זמן קריאת שמע

[נתתי חכמה]

ידועה דעת הכסף משנה בסוף פרק א מהלכות קריאת שמע, שזמן קריאת שמע הוא מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.

ולכאורה הדברים מוכרחים מדעת הרמב"ם שם, שאפשר לקרוא קריאת שמע בברכותיה, כל היום כולו.

אולם הפוסקים נקטו שזמן קריאת שמע הוא מדאורייתא - אף לרמב"ם. [רק בתחילת הלכות תפלה כתב הרמב"ם שזמנה מדרבנן, ועוד הלא נשים פטורות מקריאת שמע].

אשמח לביאור דברי הרמב"ם באופן אחר מדברי הכסף משנה.

 

[קול שופר]

ידועה דעת הכסף משנה בסוף פרק א מהלכות קריאת שמע, שזמן קריאת שמע הוא מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.

ולכאורה הדברים מוכרחים מדעת הרמב"ם שם, שאפשר לקרוא קריאת שמע בברכותיה, כל היום כולו.

אולם הפוסקים נקטו שזמן קריאת שמע הוא מדאורייתא - אף לרמב"ם. [רק בתחילת הלכות תפלה כתב הרמב"ם שזמנה מדרבנן, ועוד הלא נשים פטורות מקריאת שמע].

אשמח לביאור דברי הרמב"ם באופן אחר מדברי הכסף משנה.

לחץ כדי לכווץ...

מכלל דברי הראשונים (ברכות יא.) עולה דעיקרן של ברכות אלו לעצמן ניתקנו, ואינן דומות לשאר ברכות המצוות, אלא מאחר שניתקנו נקבע מקומם לפני ק"ש ולאחריה והן פוטרות מלברך אקב"ו לקרוא את שמע, ולכן אין ק"ש מעכבת את הברכות ואם לא היה יודע לקרות ק"ש ויודע לומר את הברכות מברך אותן, שאינן כברכת המצוות שאם לא קיים את המצוה הרי היא ברכה לבטלה, כמו"כ אם קרא ק"ש בלי ברכותיה אע"פ שיצא ידי חובת ק"ש כדין כל מצוה שעשאה בלא ברכה שיצא ידי חובת המצוה, מ"מ ידי חובת הברכות הללו עצמן לא יצא וחוזר וקורא את הברכות.​

 

[נתתי חכמה]

מכלל דברי הראשונים (ברכות יא.) עולה דעיקרן של ברכות אלו לעצמן ניתקנו, ואינן דומות לשאר ברכות המצוות, אלא מאחר שניתקנו נקבע מקומם לפני ק"ש ולאחריה והן פוטרות מלברך אקב"ו לקרוא את שמע, ולכן אין ק"ש מעכבת את הברכות ואם לא היה יודע לקרות ק"ש ויודע לומר את הברכות מברך אותן, שאינן כברכת המצוות שאם לא קיים את המצוה הרי היא ברכה לבטלה, כמו"כ אם קרא ק"ש בלי ברכותיה אע"פ שיצא ידי חובת ק"ש כדין כל מצוה שעשאה בלא ברכה שיצא ידי חובת המצוה, מ"מ ידי חובת הברכות הללו עצמן לא יצא וחוזר וקורא את הברכות.​

לחץ כדי לכווץ...

הסבר זה נכון הוא לשיטת רבינו האי גאון, [הובא ברשב"א וברא"ש ברכות י ע"ב] שאפשר לקרוא ק"ש עם ברכותיה, עד שעה רביעית - זמן תפלה.

אך שיטת הרמב"ם היא שאפשר לקרוא ק"ש עם ברכותיה כל היום כולו - אף אחר זמן תפלה.
ואף אי"נ דברכות ק"ש אינם ברכות על מצות קריאת שמע, אלא ברכות לעצמם, אכתי אין סיבה שלא יהיה דינם כדין התפלה - עד שעה רביעית.

