בד קודש

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
3,126
תודות
8,197
נקודות
351
ובעיקר עם ההדגשה של הבעש"ט שיש השגחה לכל דבר ושכל תזוזה זה עם השגחה?
לא הבנתי את החידוש הנשגב.
אלו דברים מקובלים מאז ומקדם הרבה לפני לידתו של הבעש"ט.
ושוב מצאתי ברמב"ם בעיקרי האמונה עיי"ש.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
אלו דברים מקובלים מאז ומקדם הרבה לפני לידתו של הבעש"ט.
ושוב מצאתי ברמב"ם בעיקרי האמונה עיי"ש.
בדוק שוב.

הבעש״ט גילה שישנה השגחה פרטית. הרמב״ם במפורש חלק על זה והאמין שישנה השגחה רק על בני אדם.
 
בדוק שוב.

הבעש״ט גילה שישנה השגחה פרטית. הרמב״ם במפורש חלק על זה והאמין שישנה השגחה רק על בני אדם.
אכן וכך מחנכים בהיכלי הישיבות, השגחה פרטית היא אך ורק לבני אדם, ושאר הדברים מושגחים בהשגחה כללית,
השגחה פרטית הינו שהאדם מושגח ומנהג לפי מעשיו, השגחה כללית פירושה שאין ההנהגה וההשגחה לפי המעשים, אלא לפי צורך קיום המין.
ובוודאי שיש סיבה למה דווקא עלה זה נפל מהעץ ולמה פרה זו מתה במגפה, אבל לא בגלל המעשים שלה, אלא חשבון של קיום המין יותר טוב מעלה זה וכדו'.
 
הבעש״ט גילה שישנה השגחה פרטית. הרמב״ם במפורש חלק על זה והאמין שישנה השגחה רק על בני אדם.
אני מצטט בעבורך את העיקר הראשון של הרמב"ם:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים.

אכן, יש חילוקים מהותיים בפירוש פנימיות הדברים, אבל הוא טען ש:
ההדגשה של הבעש"ט שיש השגחה לכל דבר ושכל תזוזה זה עם השגחה?
וזה פשוט לא נכון עובדתית.

הרב @המתענין אני עדיין מחכה שתביא לי דבר אחד שבו הליטאיים עזבו את דרך הגר"א ודבקו בבעש"ט.
 
אני מצטט בעבורך את העיקר הראשון של הרמב"ם:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים.
מה הקשר?! בוודאי שהוא ברא ובורא את כל הבריאה.

ראה מ״ש הרמב"ם בספרו מורה נבוכים (ג׳ י״ז): ״אני מאמין שההשגחה האלוהית בעולם השפל הזה, כלומר למטה מגלגל הירח, היא רק בפרטי מין האדם בלבד״. הכי ברור שיש.
 
מה הקשר?! בוודאי שהוא ברא ובורא את כל הבריאה.

ראה מ״ש הרמב"ם בספרו מורה נבוכים (ג׳ י״ז): ״אני מאמין שההשגחה האלוהית בעולם השפל הזה, כלומר למטה מגלגל הירח, היא רק בפרטי מין האדם בלבד״. הכי ברור שיש.
אתה לא שם אל ליבך למה שאני כותב, וחבל.

הבורא עושה כל רגע ורגע כל מעשה ומעשה שקורה ומתרחש.
זהו הפירוש המילולי למילים: "שיש השגחה לכל דבר ושכל תזוזה זה עם השגחה".

נכון שישנם חילוקים בעניין ההשגחה הפרטית,
אבל זה ממש לא השתנה אצלינו, ונשארנו דבוקים לשיטת רבותינו המתנגדים.
 
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים.
אין שם שום רמז להשגחה פרטית על כל אחד מהברואים. למעשה, בכל הראשונים כתוב להיפך.
הבורא עושה כל רגע ורגע כל מעשה ומעשה שקורה ומתרחש.
זה לא כתוב ברמב"ם בשום צורה.
"מעשים" היינו ברואים, כמ"ש ויראוך כל המעשים, וז"פ.
 
