חובת הכניסה למרחב מוגן - בראי ההלכה (2 צופים)

[יואל שילה]

בפיקוח נפש יש כלל שמעל עשרה אחוז לא צריך לחשוש? וכי זה שעטנ"ז?
וכי לא מפקחין את הגל בשבת גם כשהיה יהודי אח בין מאה נכרים, וגם הוא אולי כבר מת?

 

[והב בסופה]

ודאי שלא
מיעוט המצוי הכעת הפוסקים שזה בערך 10 אחוז, אין 10 אחוז שזה יפול עלי, אפי' לא רסיס קטנטן

לחץ כדי לכווץ...

נכון
הדברים לא נכתבו להלכה או למעשה אלא רק להבדיל בין 2 סוגי סכנות
ואגב, יש טוענים שגם פחות מ-10% זה מיעוט המצוי
כך עכ''פ שים לב לתאריך שנכתבה ההודעה, ממש בתחילת המלחמה של סיון אשתקד
כיום, התבררה לי יותר המציאות, ויש פחות מ-1% להיפגע מטיל, או רסיס, אפילו במרכז הארץ שזה המקום שיש הכי הרבה פיגעות

 

[חקירה ישיבתית]

מבחינה סטטיסטית הטיל לא אמור לפגוע

לחץ כדי לכווץ...

ענין הסטטיסטיות הוא לא נכון זה כמו ללכת אם גזר בכיס ומה הסיכוי וכו' אלא העניין הוא השתדלות שהרי פשוט שאם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר אלא שצריך השתדלות השאלה היא כמה היא חובת ההשתדלות האם בכזה מצב קיים צריך להיכנס או לא וזה כלל לא דומה לכביש שם זה ענין של סכנת נפשות ומכניס עצמו למקום סכנה... מכ''מ ר' דוב לנדו אמר שזה דאורייתא אבל נשאלת השאלה במקרה של אמצה הלימוד האם צריך לצאת מהלימוד שהרי אין כאן בעיה של השתדלות שתורה מגנה ומצלה או שמא עדיין זה דאורייתא

 

[צריך ביאור]

צודק, מעניין באמת למה בכלל בנו ממדי"ם בארץ, הרי לא אמור אף אחד להיפגע.

לחץ כדי לכווץ...

דמגוגיה.

 

[רעיון ומושג]

ענין הסטטיסטיות הוא לא נכון, זה כמו ללכת אם גזר בכיס

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי,
אתה ברצינות טוען שסטטיסטיקה אינה כלום?

כלומר, לא תופתע אם תזרוק קובייה מאה פעמים והיא תצא כל הפעמים רק על המספר שש?

 

[חקירה ישיבתית]

לא אמרתי שסטטיקה היא דבר לא נכון אמרתי שהיא לא נכונה לענייננו כלומר היא לא נכונה כשיקול במקרה זה

 

[הרב מרודוש]

מכ''מ ר' דוב לנדו אמר שזה דאורייתא אבל נשאלת השאלה במקרה של אמצה הלימוד האם צריך לצאת מהלימוד שהרי אין כאן בעיה של השתדלות שתורה מגנה ומצלה או שמא עדיין זה דאורייתא

לחץ כדי לכווץ...

תורה מגנא ומצלה לא נאמר כלל לענין הלכה

 

[חקירה ישיבתית]

אלא לעניין מה?

 

[דבר ה']

תורה מגנא ומצלה לא נאמר כלל לענין הלכה

לחץ כדי לכווץ...

עיין בריש עמוד ג מדברי מרן הגר"ע פריד שליט"א
אגב יש לציין שבעמוד ב' הגר"ע פריד מתיר למי שקשה לו לרדת למקלט ובוטוח בה' שיכול לא לרדת עי"ש

 

[רעיון ומושג]

לא אמרתי שסטטיקה היא דבר לא נכון, אמרתי שהיא לא נכונה לענייננו. כלומר, היא לא נכונה כשיקול במקרה זה

לחץ כדי לכווץ...