וע"ע בדברי הרשב"א בשו"ת שלו סימן מז, ור"ן סוכה כב ע"א מדה"ר - שכתבו שדין הברכות כדין התפלה, ואינם ברכות על מצות ק"ש.

 

[נתתי חכמה]

אמרו במשנה ברכות ט ע"ב "הקורא מכאן והילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה"

ופשטות הדברים הוא שקבעה תורה זמן למצות קריאת שמע, "ובקומך" – כל תנא כדאית ליה.
וכמו שפירש רש"י שם [י ע"ב] "הקורא מכאן והילך לא הפסיד, שהרי הוא כאדם שקורא אחת מכל הפרשיות שבתורה, ואע"פ שלא יצא ידי ק"ש יש לו קבול שכר כעוסק בתורה".

אולם צ"ע מה חידוש הוא זה, פשוט שיש לו קבול שכר כעוסק בתורה.

וחשבתי לבאר דברי המשנה לפי דעת הכס"מ הנ"ל, "לא הפסיד כאדם הקורא בתורה" היינו שהוא באמת לא הפסיד כמו שמפסיד הקורא בתורה פרשת ק"ש, שהקורא בתורה לא מברך, והקורא קריאת שמע, לא הפסיד ויכול לברך ברכותיה.

 

[קול שופר]

אך שיטת הרמב"ם היא שאפשר לקרוא ק"ש עם ברכותיה כל היום כולו - אף אחר זמן תפלה.
ואף אי"נ דברכות ק"ש אינם ברכות על מצות קריאת שמע, אלא ברכות לעצמם, אכתי אין סיבה שלא יהיה דינם כדין התפלה - עד שעה רביעית.

לחץ כדי לכווץ...

כנראה שלדעת הרמב"ם יש סיבה שלא יהיה דינם כדין התפלה
[ולדידי נראה לפו"ר כי יותר מחודש לומר שדינם כדין התפילה].

 

[קול שופר]

וחשבתי לבאר דברי המשנה לפי דעת הכס"מ הנ"ל, "לא הפסיד כאדם הקורא בתורה" היינו שהוא באמת לא הפסיד כמו שמפסיד הקורא בתורה פרשת ק"ש, שהקורא בתורה לא מברך, והקורא קריאת שמע, לא הפסיד ויכול לברך ברכותיה.

לחץ כדי לכווץ...

הברקה גאונית ומחודדת [אבל התאימה יותר לפני שבוע]..

 

[נתתי חכמה]

כנראה שלדעת הרמב"ם יש סיבה שלא יהיה דינם כדין התפלה
[ולדידי נראה לפו"ר כי יותר מחודש לומר שדינם כדין התפילה].

לחץ כדי לכווץ...

שכחת להוסיף "וצ"ע".

 

[נתתי חכמה]

הברקה גאונית ומחודדת [אבל התאימה יותר לפני שבוע]..

לחץ כדי לכווץ...

יש לדקדק כן מלשון הגמרא "איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר רב עוקבא מאי לא הפסיד שלא הפסיד ברכות" (ברכות י ע"ב).

 

[דרךהאמת]

מענין לענין יש להביא מה שמובא בספר בוצינא דנהורא להרה"ק ר' ברוך ממעזבוז וז"ל: הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה, כי נודע שבכל נס ונס שנעשו לאבותינו כשתגיע העת הזאת נתעורר האור והשמחה הזאת והעת הזאת מעוררת הקריאה לקרות בתורה עניין הנס
וכמו כן הקריאה מעוררת הזמן למשל 'שבת שירה' הוא יומא דפגרא מפני שקורין השירה הגם שלא היה הנס בשבת זו רק מפני שקורין הפרשה הזאת נתעוררה השמחה והנס
וכן בשבת של עשרת הדברות מפני שהקריאה מעורר הזמן, כמו כמו שהזמן מעורר הקריאה,
וזהו כוונת המשנה 'הקורא קריאת שמע מכאן ואילך' אע"פ שעבר הזמן 'לא הפסיד' מפני שהקריאה מעורר הזמן והוי כאדם הקורא בתורה עכ"ל.