וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

לשון של זרות יש כאן, בכפל הפועל והכינוי, וכבר הובא ביאור בענין באשכול אחר

והמלבי"ם הרגיש בזה, כדרכו. ומבאר...

כפילת הכינוי עם הפעל מורה שני דברים,
א] שראתה את עצמותו ופנימותו,
ב] שראתה את הילד בחיצוניותו,

כי הראיה תהיה בשני ענינים,

א] ראית החומר שהוא יפה תואר ובריא וחזק, ​

ב] ראית הצורה שראתה בשכלה כי יש בו צורה נשגבה אלהית, ועז"א חז"ל שראתה שכינה עמו, ​

את הילד והנה נער בוכה,
הראיה בחמרו ראתה שהוא ילד שנולד מחדש,
ובכ"ז ראתה כי בענין בכיתו נדמה כנער שהתעוררו כוחותיו ויש לו רגש פנימי ער ומתעורר, שזה גדר שם נער.​