בזבחים קטז. מבואר שכאשר שמעו האומות את קול מתן תורה, חששו שמא הקב"ה מביא מבול. לאחר שנאמר להם שכבר נשבע שלא להביא מבול, שאלו שמא מבול של אש הוא מביא, והשיב להם בלעם שכבר נשבע שאינו משחית כל בשר.
ומאידך, בסוטה יא. מבואר שהמצרים בחרו להטביע את ישראל מפני שהקב"ה נשבע שלא להביא מבול. הגמרא מבארת שטעו בכך שעל אומה אחת הוא מביא, או שהם עצמם באים ונופלים למים.
לכאורה בזבחים משמע שהשבועה רחבה יותר ואינה מוגבלת למים, ואילו בסוטה מודגש היתרון שמצאו המצרים דווקא במים, לעומת אש וחרב.
האם יש כאן הבדל בין השמדת כל העולם לבין ענישת אומה אחת, ובין שתי התשובות שבסוטה? ומה בדיוק נכלל בשבועת "לא אוסיף להכות את כל חי כאשר עשיתי"?
ומאידך, בסוטה יא. מבואר שהמצרים בחרו להטביע את ישראל מפני שהקב"ה נשבע שלא להביא מבול. הגמרא מבארת שטעו בכך שעל אומה אחת הוא מביא, או שהם עצמם באים ונופלים למים.
לכאורה בזבחים משמע שהשבועה רחבה יותר ואינה מוגבלת למים, ואילו בסוטה מודגש היתרון שמצאו המצרים דווקא במים, לעומת אש וחרב.
האם יש כאן הבדל בין השמדת כל העולם לבין ענישת אומה אחת, ובין שתי התשובות שבסוטה? ומה בדיוק נכלל בשבועת "לא אוסיף להכות את כל חי כאשר עשיתי"?
