וירא ויבקע עצי עולה - שתי בקיעות (1 צופה)

[געגועים]

ויבקע עצי עולה, במדרש רבה שתי בקיעות ובזכותו נבקע ים סוף.

אולי כנגד ב' בקיעות נבקע הים פעמיים, שאחר שחזר הים לאיתנו נבקע שוב לדתן ואבירם כמובא במדרש.

דתן ואבירם התגאו שנבקע הים בשבילם

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[יוסף צ. הירשמן]

אני בעניי הייתי נוקט שכנגד ב' בקיעות נבקעו הים והירדן [אע"פ שבמדרש לא נתפרש הירדן]

אמנם לפי האמת היה נראה לפרש דלשון ב' בקיעות אין הכוונה בדוקא, אלא מעט בקיעות, כדי שיעור העצים שצריך לעקידת יצחק.
וכהא דאשכחן אצל אותו אדם שאמר לאשתו שתבשל לו שתי עדשים, והבינה דבריו כפשוטו, והוא לא נתכווין אלא למעט עדשים ולא לשתים כמשמעו.

ואשמועינן דלא תאמר שלזכות בקיעת הים בעינן שיבקעו לה' כמה וכמה עצים, כגון שתאמר שאם היה בוקע עצים בכמות שעשה נח לתיבת ג' מאות אמה מגיעה לו זכות זו, אלא סגי בזכותם של בקעיות מועטות כדי הקטרת עולה אחת, שמידה טובה מרובה.

 

[געגועים]

אני בעניי הייתי נוקט שכנגד ב' בקיעות נבקעו הים והירדן [אע"פ שבמדרש לא נתפרש הירדן]

לחץ כדי לכווץ...

כיון דחזינן שנבקע ים סוף פעמיים, יותר מסתברא ששתיהם בזכות אברהם אבינו

 

[יוסף צ. הירשמן]

כיון דחזינן שנבקע ים סוף פעמיים, יותר מסתברא ששתיהם בזכות אברהם אבינו

לחץ כדי לכווץ...

ובקיעת הירדן בזכות מי?

 

[געגועים]

ובקיעת הירדן בזכות מי?

לחץ כדי לכווץ...

משמע במדרש על הפסוק הים ראה וינס הירדן יסב לאחור שהוא בזכות יוסף

 

[שטייגניסט]

ויבקע עצי עולה, במדרש רבה שתי בקיעות ובזכותו נבקע ים סוף.

אולי כנגד ב' בקיעות נבקע הים פעמיים, שאחר שחזר הים לאיתנו נבקע שוב לדתן ואבירם כמובא במדרש.

לחץ כדי לכווץ...

יעויין בזה ביפה תואר בראשית פרשה נה סימן ח (פרשת וירא) [משנת שכ"ד (1564) שימש כרב הקהילה האשכנזית בקושטא]
בשכר ב' בקיעות כו'. רבי בניה אזדא לטעמיה דדייק לקמן ספר ב' פרשה כ"א [ח] מדכתיב [שמות יד, טו] מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו, שאינן צריכין להתפלל, שבזכות אברהם יבקע הים לפניהם. ודייק שהזכות היה על מה שבקע עצי עולה לבד שהוא זכות מועט, שלכך אמר ב' בקיעות למעט הענין, מדכתיב התם ויבקעו המים, וקרא יתירא הוא דכבר נאמר [שם כא] וישם את הים לחרבה, ולא איצטריך אלא לרבות כל מים שבעולם כדאיתא במכילתא [שם ד]. וקשה אמאי שני וכתב ויבקעו המים ולא ויחרבו כדרישא. אלא שרמז לבקיעה דאברהם דבזכותיה הוה, ולהכי מייתי לה הכא לומר דמאי דאכפל קרא למכתב ויבקע עצי עולה, להודיע זריזותו שאפילו העצים הכין בביתו בעצמו, מעין מ"ש לעיל [יא] שאהבה מקלקלת השורה. תדע שהרי נחשב לו לזכות גדול שבעבורו נבקע הים לבניו. ורבי לוי מודה שזכותו הועיל לבקיעת הים קצת, אלא שלא הספיק בזכות מועט זה לעשות נס גדול כמוהו בישראל, בזמן שלא היו כדאים כנודע, לולי חסדי ה' שנצטרפו במעשה. וזהו שאמר אברהם לפי כחו כו'. ויתכן שענין זכות הבקיעה הוא מה שנעשה נס בתוך נס, כי לא חרבו המים לבד, אבל נצבו כמו נד נוזלים ונבקעו לי"ב דרכים לי"ב שבטים. והכי איתא במדרש קהלת [י, ט] פסוק ובוקע עצים, זכה ליקרע הים לבניו י"ב קרעים. ואמר רבי בניה שגם זה היה בזכות אברהם, שהצלת בניו היה בזכותו במעשה העקידה כדלעיל. אמנם הפלגת הנס בענין בקיעה כזו, היה בזכות בקיעת העצים, דדמי לבקיעה זו. ור' לוי אמר עד כה וכו'. יתכן שאפילו צורת הנס היותו על זה הדרך היה בזכות אברהם לא ודאי, אבל כלל הנס היה בזכותו להציל את ישראל, אבל הפלגתו בענין כזה היה מכחו יתברך להפליא להראות עצם נפלאותיו כפי מה שאפשר. וזה"ש אברהם לפי כחו והקדוש ברוך הוא לפי כחו. ויש לומר שחולקים בטעם היות שכר המצוה נצחי, שרבי בניה סובר שהוא מסגולת המצוה להיותה אלהית יש בה להנחיל שכר נצחי, והביא דוגמא מזה שבקיעת ב' עצים הועיל לנס גדול כזה. ורבי לוי סובר שאינו אלא חסד אלהי לתת השכר נצחי עם שלא היה ראוי מצדה, וכדעת בעל העיקרים [מאמר ד פל"ו]. וכבר דברנו בזה פרשה כ"ב סימן י"א, וזה אומרו אברהם לפי כחו כו', שפעולתו זמנית כפי כחו, והקדוש ברוך הוא נותן השכר נצחי כפי כחו: