בהעלותך וביום שמחתכם - אלו השבתות (1 צופה)

[אחד יחיד]

שיטות הראשונים בחיוב שמחה בשבת – איתא ב'ספרי': 'וביום שמחתכם – אלו השבתות'. וב'בית יוסף' (סי' רפא) הביא שב'שבלי הלקט' (ס' פב) כתב בשם רבי אביגדור כהן צדק, שעל כך סמכו לומר 'ישמחו במלכותך', וכן יש לומר 'וישמחו בך כל ישראל מקדשי שמך'. ועוד הביא ה'בית יוסף' (סי' תרפח) שבירושלמי (מגילה פ"א ה"ד) אמרו שאין עושים סעודת פורים בשבת, כיון שנאמר 'לעשות אותם ימי שמחה', פרט לשבת ששמחתו כבר בידי שמים, דשמחת שבת אינה מתקנת מרדכי אלא בידי שמים היא. אכן מאידך התוס' (מו"ק כג: ד"ה מ"ד) הביאו שבירושלמי (שם פ"ג ה"ה) מבואר שאין שמחה בשבת, שהרי אמרו שם שהטעם שאין אבלות בשבת הוא משום שנאמר בה 'ברכה', ולא מהטעם שאין אבלות נוהגת ביו"ט, שהוא משום ימי שמחה, כי נאמר 'ושמחת בחגך', ולא בשבת.

וכן כתבו הגאונים וה'טור' (סי' ת"כ) שאומרים צידוק הדין במנחה בשבת, כי אין שמחה בשבת. ומתוך כך כתב רע"א (שו"ת סי' א) שבשבת יש חיוב אכילה רק מדין כבוד ועונג, ולא מצד חיוב שמחה, שאינו אלא ביו"ט, ואף במנהגי מהרי"ל כתוב שלא לומר 'וישמחו בך בשבת', כי אין שמחה בשבת, והלבוש (סי' תפז) כתב שאין מזכירים שבת ב'יעלה ויבוא', משום שאינה בכלל הכתוב 'וביום שמחתכם ונזכרתם'. ולכשתמצי לומר, אין כאן מחלוקת אם יש שמחה בשבת, והכל מודים במציאות השמחה בשבת, אלא שחלוקה במהותה, כי בעוד השמחה ביו"ט באה דרך ציווי 'ושמחת בחגך', הרי שבשבת היא טבועה בעיצומו של יום, והוא תוארו 'יום שמחתכם', ובה ישמחו 'קוראי עונג', ולכך יש לבאר מה היא השמחה בימים טובים המתקיימת במצוותיהם, ומהי השמחה בשבת, אשר אין צריכה פעולה לקיומה. (הרב חנניה צ'ולק)