עכ"פ).
אולי נארגן אחת?

לחץ כדי לכווץ...

רעיון לא רע...

 

[בד קודש]

הסטייפלר תמיד היה מבטל את מסיבות יום ההולדת באומרו "יום הולדת את פרעה"...
כמדומני ראיתי שכך אמר מרן הגר"ח קניבסקי בספר 'אלא'.

 

[דרך המלך]

יש מדרש שאומר שעמלק היה שם בשורה הראשונה של המלחמה את אלו שזה יום הולדתם
וכן בהמן שהיה לו 365 יועצים כנגד ימות השנה שכל יום יעץ לו יועץ שזה יום הולדתו.

 

[חד מבתראי]

יש מדרש שאומר שעמלק היה שם בשורה הראשונה של המלחמה את אלו שזה יום הולדתם
וכן בהמן שהיה לו 365 יועצים כנגד ימות השנה שכל יום יעץ לו יועץ שזה יום הולדתו.

לחץ כדי לכווץ...

יתכן שזה היום שבו יש לאדם הכי הרבה 'מזל', שהרי זה היום שקרה בו הדבר הכי משמועתי בחייו.

 

[בד קודש]

הסטייפלר תמיד היה מבטל את מסיבות יום ההולדת באומרו "יום הולדת את פרעה"...
כמדומני ראיתי שכך אמר מרן הגר"ח קניבסקי בספר 'אלא'.

לחץ כדי לכווץ...

מנגד בספר חסד לאברהם (כמדומני אביו של החיד"א) כתב שיום ההולדת הוא יום גדול והבקשות שמבקש בהם יותר מתקבלות.

 

[חד מבתראי]

מנגד בספר חסד לאברהם (כמדומני אביו של החיד"א) כתב שיום ההולדת הוא יום גדול והבקשות שמבקש בהם יותר מתקבלות.

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' ע"פ הפ'
אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְ-הוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה

 

[התורה]

הרב @בד קודש כך מובא משמי' דמרנא זיע"א:

 

[הנעור בלילה]

למעיישה הייתה לנו ישועה גדולה מסעודת אחשוורוש (בסוף הסיפור עכ"פ).
אולי נארגן אחת?

לחץ כדי לכווץ...

ב"ה לא אלמן ישראל, וכבר עשו סעודות גדולות יותר, לכבוד הבת עין ור' ישעיה ב"ר משה וכו' וכו'. אשרינו שזכינו.

 

[אהבת ישראל]

מנגד בספר חסד לאברהם (כמדומני אביו של החיד"א)

לחץ כדי לכווץ...

סב זקנו כלומר סבא של סבא ראה בהמכלול

 

[תענוג]

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו (מ, כ).
הרה"ק רבי מנחם נחום מטאלנא (נפ' י"ט כסלו תרע"ו) הי' מרגלא בפומיה לומר, שיש סמך ושורש למנהג לחוגג יום הולדת, דהנה מצינו שהיתה לישראל ישועה ע"י יום הולדת, דהנה איתא בדברי חז"ל (שבת פט, ב) ראוי הי' יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל אלא שזכותו גרמה לו ע"כ.
והנה דבר זה נמנע ע"י כך שיוסף הצדיק עלה לגדולה ונעשה משנה למלך. והנה ענין זה שיוסף עלה לגדולה נתגלגל על ידי כך שביום ההולדת של פרעה נתקיימו דבריו של יוסף בפתרון החלומות של שר המשקים ושר האופים, ועי"כ הוא נקרא לפתור את חלומותיו של פרעה והוא עלה לגדולה, נמצא שע"י יום הולדת היתה ישועה ליעקב אבינו ע"ה ולבניו.​

(מטמוני מנחם נחום עמ' מ"א, גליון מחוברים)​

לחץ כדי לכווץ...

תוספות נופך

דהנה מקור לשמחה וסעודה ביום הולדת איש הישראלי נראה ע"ד אכלו משמנים כו' כי חדות ה' היא מעוזכם ע"פ מה שכתב השפת אמת ראש השנה תרס"א וז"ל הנביא ציוה לשמוח בראש השנה אכלו משמנים כו' חדות ה' היא מעוזכם עיקר העוז לבני ישראל לשמוח בחלק אלקות המיוחד לנפשות בני ישראל ובראש השנה מתחדש זה הכח שבו נברא האדם ויפח באפיו נשמת חיים עכל"ל, והנה יום הולדת פרעה מובא בבעלי התוס' (מהדורת גליס פר' וישב עמ' ק"י) דיום הולדת פרעה היתה בר"ה כיון דאחר שנתים יצא יוסף מבית אסורים שהיה בר"ה עכת"ד, א"כ מכאן סמך לרעיון דשמחת יום הולדת ע"ד שמחת ר"ה כי חדות ה' מעוזכם.
ובזה יובן דזה ואלה וכאלה יום הולדת יומא דהלולא כו' שייך רק לכאלה דשמחתם הוא שמחת הנשמה חדות ה' היא מעוזכם, ויפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעולם הזה.
וידוע דגם ד' כוסות למדין בירושלמי מכוסות פרעה, והטעם נראה ע"ד אמרם דבר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, וגם היציאה ממצרים נקרא הולדה ווכאמרם ז"ל (שוחר טוב קי"ד) אמר רבי אבא וכו' מהו גוי מקרב גוי כאדם ששומט את העובר ממעי בהמה כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים ע"כ וכתב המהר"ל גבורות ה' סי' נ"ב דלכך היה נצרך שהקב"ה בכבודו ובעצמו יוציאם ולא ע"י שליח כמו שאמרו תענית ב' ע"א ג' מפתחות לא נמסרו ביד שליח ואי מהם הוא מפתח של לידה וכיון שיציאת מצרים היתה הלידה של כלל ישראל לכך הוצרך הקב"ה להוציאם ולא עשה כן ע"י שליח, וביחזקאל (טז ד) קרי לגאולת מצרים הולדה ומולדתך ביום הולדתיך וגו' וע"כ שפיר למדין ממשתה יום הולדת את פרעה יום חירות שיעבוד מצרים למשתה יום מולדתך ביום הולדתיך יום חירות שיעבוד מצרים.
והמן גלגול שר המשקים כמובא וטען את דתי המלך אינם עושים דמפקי לכולא שתא בשה"י פה"י יומא דהלולא יומא דהולדת, כשורשו המן העץ אשר צותיך כי טוב העץ למאכל ותאוה היא לעינים שהעיקר אצלו החצוניות האדם האדם הזה (וכמ"ש במחשבות חרוץ אות ו וז"ל על זה הוא מצות שמחה ומשתה והמן היה מקטרג על זה כמו שאמרו במדרש (אסתר רבה ז', י"ב) שאמר אוכלין ושותין ואומרים עונג שבת עונג יום טוב, היינו דאצל אומות העולם אי אפשר להם לעשות דבר של הנאת עצמם לשם שמים כיון דהם כל שורש כוונתם הוא רק הנאת עצמם עכל"ל), וממכה עצמה מתקן רטויה משתה פורים משתה פסח משתה יומא דהולדת ויומא דהלולא דבו ביום נולד משה בעולם העליון ומזלו יפה ונשפע שפע רב וישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות (מגילה יב ע"ב) וטוב לב משתה תמיד.​