ד' תעניות בין המצרים ת"ב וְהִשְׁבַּתִּי֙ כׇּל־מְשׂוֹשָׂ֔הּ חַגָּ֖הּ חׇדְשָׁ֣הּ וְשַׁבַּתָּ֑הּ

[הצעיר שבחבורה]

בדין האבלות בחודש אב נחלקו תנאים

ואסור לספר ולכבס מר"ח ועד התענית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כל החדש כולו אסור רשב"ג אומר אינו אסור אלא אותה שבת בלבד ותניא אידך ונוהג אבל מראש חדש ועד התענית דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר כל החדש כולו אסור רשב"ג אומר אינו אסור אלא אותה שבת בלבד

וביאור מחלוקתם מתבאר בגמרא
אמר ר' יוחנן ושלשתן מקרא אחד דרשו דכתיב (הושע ב, יג) והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה מאן דאמר מר"ח ועד התענית מחגה ומ"ד כל החדש כולו אסור מחדשה ומ"ד כל השבת כולה אסור משבתה

ולהלכה
אמר רבא הלכה כרשב"ג ואמר רבא הלכה כרבי מאיר ותרוייהו לקולא וצריכא דאי אשמועינן הלכה כר' מאיר הוה אמינא אפי' מר"ח קמ"ל הלכה כרשב"ג ואי אשמועינן הלכה כרשב"ג הוה אמינא אפילו לאחריו קמ"ל הלכה כרבי מאיר:

ובעיני יפלא, כיצד ניתן להקל כדברי רבי מאיר שאינו נוהג אלא עד התענית וכדברי רשב"ג שאינו נוהג אלא באותה שבת.
שהרי לרשב"ג נלמד מ'שבתה' דין אבלות בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה, וא"כ הרי בהכרח שיש לנהוג אבילות כל השבת, ולר"מ נלמד מ'חגה' דין אבילות מראש חודש ועד התענית, ואם כן הרי אין להקל מראש חודש ועד שבת שחל ת"ב להיות בתוכה
ונמצא דההלכה היא כתרי קולי שאינם עולות בקנה אחד, והוא פלא, וה' יאיר עיני בתורתו​

 

[הצעיר שבחבורה]

וביותר יפלא לביאור הרגמ"ה שביאר בדעת רבי מאיר שנלמד מ'חגה' שנוהג אבילות ח' ימים כימי החג.
ואם כן הרי בודאי שלא ניתן לומר אליבא דר' מאיר שינהג רק בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה ורק עד התענית ולא לאחריה, שהרי נמצא שאין כאן אבילות ח' ימים לעולם.