חובת השתתפות בחתונות ע"י חברי הוועד (1 צופה)

[יצחק מירושלים]

נהוג בכל עולם הישיבות שהמשתתפים בחתונות הם חברי הוועד וחבריו הקרובים של החתן
ובדר"כ הם מנהלים את רוב השמחה החל מהריקודים ועד השירה בשבע ברכות וכו' וכו'
וברצוני להתייחס לתופעה של לבחורים האחרונים הנשארים בוועד
מדובר בבחורים שהתעכבו בשידוכים מפאת סיבות שונות
ובדר"כ הם רקדו בעשרות חתונות של חברי הוועד-השיעור
ושהם מגיעים לחתונה שלהם
נוצר מצב הזוי
שבו אין מספיק בחורים שירקדו בחתונה
ונשאלת השאלה:
מדוע אברך צעיר שהוא כבר לא בשנה הראשונה אינו יכול להגיע לכה"פ למשך שעה אחת ולרקוד בחתונה של חבר שלו ?
האברכים הצעירים אינם שמים לב אך השתתפותם בחתונה הכרחית ביותר
ובפרט שחבריו המבוגרים של החתן חלקם ממעטים מהשתתפות בחתונות מפאת סיבות שונות וד"ל
וראוי גם להתבונן בחובת הכרת הטוב המוטלת על האברך שרקדו בחתונה שלו
וכבר ידועים דברי בעל ה"עלי שור" בענין זה

 

[שירת העשבים]

נהוג בכל עולם הישיבות שהמשתתפים בחתונות הם חברי הוועד וחבריו הקרובים של החתן
ובדר"כ הם מנהלים את רוב השמחה החל מהריקודים ועד השירה בשבע ברכות וכו' וכו'
וברצוני להתייחס לתופעה של לבחורים האחרונים הנשארים בוועד
מדובר בבחורים שהתעכבו בשידוכים מפאת סיבות שונות
ובדר"כ הם רקדו בעשרות חתונות של חברי הוועד-השיעור
ושהם מגיעים לחתנוה שלהם
נוצר מצב הזוי
שבו אין מספיק בחורים שירקדו בחתונה
ונשאלת השאלה:
מדוע אברך צעיר שהוא כבר לא בשנה הראשונה אינו יכול להגיע לכה"פ למשך שעה אחת ולרקוד בחתונה של חבר שלו ?
האברכים הצעירים אינם שצים לב אך השתתפותם בחתונה הכרחית ביותר
ובפרט שחבריו המבוגרים של החתן חלקם ממעטים מהשתתפות בחתונות מפאת סיבות שונות וד"ל
וראוי גם להתבונן בחובת הכרת הטוב המוטלית על האברך שרקדו בחתונה שלו
וכבר ידועים דברי בעל ה"עלי שור" בענין זה

לחץ כדי לכווץ...

הרבה כאב והרבה מאוד צדק יש בדבריך.
אך מה לעשות שלאברך יש הרבה מחויבויות שאין לבחור נטול עול, ולעיתים רבות באמת אין ביכולתו להגיע?

 

[יצחק מירושלים]

הרבה כאב והרבה מאוד צדק יש בדבריך.
אך מה לעשות שלאברך יש הרבה מחויבויות שאין לבחור נטול עול, ולעיתים רבות באמת אין ביכולתו להגיע?

לחץ כדי לכווץ...

לא תמיד זאת המציאות.
ובמיוחד כשאני רואה אברכים אצלינו בכולל ערב בשנים הראשונות אחרי החתונה...

 

[שירת העשבים]

לא תמיד זאת המציאות.
ובמיוחד כשאני רואה אברכים אצלינו בכולל ערב בשנים הראשונות אחרי החתונה...

לחץ כדי לכווץ...

ברור שלא תמיד זאת המציאות, ולא באתי אלא לעורר זכות.

 

[יצחק מירושלים]

ברור שלא תמיד זאת המציאות, ולא באתי אלא לעורר זכות.

לחץ כדי לכווץ...

מה שייך לעורר זכות בזה ?
עדיף פשוט לעורר את האברכים על זעקת חבירם שמתחתן באותו יום והאולם פשוט ריק......

 

[שירת העשבים]

מה שייך לעורר זכות בזה ?
עדיף פשוט לעורר את האברכים על זעקת חבירם שמתחתן באותו יום והאולם פשוט ריק......

לחץ כדי לכווץ...

וזה בדיוק מה שבאתי לומר, שכשתבוא לעורר אותם תעשה את זה בעדינות כי אינך יודע את מכלול שיקוליהם והדברים העוברים עליהם.
(ובפרט בשנה ראשונה...)

