מנא לן שאסור לחלוק על הראשונים | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2 מנא לן שאסור לחלוק על הראשונים | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2
בחזו"א או"ח ס"ד בענין קו התאריך,
מאריך בהא שצריכים לקבל את דברי הראשונים, ולא לחלוק עליהם, אפי' נגד המציאות,
עיי"ש בלשונותיו הנפלאים.
 
יישר כח לכל המשיבים.

אך עדיין לא מצאתי בכל התשובות והמובאות הנפלאות מקור לכך שאסור לחלוק על הראשונים - אלא אך ורק שלא שייך ובוודאי שהוא טועה.

אחדד שאילתי, הא דאמוראים אינם יכולים לחלוק על תנאים - אינו רק כיוון שפחותים בדרגתם, אלא קיבלו על עצמם כן באיסור. וכך גם משמע שהראשונים קיבלו על עצמם שלא לחלוק על אמוראים.

אך הא דאחרונים אינם יכולים לחלוק על ראשונים - לא מצאתי מקום שנתבאר שהוא מצד קבלה שקיבלו על עצמם האחרונים.
 
עדיין לא מצאתי בכל התשובות והמובאות הנפלאות מקור לכך שאסור לחלוק על הראשונים - אלא אך ורק שלא שייך ובוודאי שהוא טועה.
הא דאחרונים אינם יכולים לחלוק על ראשונים - לא מצאתי מקום שנתבאר שהוא מצד קבלה שקיבלו על עצמם האחרונים.
אין כזה מקור כי באמת אין ולא הייתה מגבלה הלכתית שאחרונים יחלקו על ראשונים
אחרת היאך חלקו אחרונים רבים על הראשונים.

ראוי לראות בענין זה את דברי הרי"ד בתשו' סב, "תחילת כל דבר אני משיב לאדוני על מה שכתבתה אלי שלא אחלוק על הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל, חלילה לי מעשות זאת ולא עלתה במחשבה כחולק עליו, ומה אני נחשב פרעוש אחד כתרגומו כנגד תלמידו אף כי בדבר אחרי המלך, אך זאת אתי כל דבר שאינו נראה בעיני אי אמרה יהושע בן נון לא צייתנא ליה, ואיני נמנע מלדבר עליו מה שייראה לי לפי מיעוט שכלי ואני מקיים עלי מקרא זה ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש, ועדי בשחק נאמן סלה, שאף במקום שנראה לי שאני אומר יפה על כל אחד מדברי רבותינו הראשונים ז"ל חלילה שיזהיהני לבי לומר אף חכמתי עמדה לי, אלא אני דן בעצמי משל הפילוסופים שמעתי מחכמי הפילוסופים שאלו לגדול שבהם ואמרו לו הלא אנחנו מודים שהראשונים חכמו והשכילו יותר ממנו והלא אנחנו מודים שאנו מדברים עליהם וסותרים דבריהם בהרבה מקומות והאמת אתנו היאך יכון הדבר הזה, השיבם אמר להם מי צופה למרחוק הננס או הענק הוי אומר הענק שעיניו עומדות במקום גבוה יותר מן הננס, ואם תרכיב הננס על צווארי הענק מי צופה יותר למרחוק הוי אומר הננס שעיניו גבוהות עכשיו יותר מעיני הענק, כך אנחנו ננסים רכובים על צווארי הענקים מפני שראינו חכמתם ואנו מעניקים עליה ומכוח חכמתם חכמנו לומר כל מה שאנו אומרים ולא שאנו גדולים מהם, ואם זה באנו לומר שלא נדבר על דברי רבותינו הראשונים אם כן במקום שאנו רואים שזה חולק על זה וזה אוסר וזה מתיר אנו על מי נסמוך הנוכל לשקול בפלס הרים וגבעות במאזנים ולומר שזה גדול מזה שנבטל דברי זה מפני זה הא אין לנו אלא לחקור אחרי דבריהם שאלו ואלו דברי אלהים חיים הן, ולפלפל ולהעמיק מכוח דבריהם להיכן הדין נוטה, שכך עשו חכמי המשנה והתלמוד לא נמנעו מעולם האחרונים מלדבר על הראשונים ומלהכריע ביניהם ומלסתור דבריהם, וכמה משניות סתרו האמוראים לומר שאין הלכה כמותם וגדולה החכמה מן החכם, ואין חכם שינקה מן השגיאות שאין החכמה תמימה בלתי לה' לבדו".
ועי' בשבלי הלקט בהקדמתו.
 
הרמב"ם בהקדמה לחיבור כתב:
"וכן אם למד אחד מהגאונים שדרך המשפט כך הוא ונתבאר לבית דין אחר שעמד אחריו שאין זה דרך המשפט הכתוב בתלמוד, אין שומעין לראשון אלא למי שדעת נוטה לדבריו, בין ראשון בין אחרון."

מזה נראה לדעת הרמב"ם דהלכתא כבתראי זה רק באמוראים.
 
אך עדיין לא מצאתי בכל התשובות והמובאות הנפלאות מקור לכך שאסור לחלוק על הראשונים - אלא אך ורק שלא שייך ובוודאי שהוא טועה.
אין כזה מקור כי באמת אין ולא הייתה מגבלה הלכתית שאחרונים יחלקו על ראשונים
וכאמור
מעולם לא שמעתי איסור בדבר.
כמדו' שהחזו"א אמר שאין איסור בדבר, אלא שדבר שטות לחשוב שאנחנו יכולים לחלוק על רבותינו הראשונים.

וכן לגבי
אחרת היאך חלקו אחרונים רבים על הראשונים.
החזו"א לא חולק על ראשונים?
למיטב זכרוני, אינו מצוי, אולם קיים.
ולמותר להזכיר שהגר"א חלק על ראשונים כסדר.
 

הודעות מומלצות

רבי משה חיים אפרים ("בעל הדגל") מסדילקוב...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון