חלוק לבן ששימש בו משה רבינו

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויפרוש את האהל על המשכן (מ יט)

בבכורות מד. אמר רב, משה רבינו עשר אמות היה, שנאמר ויפרש את האהל על המשכן, מי פרשו משה רבינו פרשו, וכתיב עשר אמות אורך הקרש. והקשו בתוס' השלם (לקמן פסוק לה) דבזבחים קב: איכא מ"ד דמשה רבינו כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר שימש בכהונה גדולה, ותימה דכיון דגבהו של משה רבינו היה עשר אמות כגובה המשכן, על כרחך היה צריך להגחין את עצמו כשנכנס למשכן, וא"כ היו בגדיו מרושלים או מסולקים. וכן הקשה בשיטמ"ק בכורות שם (מובא בספר מזבח כפרה) בשם תוס' חיצוניות, וז"ל "הקשה הר"י מפריס כיון שהמשכן לא היה גבוה אלא עשר אמות שכן היה ארכן של קרשים, היאך משה היה נכנס באהל מועד לעבוד עבודה בח' ימי המילואים וכל ארבעים שנה למ"ד ארבעים שנה שמש משה בכהונה גדולה, די' אמות בי' אמות היכי יתיבי, וכי תימא שהיה כופף קומתו הא ליתא כיון שהיה עובד עבודה אם היה כופף קומתו היו הבגדים שהיה לובש נגררים, ואמרינן בפרק תמיד נשחט ולבש הכהן מדו בד שלא יחסר ולא יותיר" וכו', עכ"ל.

וראיתי מקשים שבעבודה זרה לד. מבואר דמשה רבינו לא שימש בבגדי כהונה, אלא בחלוק לבן, ומהיכי תיתי שיהיו בו דיני בגדי כהונה, ושפיר י"ל דרק בבגדי כהונה בעינן "מדו בד" שלא יחסר ולא יותיר, ולא בחלוק לבן של משה רבינו, ומה הוקשה לרבותינו בעלי התוס'.

ונראה דאכתי קשה לפי"מ שמבואר בתוס' שם שדוקא בשבעת ימי המילואים שימש בחלוק לבן, כיון שעדיין לא נתקדשו בגדי כהונה, או כיון שהיה למשכן אז דין במה ואין בגדי כהונה בבמה, אך בכל ארבעים שנה שהיו במדבר שימש משה בבגדי כהונה, ולפי"ז שפיר הקשו בעלי התוס', ומדוייק היטב דברי התוס' השלם כאן שהעמידו קושייתם על מ"ד דכל ארבעים שנה שימש. אך עדיין צ"ב לשון התוס' חיצוניות בשיטמ"ק שם, שהקשה גם מז' ימי המילואים, והרי אז לא היו בגדי כהונה אלא חלוק לבן.

ונראה דסבירא להו דלחלוק לבן היה דין בגדי כהונה, ולמדו זאת ממה שמבואר בגמ' שם דלאותו חלוק לבן לא היה אימרא, ופירשו בתוס' שם שהטעם כדי שיהיה ניכר שהם חדשים שלא נשתמש בהם הדיוט, ובפסקי תוס' שם (אות ס"ח) "בגדי כהונה צריכין חדשים, ולכך שימש משה באין בו אימרא", ולכאורה משמע דהטעם הוא משום דילפינן בזבחים יח. לגבי בגדי כהונה "בד, שיהיו חדשים", חזינן שהיה לחלוק לבן זה דיני בגדי כהונה, וכן מבואר לפירוש הראב"ד בע"ז שם דהחלוק לבן לא היה עשוי מעשה מחט אלא מעשה אורג וכדין בגדי כהונה, חזינן שהיה לו דין בגדי כהונה, וא"כ הוא הדין לענין מדו בד.​

 

[גרינפלד]

חזינן שהיה לחלוק לבן זה דיני בגדי כהונה,​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
אך מלשון התוס' משמע דלאו מדינא ד"חדשים" הוא, אלא דבעינן שלא נשתמש הדיוט בכל מילי דגבוה, ובתוס' הר"ש משאנץ בע"ז שם מפורש יותר דהוא כמו שמצינו בזבחים קטז: דבעינן מזבח ועצים שלא נשתמש בהם הדיוט, וסבירא להו להתוס' דהוא הדין בהך חלוק לבן היה דין זה, ולפי"ז אין מבואר שיש לו הדינים המיוחדים בבגדי כהונה, אלא רק דינים הנוהגים בכל מילי של גבוה.

והנה לפי דעת הר"י מאורליינש בתוס' שם דבז' ימי המילואים היה למשכן דין במה ולא היה צריך בגדי כהונה דאין בגד"כ בבמה, אזי פשוט שלא היה דין מרושלים ומסולקים אז ולחלוק לבן לא היה שום דין בגדי כהונה, כמו בבמה, ורק לאידך תירוצים בתוס' דהיה לו דין משכן שצריך בגד"כ אלא שנתחדש לגבי משה דחלוק לבן זה היה בגד"כ שלו, והכי גמירי לה כמ"ש הראב"ד שם, א"כ י"ל דהיה לזה דיני בגדי כהונה.

ובספר בפתח בית דוד בית הבחירה פ"א הי"ג כתב, דאם נימא דהא דבעינן שלא נשתמש הדיוט הוא כמו לגבי מזבח ועצים ואש, א"כ אתי שפיר אף אם היה לו דין במה, דמבואר בזבחים שם דגם בבמה בעינן שלא נשתמש הדיוט. אך לענ"ד נראה דזה אינו, דהא אם היה לו דין במה א"כ אי"צ בגדי כהונה כלל, וכיון דאין צריך בגדים כלל לא שייך בהם שום דינים, ואין זה דין שהיה צריך לשמש בחלוק לבן אלא רק דרך כבוד בעלמא, ורק אם צריך בגדי כהונה בשביל העבודה שייך לחדש שיש בהם הך דינא שלא ישתמש הדיוט כמו במזבח ובעצים [וגם זה חידוש, דאינם אלא מכשירים את הגברא לעבודה], אבל היכא דאי"צ בגדי כהונה דל מהכא את הבגדים ומה איכפת לן שנשתמש בהם הדיוט, ופשוט.​