ארמנותיה, על מי קאי?
מבצריו, של מי?
על דרך הפשט:
פרק ב' באיכה כולו הוא קינה על "בת ציון", דהיינו, האומה השוכנת בציון.
ולכן הוא מתחיל "איכה יעיב באפו ה' את בת ציון", ובהמשך הפרק נוקט הנביא כמה פעמים לשון זה, כגון "באוהל בת ציון שפך כאש חמתו", "חשב ה' להשחית חומת בת ציון", "ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון", ועוד.
ולפעמים יופיע שמה בפרק זה כ"בת ירושלים" או "בת יהודה", והיינו הך.
אמנם, באותו פרק מתייחס הכתוב לעם ישראל עצמו, בלי קשר למשכן האומה בציון.
וכבר בפסוק הראשון מופיע "השליך משמים ארץ תפארת ישראל", ואחר כך "ולא חמל את כל נאות יעקב", "גדע בחרי אף כל קרן ישראל".
יתירה מכך, בפסוקים אלו מופיעים שוב שתי השמות יחד "בת ציון" ו"ישראל", ולפי פשט הכתובים עליהם קאי "ארמנותיה" ו"מבצריו".
כי כך כתוב שם:
בְּאֹ֙הֶל֙
בַּת־צִיּ֔וֹן שָׁפַ֥ךְ כָּאֵ֖שׁ חֲמָתֽוֹ׃ הָיָ֨ה אד' כְּאוֹיֵב֙ בִּלַּ֣ע
יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלַּע֙ כׇּל־
אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שִׁחֵ֖ת
מִבְצָרָ֑יו.
וממילא יתפרש:
"בלע כל ארמנותיה" של בת ציון, "שחת מבצריו" של ישראל.