מדוע לא?
אם אנו יודעים (ואנו יודעים) שהסיכויים שייפול טיל על הבית שלי כעת הם פחות ממאית מאלפית האחוז, מדוע אני צריך להיכנס למקלט?

לא הבנתי מה יש לדון על חובת ההשתדלות במקום שאין שום סכנה.

 

[חקירה ישיבתית]

העניין הוא כזה היה פה שני ת''ח שדנו בנושא אחד טען טענה של סטטיסטיות והשני שאל למה הוא לא הולך בכביש עקום כלומר זה שאין סיכוי שזה יקרה זה אומר שזה לא קרה? לא. אז כאן נכנסת חובת ההשתדלות של ונשמרתם בלא קשר לזה שלא בטוח שזה יקרה או יותר נכון רוב הסיכויים שזה לא יקרה אלא שכאן נשאלת השאלה של ה' שומר ולכן זה רק השתדלות וכו....................

 

[דבר ה']

מרן הגר"א וייס שליט"א מאריך בשו"ת מנחת אשר (אינו תח"י) שענין ההשתדלות מול סכנה נמדד באופן יחסי בגודל הסכנה מול קושי ההשתדלות וכמו שמבואר במצורף למטה שלצורך פרנסה מותר להסתכן יותר

 

[רעיון ומושג]

העניין הוא כזה: היה פה שני ת''ח שדנו בנושא, אחד טען טענה של סטטיסטיות, והשני שאל למה הוא לא הולך בכביש עקום, כלומר, זה שאין סיכוי שזה יקרה זה אומר שזה לא קרה? לא. אז כאן נכנסת חובת ההשתדלות של ונשמרתם, בלא קשר לזה שלא בטוח שזה יקרה, או יותר נכון: רוב הסיכויים שזה לא יקרה

לחץ כדי לכווץ...

אלו צירופי מילים חסרי פשר.
אם יש סיכוי של אחד למיליון שאני ימות אני צריך להיזהר? מה הקשר לחיוב של "ונשמרתם"?

אגב, איני יודע מהי השתדלות, אם אנו יודעים בוודאות שהפעולות שלנו לא משפיעות על המציאות - לא יתכן שיש חיוב לעשות אותם.

 

[חקירה ישיבתית]

התורה אינה מחויבת למציאות אלא מסתדרת אייתה וד''ל

 

[דבר ה']

אגב, איני יודע מהי השתדלות, אם אנו יודעים בוודאות שהפעולות שלנו לא משפיעות על המציאות - לא יתכן שיש חיוב לעשות אותם.

לחץ כדי לכווץ...

אם התכונת לחיוב הכללי של השתדלות יש כתבו שהשתדלות זה גזיה"כ ויש שכתבו שזה כדי שיהא נסיון לאמונה שכן הגענו לעולם בשביל נסיון ויש שכתבו הפוך שע"י ההשתדלות יודע שהשתדלותו לא באמת היתה אמורה להביא התוצאה (מדקלם את זה אך אני לא מבין את זה) ועי"ז מאמין ויש עוד דרך שהשתדלות זה עונש של בזעת אפך תאכל לחם
יש לצין שכל הנ"ל זה למה נהבורא רצה השתדלות אך אחרי הנ"ל מי שלא משתדל יכול זה גופא להיות הסיבה שיקבל כעונש (בדומה למידה כנגד מידה) את הדבר הרע (מס"י זהירות)

 

[רעיון ומושג]

אם התכוונת לחיוב הכללי של השתדלות יש כתבו שהשתדלות זה גזיה"כ, ויש שכתבו שזה כדי שיהא ניסיון לאמונה, שכן הגענו לעולם בשביל ניסיון, ויש שכתבו הפוך, שע"י ההשתדלות יודע שהשתדלותו לא באמת היתה אמורה להביא התוצאה ועי"ז מאמין.​

לחץ כדי לכווץ...

