- הודעות
- 108
- תודות
- 336
- נקודות
- 56
מדוע נאמר "ויחן" בלשון יחיד, ולא "ויחנו"? מיישב רש"י – "כאיש אחד בלב אחד". כלומר, במעמד הר סיני היו בני ישראל "כאיש אחד בלב אחד" ולכן נאמר בלשון יחיד.
דברים דומים כותב רש"י בפרשת בשלח, על המילים "והנה מצרים נוסע אחריהם" (יד, י); גם שם הוקשה לרש"י, מדוע הפסוק משתמש בלשון יחיד ולא בלשון רבים ("נוסע אחריהם" ולא "נוסעים" אחריהם"), ומיישב רש"י, "בלב אחד כאיש אחד", דהיינו, ללמדנו שהמצרים היו מאוחדים בדעתם לרדוף את ישראל – "בלב אחד כאיש אחד".
והנה, יש הבדל בין שני לשונות רש"י הנ"ל (בפרשת בשלח ובפרשת יתרו): כאן בפרשת יתרו כותב רש"י "כאיש אחד בלב אחד", ואילו לעיל, לעניין המצרים בפרשת בשלח, סדר לשון רש"י הוא הפוך – "בלב אחד, כאיש אחד", קודם "בלב אחד" ואחר כך "כאיש אחד".
דברים דומים כותב רש"י בפרשת בשלח, על המילים "והנה מצרים נוסע אחריהם" (יד, י); גם שם הוקשה לרש"י, מדוע הפסוק משתמש בלשון יחיד ולא בלשון רבים ("נוסע אחריהם" ולא "נוסעים" אחריהם"), ומיישב רש"י, "בלב אחד כאיש אחד", דהיינו, ללמדנו שהמצרים היו מאוחדים בדעתם לרדוף את ישראל – "בלב אחד כאיש אחד".
והנה, יש הבדל בין שני לשונות רש"י הנ"ל (בפרשת בשלח ובפרשת יתרו): כאן בפרשת יתרו כותב רש"י "כאיש אחד בלב אחד", ואילו לעיל, לעניין המצרים בפרשת בשלח, סדר לשון רש"י הוא הפוך – "בלב אחד, כאיש אחד", קודם "בלב אחד" ואחר כך "כאיש אחד".
