מה המקור? זימון כ'עילוי נשמה'

[התורה]

ראיתי שמביאים:
בענין לברך על הכוס סיפר החסיד הישיש הר"ר מרדכי שרצקי זצ"ל ששמע מהרה"ק רבי פנחס מנחם מפילץ בעל ה'שפתי צדיק' זי"ע שבשבת בעת סעודה שלישית אמר לאחד שחל יומא דהילולא לאחד מהוריו באמצע השבוע, שיברך על הכוס בסעודה זו, כי לברך על הכוס עם 'אלוקינו' הוא עליה גדולה לנשמה.
אגב היום יומא דהילולא דהרה"ק מפילץ
אשמח לידע מקור לדברים אלו בהלכה תלמודים ומדרשים, או מפרשים קדמונים

 

[הנעור בלילה]

ראיתי שמביאים:
בענין לברך על הכוס סיפר החסיד הישיש הר"ר מרדכי שרצקי זצ"ל ששמע מהרה"ק רבי פנחס מנחם מפילץ בעל ה'שפתי צדיק' זי"ע שבשבת בעת סעודה שלישית אמר לאחד שחל יומא דהילולא לאחד מהוריו באמצע השבוע, שיברך על הכוס בסעודה זו, כי לברך על הכוס עם 'אלוקינו' הוא עליה גדולה לנשמה.
אגב היום יומא דהילולא דהרה"ק מפילץ
אשמח לידע מקור לדברים אלו בהלכה תלמודים ומדרשים, או מפרשים קדמונים

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' הוי עילוי נשמה ככל המצוות. שהרי לא בעי דווקא משניות וכדו', אלא כל מעשה טוב שעושים לזכותו זה עילוי נשמה.

 

[נדיב לב]

ראיתי שמביאים:
בענין לברך על הכוס סיפר החסיד הישיש הר"ר מרדכי שרצקי זצ"ל ששמע מהרה"ק רבי פנחס מנחם מפילץ בעל ה'שפתי צדיק' זי"ע שבשבת בעת סעודה שלישית אמר לאחד שחל יומא דהילולא לאחד מהוריו באמצע השבוע, שיברך על הכוס בסעודה זו, כי לברך על הכוס עם 'אלוקינו' הוא עליה גדולה לנשמה.
אגב היום יומא דהילולא דהרה"ק מפילץ
אשמח לידע מקור לדברים אלו בהלכה תלמודים ומדרשים, או מפרשים קדמונים

לחץ כדי לכווץ...

קצת י"ל עפ"י טעם הדבר שברהמ"ז טעונה כוס וכפש"כ במ"ב (סימן קפב סק"א) בשם הלבוש וז"ל: "רוב הברכות שתקנו חז"ל תקנום לסדר על הכוס, מפני שכן הוא דרך כבוד ושבח נאה לקב"ה לסדר שבחו וברכתו יתברך על הכוס, וכדכתיב (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" ע"כ. ו'אשא' מלשון הגבהה, ובשם ה' אקרא. ויל"ד.