דברים ותרגנו

[גרינפלד]

ותרגנו כתב רש"י שהוא לשון הרע.

ויתכן לרמוז, שהנה לא תלך רכיל הוא אזהרה ללשון הרע, ועי' רש"י פר' קדושים מש"כ בזה. ואפשר לומר שג' מתחלפת בכ' באותיות החיך, ונ' ב-ל' באותיות הלשון, וא"כ באותיות השורש ר כ ל הוא כמו ר ג נ.​

 

[גרינפלד]

והנה התרגום תרגם "ותרגנו" - "ואתרעמתון", ובפשוטו זהו פירוש אחר מרש"י, שזה לשון כעס. אכן ברש"י ב"מ (נב, ב) מבואר שמפרש "תרעומת" - הוצאת דבה, עיי"ש לגבי מי שקיבל סלע גרוע, שיכול להתרעם על הנותן [וע"פ זה ביאר הגר"י סילמן שליט"א (בספרו דרכי חושן) את האמור במשנה ריש השוכר את האומנין, אין להם זה על זה אלא תרעומת, שהכוונה שיכול לקבול על זה בפני אחרים].
​

 

[גרינפלד]

והנה התרגום תרגם "ותרגנו" - "ואתרעמתון", ובפשוטו זהו פירוש אחר מרש"י, שזה לשון כעס.

לחץ כדי לכווץ...

שוב התבוננתי ש"התרעמתון" תמיד הכוונה התלוננו, כמו שתרגם אונקלוס עה"פ "ואהרן מה הוא כי תלינו עליו" - ארי אתרעמתון עלוהי". ולפי"ז אכן משמע כרש"י שהובא בהמשך שאין לו עליו אלא תרעומת - הכוונה התלוננות, ועי' עוד בדברי הדרכי חושן​