חיי שרה ולבכותה כ' קטנה

[אברך מישיבת מיר]

ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה - כג, ב

מפני מה האות כ' שבתיבה ולבכותה נכתבה קטנה יותר משאר האותיות?

 

[אברך מישיבת מיר]

א. הבעל הטורים כתב כי אברהם לא כל כך בכה על פטירת שרה מחמת היותה זקנה.

ב. עוד כתב הבעל הטורים כי מכיון ששרה מסרה דינה לשמים כשאמרה ישפוט ה' ביני ובנך, ועל כך נענשה היא תחילה, וחשובה כמאבד עצמו לדעת שאין מספידין אותו.

ג. בעלי התוס' פירשו כעין זה, והוא כי הכ' קטנה להורות שמחמת שמסרה דין לשמים נחסר ממנה כ' שנה ממה שחי בן בנה, שהוא חי קמ"ז והיא חיה קכ"ז שנים.

ד. המהרש"ל ביריעות שלמה פירש כי בא לומר שלא בכה אברהם על שרה מחמת הכ' כלומר מה שכתוב עליה בת כ' כבת ז' ליופי, אלא מחת מעשיה הטובים.

ה. עוד כתב המהרש"ל בשם רבו מהר"ש מלובלין כי הכ' נכתבה קטנה כאילו היא אינה נמצאת והוה כאילו כתוב ולבתה, כלומר שבכל ביתו של אברהם מיתה באותה שעה שמיתה אמה, ואברהם התאבל על שרה ועל בתו יחד, ובהן לספוד לשרה ולבתה.

 

[שמריהו בן יוסף]

יש בזה מחלוקת גדולה י"א שהוא מסורת (רשימה של אותיות מסויימות קטנות) וטעמו אינו ידוע
וי"א שס"ת אינו מעשה ידי דפוס ולא ימלט שכולם יהיו בגודל אחיד ולכן יש לעתים רחוקות שינויים יותר קיצוניים, וזו דעת בן אשר ודומיו מבעלי המסורה אשר לא התייחסו כלל לעניין זה (כי דעתו כנ"ל) וכבר קבע הרמב"ם להלך אחריו בכל דבר אבל בזה לא נהגו כן.

נ.ב. כמדומה שאין בחז"ל עניין אותיות קטנות רק במק"א בויק"ר וגם שם הוא תלוי בגירסאות שונים כך שכנראה זו הוספה ולא מגוף המדרש.

 

[אליהו נחמן]

ה. עוד כתב המהרש"ל בשם רבו מהר"ש מלובלין כי הכ' נכתבה קטנה כאילו היא אינה נמצאת והוה כאילו כתוב ולבתה, כלומר שבכל ביתו של אברהם מיתה באותה שעה שמיתה אמה, ואברהם התאבל על שרה ועל בתו יחד, ובהן לספוד לשרה ולבתה.

לחץ כדי לכווץ...

ויש להוסיף שבמילה "ולבכתה" מרומז שמה של בתו שקראו לה בכל

 

[אברך מישיבת מיר]

עוד מצאתי:

ו. עוד כתבו בעלי התוס' על פי מאי דאמרינן בגמ' מועד קטן, ג' ימים לבכי וז' להספד, ולכך האות כ' דלבכתה קטנה, לומר לך דאינו חייב לבכות אשתו אלא מעט מעט.

ז. הכלי יקר מבאר כי כ"ף (במילואו) עולה מאה, ורצה לומר שבכה אברהם על שנדמה כאילו נחרב בית המקדש בימיו שגבהו מאה אמה, דהיינו כאילו נתמעטו אותן מאה אמה ונעשו קטנים.

ח. עוד כתב הכלי יקר כי הכ' קטנה משום שבכה בכי קטן, מצד שצדקת היתה והיתה מסתפקת במלא כף נחת קטנה.

ט. וכתב הכלי אופן שלישי, כי כ"ף (במילואו) מאה לומר שמתה בעטיו של נחש אשר גרם מיתה לאדם , ובחטא הנחש נתמעט והעמידו על מאה אמה, שנאמר (תהלים קלט ה) ותשת עלי כפכה, כ"ף היינו מאה, ולפי שנתמעט והועמד על מספר כ"ף, מאז נחלש כוחו ונעשה מוכן למיתה.

י. ובעל ההתעוררות תשובה כתב נמי כעין המהרש"ל שהבאתי קודם, דהכ' קטנה מורה שצריך לחסרה ולקרא ולבתה ולומר כי כל זמן ששרה היתה חיה לא הי' אברהם מרגיש כ"כ חסרון בתו כי לא הי' לבדו, וגם הי' מתנחם בשרה, אבל כאשר גם שרה מתה ונשאר לבדו התחיל להרגיש להתמרמר ולבכות גם על מיתת בתו.