כל הגישות הללו הן אבסורדיות בעליל,
ההסבר הפשוט הוא שהשגחה פרטית אינה דבר מוחלט שחל באופן מלא על כל חלקי המציאות, וכמו שמפורש בתנ"ך ובחז"ל ובראשונים במקומות רבים, ואנו נוהגים לפי הדרך הטבעית ככל האפשר מפני הספק שמא לא נהיה מושגחים.
​

ואכן, מי שהוא צדיק גמור ויש עליו השגחה פרטית מוחלטת ותמידית (כמפורש בברכות ד"ז ע"א) - אי"צ לעשות שום השתדלות, וכמו שמפורש בתהילים פעמים רבות, שדוד המלך אומר בשירתו שהוא אינו מפחד וירא אלא רק סומך על ה'.

 

[דבר ה']

כל הגישות הללו הן אבסורדיות בעליל,
​

לחץ כדי לכווץ...

אינו תח"י אך מקרותיהם מהקדמונים

מפני הספק שמא לא נהיה מושגחים.

לחץ כדי לכווץ...

לא ירדתי לעומק דבריך סוף סוף מה שנגזר כן יהיה ומה ישנה ההשתדלות ואם כונתך שלאר נגזר שכן יהיה "במחיר" של נס א"כ השתדלות תהיה דוקא במקרה שאין ברירה חוץ מנס

 

[רעיון ומושג]

לא ירדתי לעומק דבריך, סוף סוף מה שנגזר כן יהיה ומה ישנה ההשתדלות​

לחץ כדי לכווץ...

אם אין השגחה פרטית על אדם מסוים והוא מושלך למקרים - משמעות הדבר היא שהקב"ה לא גזר עליו משהו מוחלט לחיוב או לשלילה, אלא השליך אותו למקרים ולחוקי הטבע, כל פעם שאין נס והקב"ה סוטה מחוקי הטבע - הדברים שמתרחשים הם מכוח חוקי הטבע.

הדברים הללו מפורשים בספרות חז"ל ובראשונים במקומות רבים, למשל - בב"מ קז ע"ב אמר רב "תשעים ותשע מתים בעין הרע ואחד בידי שמים", ופרש"י שם שאותם 99 מתים קודם הזמן שנגזר להם, וכ"כ הראשונים - הרמב"ם במו"נ ח"ג פי"ז, רמב"ן באיוב לו פ"ז ור"ן בדרשות דרוש שמיני - שהשגח"פ יש רק על צדיקים גמורים ושאר כל האדם נתונים למקרים.​

 

[נראה לפשוט]

השיחה מודפסת ואפ' להעלותה [פורסם בתפוצה של ר' אורי דונט לפני החג].

לחץ כדי לכווץ...

קראתי את זה, כתוב שם שא"א לתת בזה כללים ברורים, ונתן סה"כ נקודה למחשבה, שמי שלא היה משלם על כל כניסה 50 שקל, צריך לחשוב האם להעיר את הילדים ולהכניסם לפאניקה שווה פחות מכך.....
בכל מקרה הוא אמר שכ"א צריך לחשוב לעצמו מה הם הכללים שמתאימים וראויים לו.

 

[ירא אלקים]

מרן הגר"א וייס שליט"א מאריך בשו"ת מנחת אשר (אינו תח"י) שענין ההשתדלות מול סכנה נמדד באופן יחסי בגודל הסכנה מול קושי ההשתדלות וכמו שמבואר במצורף למטה שלצורך פרנסה מותר להסתכן יותר

לחץ כדי לכווץ...

וכן ראיתי מאמר של הגרי"ב שרייבר [מתוך קונ' בית בינה [אולי סי' לב], שטען כנ"ל שאין חיוב להכנס מש"ה.