 

[אמר ליה]

דברים כדורבנות!
ודאי ובוודאי שהאברכים צריכים להשתדל להגיע ולשמוח עם חברם. שהרי מלבד מצות שמחת וכלה, וחיוב הכרת הטוב, פעמים שהוי ממש כמת מצוה כמו שהזכיר הרב. ופשיטא שעל אף שלאברכים יש אילוצים שאין לבחור, מ"מ אפשר למצוא את הזמן להגיע לכה"פ לשעה. ואף אברך שנמצא בשנה ראשונה יכול להסביר לאשתו את הצורך החשוב כל כך. ואדרבה להוסיף שגם אצלה ראוי לנהוג כך, וללכת לחתונות של חברות שנשארו מאחור.
וראויה במה נכבדה זו לעורר על זה, והלוואי שיתעוררו הצריכים לכך. ונזכה תדיר רק לשמחות לרוב

 

[מויש]

מצטרף לתגובות הנרגשות.
חובת ההשתתפות בחתונת חבר מהוועד - שווה היא בין כלל בחורי הוועד, בין רווק ובין נשוי (ואדרבה, חובת הנשוי גדולה עוד יותר, מצד הכרת הטוב).
ברם, יתכן שלחבר הנשוי אכן ישנן יותר מחויבויות שמונעות אותו מלבוא לכל חתונה או לכל החתונה, ולכן הוא נאלץ לבוא פחות מחבריו הרווקים.
אבל החובה שלו לבוא - שווה לחובתו של חברו הרווק (ואולי היא אפילו גדולה יותר, כנ"ל)!!!

 

[חריף ובקי]

נהוג בכל עולם הישיבות שהמשתתפים בחתונות הם חברי הוועד וחבריו הקרובים של החתן
ובדר"כ הם מנהלים את רוב השמחה החל מהריקודים ועד השירה בשבע ברכות וכו' וכו'
וברצוני להתייחס לתופעה של לבחורים האחרונים הנשארים בוועד
מדובר בבחורים שהתעכבו בשידוכים מפאת סיבות שונות
ובדר"כ הם רקדו בעשרות חתונות של חברי הוועד-השיעור
ושהם מגיעים לחתונה שלהם
נוצר מצב הזוי
שבו אין מספיק בחורים שירקדו בחתונה
ונשאלת השאלה:
מדוע אברך צעיר שהוא כבר לא בשנה הראשונה אינו יכול להגיע לכה"פ למשך שעה אחת ולרקוד בחתונה של חבר שלו ?
האברכים הצעירים אינם שמים לב אך השתתפותם בחתונה הכרחית ביותר
ובפרט שחבריו המבוגרים של החתן חלקם ממעטים מהשתתפות בחתונות מפאת סיבות שונות וד"ל
וראוי גם להתבונן בחובת הכרת הטוב המוטלת על האברך שרקדו בחתונה שלו
וכבר ידועים דברי בעל ה"עלי שור" בענין זה

לחץ כדי לכווץ...

נקודה נכונה וכואבת. דווקא הבחור שהשתתף במשך שנים בשמחות חבריו עלול להגיע לחופתו לאחר שהוועד כבר התפזר וכל אחד שקוע בביתו ובענייניו.
אמנם לאברכים צעירים יש אילוצים של בית, ילדים, לימוד ופרנסה, ולא תמיד ניתן להשתתף בחתונה שלמה. אבל ברוב המקרים אפשר להתאמץ להגיע אפילו לשעה אחת, ובפרט לחבר שרקד ושימח בחתונתם. זו אינה רק הכרת הטוב, אלא רגישות בסיסית כלפיו של מי שהמתין זמן רב ליום שלו. לפעמים שעה קטנה מזמנו של האברך היא חלק גדול משמחתו של החתן. ואי לי אלא להצטרך לקריאתך.

 

[מויש]

אגב, גם האברכים שטורחים ומגיעים לחתונת חברם לוועד, כדאי שישימו לב לכך שהשעה האחרונה בחתונה היא אולי הקריטית ביותר.
בד"כ, במרבית החתונות הקהל הגדול נוכח בעיקר בין 21:30 - 23:00.
לאחר השעות הללו, היחידים שנשארים לרקוד ולשמח את החתן והכלה - הם החברים. ופעמים רבות שהאולם כמעט ריק מחברים באותה שעה.

 

[ענף מעצי היער]

א] אמת הדברים מדוייקים ונכונים. ב] אין כמעט מציאות שזה השקעה רק של שעה בוודאי אם החתונה לא באותה עיר או בירושלים שכל שכונה היא כמו עיקר, זה השקעה של ערב שלם בתחילת החיים שכנראה יש סיבה למה לא נהוג ללמוד סדר ג' אז. ג] לדעתי הסיבה האמיתית וזה תשובה לעוד הרבה דברים שכל דבר שהוא לא מוכרח ב100 אחוז יש הבדל בין אדם לעצמו שהוא יתחבט יתלבט ובד"כ יעשה משא"כ כשזה החלטה יחד עם עוד מישהו הרי ממילא הוא יותר יחשוש וידון כמה זה מוכרח [כך לוותר על עוולה שנעשתה וכו'].