אין שם שום רמז להשגחה פרטית על כל אחד מהברואים. למעשה, בכל הראשונים כתוב להיפך.
חבל שלא קראת.
לא אמרתי השגחה פרטית.
אמרתי שהבורא לבדו הוא פועל ועושה הכל וזה להדיא ברמב"ם.
השגחה פרטית או כללית זה פרט בתוך ההשגחה.
זה לא כתוב ברמב"ם בשום צורה.
"מעשים" היינו ברואים, כמ"ש ויראוך כל המעשים, וז"פ.
את זה אתה אומר.
אבל אולי תוכל לבאר לי מה ההבדל בין בורא ומנהיג לכל הברואים ובין עושה עשה ויעשה לכל המעשים?
נא לא להמציא פירושים.
 
חבל שלא קראת.
לא אמרתי השגחה פרטית.
אמרתי שהבורא לבדו הוא פועל ועושה הכל וזה להדיא ברמב"ם.
השגחה פרטית או כללית זה פרט בתוך ההשגחה.

את זה אתה אומר.
אבל אולי תוכל לבאר לי מה ההבדל בין בורא ומנהיג לכל הברואים ובין עושה עשה ויעשה לכל המעשים?
נא לא להמציא פירושים.
בא נעשה סדר. אתה מדבר כאילו הדברים יצאו מפי הרמב"ם, אבל למעשה זה בסה"כ סיכום של מחבר אנונימי שהכניס זאת לסידורים לפני 400 שנה (אולי זה המדפיס בעצמו).
אז הא לך דברי הרמב"ם עצמם:
היסוד הראשון, מציאות הבורא יתברך. והוא שיש שָׁם נמצא שלם בכל דרכי המציאוּת, והוא עִלַּת מציאוּת הנמצאים כולם – בו קיום מציאותם וממנו קיומם. וְאִלּוּ יעלה על הלב הֶעְדֵּר מציאותו – נתבטלה מציאות כל הנמצאים, ולא נשאר נמצא שֶׁיִּתְקַיֵּם מציאותו. ואם נעלה על לבנו העדר הנמצאים כולם זולתו – לא יתבטל מציאות השם יתברך ולא תִּגָּרֵעַ. כי הוא מסתפק במציאותו, וְדַי לו בעצמו, ואינו צריך במציאותו לזולתו. וכל מה שזולתו מן הַשְּׂכָלִים, רצוני לומר המלאכים וגופי הגלגלים, ומה שיש בתוכם, ומה שיש למטה מהם – הכל צריכים במציאותם אליו. וזה היסוד הראשון מורה עליו דיבור (שמות כ ב): "אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ".
עכשיו תגיד לי איפה בדיוק אתה מעמיס את דבריך בדברי הרמב"ם.
(אגב, גם בזה אי אפשר לדרוש חסירות ויתרות, כי זה בסך הכל תרגום לא בהכרח נאמן למקור של הרמב"ם).
 
חבל שלא קראת.
לא אמרתי השגחה פרטית.
אמרתי שהבורא לבדו הוא פועל ועושה הכל וזה להדיא ברמב"ם.
השגחה פרטית או כללית זה פרט בתוך ההשגחה.
זה שהכל עושה השם זה דבר אחד. ויש דבר נוסף. שהכל בהשגחה פרטית. זאת אומרת שלהכל יש סיבה והכל קורה רק בגלל שהקב"ה רצה שזה יקרה עכשיו.
 
בא נעשה סדר. אתה מדבר כאילו הדברים יצאו מפי הרמב"ם, אבל למעשה זה בסה"כ סיכום של מחבר אנונימי שהכניס זאת לסידורים לפני 400 שנה (אולי זה המדפיס בעצמו).
וזה ודאי הפירוש שהוא הבין ברמב"ם...
פירוש של מדפיס מלפני 400 שנה לדעתי כבר עדיף על פירוש שלך....
עכשיו תגיד לי איפה בדיוק אתה מעמיס את דבריך בדברי הרמב"ם.
בדיוק כאן:
1. והוא עִלַּת מציאוּת הנמצאים כולםבו קיום מציאותם וממנו קיומם.
2. וְאִלּוּ יעלה על הלב הֶעְדֵּר מציאותו נתבטלה מציאות כל הנמצאים,
3. הכל צריכים במציאותם אליו

וכשזה נמצא ג' פעמים, בווריאציות שונות, ודאי שאיך שלא נתרגם זה הפשט ברמב"ם.
 
