הלכות שבת חילול שבת להתפלל על חולה שיש בו סכנה (1 צופה)

[אברייך]

יש סיפור, דהגר"ח וולאזין שלח לצדיק שידע שתפילותיו מתקבלות, שליח בשבת להתפלל על חולה במצב של פיקוח נפש, באופן שהשליח היה צריך לעבור על איסור שבות, משום פיק"נ,
והדברים מפליאים ואשמח למקור

 

[נדיב לב]

יש סיפור, דהגר"ח וולאזין שלח לצדיק שידע שתפילותיו מתקבלות, שליח בשבת להתפלל על חולה במצב של פיקוח נפש, באופן שהשליח היה צריך לעבור על איסור שבות, משום פיק"נ,
והדברים מפליאים ואשמח למקור

לחץ כדי לכווץ...

בספר מגד גבעות עולם (שורקין, א עמ' ק) כתב: הצדיק ר' ישעי' זוכאוויצער זצ"ל, שאומרים בשם הגר"א שמותר לחלל שבת בשביל חולה שיב"ס לקבל ברכת ר' ישעי' זצ"ל, כי מובטח שברכתו תתקיים ותעשה פרי למעלה, עכ"ל.

 

[נדיב לב]

למעשה האחרונים דנו בזה בהרחבה במה שהיה רווח בזמנם לשלוח קוויטל ע"י גוי ראה בשו"ת בבית יצחק (או"ח, נז) ובשו"ת שואל ומשיב (תליתאה א, קצד).

ובשו"ת מהרש"ם (ח"ב סי' רכה) כתב: שילוח טעלעגרמע בשבת לצדיקים לצורך חולה שאין בו סכנה אסור, ואפי' נכתבה מערב שבת זולת במקום צורך גדול שמתירין ע"י כתב שלהם, - אך לצורך חולה שיש בו סכנה, למאמינים בצדיקים, י"ל דהו"ל כמקום סכ"נ, דמותר לחלל שבת אפי' באיסור תורה, אבל צריך שיהא אתמחי אותו צדיק שיפעול בתפילותיו, ועובדא ידענא בחולה מסוכן שהתיר דיין א' לכתוב טעליגראם ע"י עכו"ם בשב"ק שם החולה ואמו ולשלחם למו"ר הגה"ק מהור"ש זצ"ל מבעלז, והרעיש הגאון מהורש"ק ז"ל ופסל את הדיין מלהורות עוד, ומו"ר הגה"ק התרעם ג"כ ואמר עכשיו אני מחויב להתאמץ שישיג החולה רפואה שלא יוגרם ע"י חילול שב"ק, וכן הי' שנתרפא. וכל כה"ג אין להקל ובפרט בדור הזה. מכמה טעמים.

אגב שים לב לנוסח, "למאמינים בצדיקים". ייתכן ובגלל כך שרי ליה, ליישב רוח החולה שלא תטרף דעתו, [ואם אכן כך] יש לפלפל מדוע לא די בכך שיאמרו לחולה ששלחו לצדיק וממילא תתיישב דעתו...

 

[נדיב לב]

ובשו"ת ציץ אליעזר (ח"ח סימן טו - קונ' משיבת נפש פ"ח) הביא מה שכ' ר' שלמה קלוגר (ונרמז בשו"ת המהרש"ם הנ"ל)
וז"ל: וכעת מצאתי תשובתו של הגר"ש קלוגער ז"ל בשלימותה בספרו שו"ת ובחרת בחיים על או"ח סי' פ"ז, היא נכתבה להנגידים מנהלי עדת ישורון בק' זלאטשוב. והוא ממש מרעיש עולמות על כך, את דברי תשובתו בזה הוא מתחיל בלשון הציקתני רוחי לא אוכל אדמה על חלול שבת אשר משפטה כאש בוער בקרבי על הוראה הרעה ומקולקלת אשר נעשה בקהלתכם בשבת העבר אשר הורה מורה אחד לחלל שבת בחלול אחר חלול לכתוב בשבת קוויטל, ושיסע יהודי יותר מג' פרסאות, שהוא דאורייתא, ובסוסים של יהודים, ובשליחות מעות חוץ לתחום, אשר גם לפי דעתם היה אפשר למעט בכמה מלאכות, ולשלוח ע"י אינו יהודי. והוסיף עוד חטא על פשע, ששלחו שני אנשים יהודים לשני מקומות עם פדיונות] ואח"כ ממשיך לבאר דברור הדבר, דאם כי פקוח נפש דוחה שבת, אך לא הותר רק ברפואה שהוא בדרך הטבע ואף בזה שיהי' מומחה ידוע בדוק ומנוסה, אבל בדרך נסיי ותפלה לא הותר בשום אופן, אפי' יהי' המתפלל כרחב"ד לא ניתן שבת לדחות עבור זה אפילו מלאכה דרבנן מכ"ש דאורייתא, ומאריך להוכיח זה, ובסיום דברי התשובה מסיים בדברי תוכחה ובאזהרה על כך וזה לשונו: סוף דבר המורה הזה חילל שבת בכמה דברים, בכן אם יחזור המורה לרעה הזה מהוראתו ויתוודה ברבים ששגגה הי' בידו ולא יוסיף כן הרי טוב, ואם לאו ידעו שכל הוראותיו המה מקולקלים והמה כחתיכה דאיסורא ממש ואל יסמכו עליו בשום הוראה, ונא להודיעני מי המורה הזה אשר ראה על ככה כי לא אחשה לא אתן שנת לעיני ותנומה לעפעפי עדי אפרסם קלונו בפני כל המדינה, והשם יודע כי לא לכבודי אני מדבר ולא לכבוד בית אבא כי מה התפארות יש בדין פשוט כזה אשר תשב"ר יודעים בו, ובבוא האיש הזה הנה ותהום כל הקרי' וכל השומעו תצילנה אזניו ואין בו כדי התפארות זולתי החלול שבת בפרהסיא כזה בכמה ענינים שונים הוא בלבי כאש בוערת, ואם אולי לא ישמעו לדברינו כי הזמן גורם בעקבותא דמשיחא להיות חכמת חכמיו תסרח, ידעו כי עדיין לא אלמן ישראל ואני בעזה"י אפרסם הדבר לכל הרבנים והצדיקים אחד מהם לא יהי' נעדר כדי שידעו ויענו ויאמרו כולם היתכן לעשות כן, וגם אתם תוכלו להראות דברי אלה לפני כל חכם ומבין אם לא יתנו עדיהון ויצדקו ויאמרו אמת עכ"ל עיין שם.​