חידות מעניינא דיומא חזק חזק ונתחזק (1 צופה)

[בן תורה]

באיזה מקרה לא יאמר הבעל קורא בשבת זו "חזק חזק ונתחזק"?

 

[לב טוב]

במחילה, כפה"נ לא קראת את המשנה ברורה, אם נתינת עליות הוא צורך, ג"ז צורך, הא ותול"מ.

לחץ כדי לכווץ...

אני יסביר לך
המ''ב מיירי בנתינת עליה לאדם ואם לא יתנו לו יש כאן כבוד הבריות וזה נקרא שעת הצורך
אבל כאן אף אחד לא יקבל עונש על זה שהוא לא אמר חזק ונתחזק כדי לברוח מדינא שלא להרבות בברכות

 

[הצעיר שבחבורה]

ואם לא יתנו לו יש כאן כבוד הבריות

לחץ כדי לכווץ...

דברי הבל
ואם כבר יכולת לטעון שמדובר במקרה שיש 'חיוב' לתת לאדם זה עליה, אך ג"ז 'אף אחד לא יקבל עונש', ואדרבה, על האדם עצמו לוותר על העליה שהרי הוא זה שמרבה בברכות.

 

[הצעיר שבחבורה]

האם הוא צריך לומר אחרי הברכה, או שכיון דאידחי אידחי.
או שיגיד אחרי מפטיר...

לחץ כדי לכווץ...

ראה

ובמקרה כזה כתב בשו"ת רבבות אפרים ח"ד סי' פ' בזה"ל: "וידידי הרה"ג רח"ה קרלינשטיין (שליט"א) [זצ"ל] כתב לי דשמע מדודו (שליט"א) [זיע"א] הגרי"ש אלישיב דלא יאמר העולה לתורה חזק שאם יאמר את זה ה"ז הפסק בין הקריאה להברכה, וה"ה שאם הבעל קורא קיבל עלי' זו שלא יאמר חזק משום דהוי הפסק עכ"ל, והוסיף ומצאתי שכך כתוב בלוח א"י, ואולי יאמר כן לאחר הברכה".

לחץ כדי לכווץ...

 

[לב טוב]

דברי הבל
ואם כבר יכולת לטעון שמדובר במקרה שיש 'חיוב' לתת לאדם זה עליה, אך ג"ז 'אף אחד לא יקבל עונש', ואדרבה, על האדם עצמו לוותר על העליה שהרי הוא זה שמרבה בברכות.

לחץ כדי לכווץ...

זה לא תפקידו של הגבאי לחנך אנשים
ואם הוא רואה שאחד נעלב הוא צריך לתת לו וזה נקרא שעת הצורך ואין לו להחמיר בכי האי גוונא

 

[הצעיר שבחבורה]

זה לא תפקידו של הגבאי לחנך אנשים
ואם הוא רואה שאחד נעלב הוא צריך לתת לו וזה נקרא שעת הצורך ואין לו להחמיר בכי האי גוונא

לחץ כדי לכווץ...

המשנ"ב לא הזכיר עלבון כלל, זה משהו שמר הכניס לתוך הדיון.
המשנ"ב כתב שבעת ה"צורך", שיש צורך לכבד אנשים נוספים בעליות.
אילו היתה כוונתו להיתר של "כבוד הבריות" היה כותב זאת במפורש.
ופשוט לדידי, שכוונת המשנ"ב אי משום "צורך", ומנהג חשיב צורך לכה"פ כנתינת עליות.
בל"נ, ובכדי להמנע מטיעוני סחור סחור, אם לא תתחדש טענה בדברים, לא אגיב עוד

 

[לב טוב]

המשנ"ב לא הזכיר עלבון כלל, זה משהו שמר הכניס לתוך הדיון.
המשנ"ב כתב שבעת ה"צורך", שיש צורך לכבד אנשים נוספים בעליות.
אילו היתה כוונתו להיתר של "כבוד הבריות" היה כותב זאת במפורש.
ופשוט לדידי, שכוונת המשנ"ב אי משום "צורך", ומנהג חשיב צורך לכה"פ כנתינת עליות.
בל"נ, ובכדי להמנע מטיעוני סחור סחור, אם לא תתחדש טענה בדברים, לא אגיב עוד

לחץ כדי לכווץ...

בבקשה
אסכם את נקודת החילוק בינך לביני
נ.ב. חילקתי למעלה בין נידון הלכתי לענין של מנהג ועל זה לא ענית
ולך נראה שצורך שכתב המ''ב הוא גם צורך של מנהג
ואני חושב שהמ''ב כוון לצורך של עליה לאדם וכי האי גוונא שיש חשש כבוד הבריות כידוע והמ''ב לא צריך להרחיב בזה כי כולם יודעים מה מרגיש אדם שרוצה עליה ולא נותנים לו את העליה
אבל לדבר כזה שאם ימנעו ממנו אף אחד לא יקבל עונש
אדרבה יקיימו את הדין בהידור על חשבון חזק זה לא נחשב צורך
ואכן לא צריך להמשיך לדון בזה אם אין התחדשות חדשה

 

[אוהב ספר]

אז בכל זאת למה נתנו לבעל קורא עליית אחרון?
רמז: נתנו לו בגלל סיבה הלכתית מובהקת ומפורשת - מי יודע?

לחץ כדי לכווץ...

אם הוא כהן

 

[לב טוב]

שמיני - אחרון

לחץ כדי לכווץ...

אולי צריך לומר שביעי - אחרון

 

[הצעיר שבחבורה]

אולי צריך לומר שביעי - אחרון

לחץ כדי לכווץ...

לא כי, אלא שיוסיפו עליה, כדי שלא יהא הכהן ממנין הקרואים