וזה ודאי הפירוש שהוא הבין ברמב"ם...
אז אחרי שהתברר שזה לא הרמב"ם נשאר לנו להתווכח אם 'ודאי' שזה מה שהמדפיס הבין. כשלעצמי איני רואה כל חשיבות בהבנת כוונת מדפיס כלשהו גם אם הקדמני בכמה מאות שנים, לכן אמנע מהדיון הזה.
בדיוק כאן:
1. והוא עִלַּת מציאוּת הנמצאים כולםבו קיום מציאותם וממנו קיומם.
2. וְאִלּוּ יעלה על הלב הֶעְדֵּר מציאותו נתבטלה מציאות כל הנמצאים,
3. הכל צריכים במציאותם אליו

וכשזה נמצא ג' פעמים, בווריאציות שונות, ודאי שאיך שלא נתרגם זה הפשט ברמב"ם.
ג' פעמים בווראיציות שונות, רק שלא נאמר מה שאתה מבקש.
הרמב"ם עוסק במציאות ה' שכוללת את כל הבריאה, לא בהשגחה פרטית.
 
ג' פעמים בווראיציות שונות, רק שלא נאמר מה שאתה מבקש.
בדיוק מה שאני מבקש.

הכל, אבל הכל, אבל הכל - קיים רק מכוח מציאות ד'.
הוא המקיימם בכל שעה, ולו יצויר שיתבטל הוא - יתבטלו כולם.

זוהי תמצית ההשגחה.

כעת עלינו לדון מה ואיך:
האם הוא משגיח על כל דבר ודבר למטרת הדבר עצמו, או שסיבת המקרים שקורים לכל דבר הוא בסיבות נסיבתיות.
בזה חילקו רבותינו הראשונים ובראשם הרמב"ם בין המין האנושי לשאר המעשים.
 
נערך לאחרונה:
זה שהכל עושה השם זה דבר אחד. ויש דבר נוסף. שהכל בהשגחה פרטית. זאת אומרת שלהכל יש סיבה והכל קורה רק בגלל שהקב"ה רצה שזה יקרה עכשיו.
לא מדויק לחלוטין.
הבורא מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.
בכל רגע ורגע הבורא מקיים את כל הבריאה כולה ברצונו העכשווי.
אין חולק על זה!

נקודת המחלוקת היא אחת - האם הסיבות למקרים הם סיבות מהותיות במקרה עצמו, או סיבות נסיבתיות במקרים סובבים.
 
בדיוק מה שאני מבקש.

הכל, אבל הכל, אבל הכל - קיים רק מכוח מציאות ד'.
הוא המקיימם בכל שעה, ולו יצויר שיתבטל הוא - יתבטלו כולם.

זוהי תמצית ההשגחה.

כעת עלינו לדון מה ואיך:
האם הוא משגיח על כל דבר ודבר למטרת הדבר עצמו, או שסיבת המקרים שקורים לכל דבר הוא בסיבות נסיבתיות.
בזה חילקו רבותינו הראשונים ובראשם הרמב"ם בין המין האנושי לשאר המעשים.
זו קפיצה לוגית מרשימה. זה שהקב"ה מקיים את כל העולם (או יותר נכון, מציאות העולם תלויה במציאותו) זה לא אומר שהוא משגיח על עלה שנופל על תולעת. הוא יכול לקיים את כל העולם ולהניח את בני האדם לכללי הטבע ומקריו, כדרבי הרמב"ן (בראשית יח יט).
 
זו קפיצה לוגית מרשימה. זה שהקב"ה מקיים את כל העולם (או יותר נכון, מציאות העולם תלויה במציאותו) זה לא אומר שהוא משגיח על עלה שנופל על תולעת. הוא יכול לקיים את כל העולם ולהניח את בני האדם לכללי הטבע ומקריו, כדרבי הרמב"ן (בראשית יח יט).
זו בדיוק הנקודה.

לכו"ע הבורא לבדו עושה את הכל.
תורת ההשגחה מתחילה בכך שאין עוד מלבדו כלל, וכל העולמות הן העליונים והן התחתונים מונהגים על ידו לבדו.
אם הוא הכוח היחיד מתחייב מזה שהוא המקיים את כל הבריאה על כל אשר בה - לבדו.

כעת זה עצמו מתחלק לשני אפשרויות:

א - השגחה פרטית - שהבורא עושה את כל המקרים, ובכל רגע ורגע מתחדשים הסיבות למקרים הללו לפי פרמטרים השייכים למקרים עצמם.

ב - השגחה כללית - הבורא עושה הכל, אבל הוא קבע סיבות מסוימות כמו מזלות למשל והסיבות הללו מסובבות את המקרים כולם. אבל מי שעושה בפועל את המקרים זה הבורא לבדו.
 
נערך לאחרונה:
כעת זה עצמו מתחלק לשני אפשרויות:

א - השגחה פרטית - שהבורא עושה את כל המקרים, ובכל רגע ורגע מתחדשים הסיבות למקרים הללו לפי פרמטרים השייכים למקרים עצמם.
ב - השגחה כללית - הבורא עושה הכל, אבל הוא קבע סיבות מסוימות כמו מזלות למשל והסיבות הללו מסובבות את המקרים כולם. אבל מי שעושה בפועל את המקרים זה הבורא לבדו.
הרב @בד קודש אולי לא הבנתי את כל הודעותיך נכון, אבל אם לייצג את דברי הרמב"ם באתם הרי שאתם טועים
הרמב"ם מפורש במורה (ח"ג יז עיי"ש) כותב שהאדם מושגח השגחה פרטית בכל ענייניו אפילו נגזר אם יעקץ מקוץ, לעומת השגחת מין ממיני העולם, שעליהם משגיח הבורא בהשגחת המין אם יחיו הכלבים וישבעו, וכו'
כלומר לפי איך שסיכמת, הרמב"ם והחינוך וכו' כל סיעתם בכלל לא נמצאים בדיון
ויותר התפלאתי שהעתקתם את נוסח הסידור כביכול כתבו הרמב"ם [שהרי הדבר נתון בכלל לשוני בגרסאות, למשל אצל הספרדים הכללים והמספרים שונים]
 
הרב @בד קודש, כשתולעת מסכנה ביער רוצה צל, האם אתה מאמין שה' יתברך ידאג לה, או שיתן לטבע לנהל את עצמו?
אם היא שייכת לאדם פרטי, תידון לפי מעשי האדם הפרטי,
ואם היא הפקר היא תידון לפי אם היא נצרכת לקיום המין,
ואם לא נצרכת היא תיבש בשמש,
ולא, אין לה אפשרות לבקש מרבש"ע קצת צל.
 
הרב @בד קודש, כשתולעת מסכנה ביער רוצה צל, האם אתה מאמין שה' יתברך ידאג לה, או שיתן לטבע לנהל את עצמו?
זה לא קשור לאמונה
זו מחלוקת
הרמב"ם מפורש במורה (ח"ג יז עיי"ש) כותב שהאדם מושגח השגחה פרטית בכל ענייניו אפילו נגזר אם יעקץ מקוץ, לעומת השגחת מין ממיני העולם, שעליהם משגיח הבורא בהשגחת המין אם יחיו הכלבים וישבעו, וכו'
כלומר אלו הראשונים מפורש "חולקים" על ר' יו"ט הערליך... :)
אמנם החסידים מוכיחים ע"פ הקבלה בהוכחות ניצחות שא"א למשהו ממקרי העולם - בניהם עלים הנושרים להיות נתונים לחסדי הטבע

לגבי הא דאמר
אם היא שייכת לאדם פרטי, תידון לפי מעשי האדם הפרטי,
חידוש גדול, אשמח לשמוע מניין חידוש זה
ואם היא הפקר היא תידון לפי אם היא נצרכת לקיום המין,
שוב, זה רק לרמב"ם וסיעתיה, אך יש חולקים בכל תוקף [לא נקבע מסמרות במקום זה נכון?]
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון