פסח, חודש ניסן חצות בדברי הגרי"ז (מפוצל)

[עוזי ומגני]

ברור שיש הווה ויש עבר ויש עתיד
כי אם אין הווה אין גם עתיד ופשוט.
הגרי"ז טען (ברבות הימים נטען שזה רש"מ דיסקין ולא הגרי"ז..), דבר פשוט.
ששתים עשרה לחלק לשנים זה שש וא"כ שש לפני חצות ושש לאחר חצות
והזמן של חצות זה לא זמן אמיתי אלא חלוקה כללית בין השש שעות שלפני לשש שעות של אח"כ.
ולפי"ז ה"ה לשקיה"ח ועלה"ש. וככה"ג.

מה הענין לומר שחצות הוא חלוקה כללית, וא"כ היא לא מחלקת את הזמן בפועל, ואז לשאול שאלה א"כ כיצד היה מכת בכורות בחצות, [ולענות שאף הפסקת החיות הוא שלילי ולא חיובי].
ועדיף כבר לומר שחצות הוא חלוקה אמיתית, שמחלקים את הזמן לשנים, ובנקודת זמן האמצעית שאותה א"א לחלק, היא נקודת החצות, ובה היה מכת בכורות, [ואף שהיא מכה חיוביות כמבואר במפרשים].

 

[זרח לווין]

מה הענין לומר שחצות הוא חלוקה כללית, וא"כ היא לא מחלקת את הזמן בפועל, ואז לשאול שאלה א"כ כיצד היה מכת בכורות בחצות, [ולענות שאף הפסקת החיות הוא שלילי ולא חיובי].
ועדיף כבר לומר שחצות הוא חלוקה אמיתית, שמחלקים את הזמן לשנים, ובנקודת זמן האמצעית שאותה א"א לחלק, היא נקודת החצות, ובה היה מכת בכורות, [ואף שהיא מכה חיוביות כמבואר במפרשים].

אין ענין ועדיפות,
אלא כי זה האמת

 

[עוזי ומגני]

אין ענין ועדיפות,
אלא כי זה האמת

האמת היא הפוך,
שהקב"ה אמר שבחצות יהרוג כל בכור, הוא זמן של חצות, ולא לפני החצי, או אחרי החצי, אלא בחצי, ואז הקשה, [הגרי"ז או הגרש"מ] שאת אותו רגע גם יחלקו לחצי, וא"כ אין כזה זמן, וע"ז תירץ דגם מיתה אין זמן שחל בה המיתה אלא הוא הפסקת החיות, וע"ז תמהתי דוודאי שיש כזה רגע שא"א לחלקו וא"כ הוא רגע החצות.

 

[זרח לווין]

וע"ז תמהתי דוודאי שיש כזה רגע שא"א לחלקו וא"כ הוא רגע החצות.

וע"ז תמה א' מגדול"י הנ"ל שאין כזה זמן ....
ואכמ"ל בזה

 

[עוזי ומגני]

וע"ז תמה א' מגדול"י הנ"ל שאין כזה זמן ....
ואכמ"ל בזה

כאן מקומו...
ואם לא אז תפתח ע"ז אשכול

דאם כל נקודת זמן אפשר לחלקה, א"כ הכל מתחלק לעבר ועתיד, וא"כ אין הוה

ברור שיש הווה ויש עבר ויש עתיד
כי אם אין הווה אין גם עתיד ופשוט.

 

[ולא כלום]

שהקב"ה אמר שבחצות יהרוג כל בכור, הוא זמן של חצות, ולא לפני החצי, או אחרי החצי, אלא בחצי, ואז הקשה, [הגרי"ז או הגרש"מ] שאת אותו רגע גם יחלקו לחצי, וא"כ אין כזה זמן, וע"ז תירץ דגם מיתה אין זמן שחל בה המיתה אלא הוא הפסקת החיות, וע"ז תמהתי דוודאי שיש כזה רגע שא"א לחלקו וא"כ הוא רגע החצות.

מרן הגרי''ז זצ''ל סבר בפשיטות שאין חצות בריה בפנ''ע, אלא שכאשר מתחלק הרגע מקודם לבין הרגע שאחרי לזה חצות יקרא,
וכמובן יש מקום לחלוק על הסברא אמנם זהו סברת מרן זצ''ל ואין לזה שייכות עם ענין רגע ההוה.

 

[עוזי ומגני]

מרן הגרי''ז זצ''ל סבר בפשיטות שאין חצות בריה בפנ''ע, אלא שכאשר מתחלק הרגע מקודם לבין הרגע שאחרי לזה חצות יקרא,
וכמובן יש מקום לחלוק על הסברא אמנם זהו סברת מרן זצ''ל ואין לזה שייכות עם ענין רגע ההוה.

וע"ז הקשתי דאין שייך לומר דאין חצות בריה בפנ"ע ולחלק רגע קודם ורגע אחרי דבין לבין חייב להיות עוד זמן דיש זמן שאינו מתחלק

מכיון שאין כאן בבריאה אפשרות להתקיים בלא זמן,
וא"כ א"א לומר חצות נמצא בלא זמן, אלא הוא מחלק את הזמן, וע"כ דבנקודה דבה הוא מחלק גם יש זמן, שאותה א"א לחלק, והחצי אמור לחלק משהו, ואם יש משהו שאינו יכול לחלקו, א"כ יש נקודת זמן שנקרא חצות שהוא נמצא בין החצי הזה לחצי הזה.

וכיצד שייך להבין אחרת?

 

[מעיינות]

ראיתי בעבר התכתבות ענפה בין הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל לבין הגר"ט נוביק שליט"א בעניין זה, שהגר"ט נוביק הוכיח בצורה ברורה שברור שיש נקודת חצות.
ההתכתבות הופיעה בקובץ שיצא לאור לרגל שמחה בבית הר"ט נוביק, ואינו תח"י.

 

[אוהב ספר]

ואגב האם מישהו מאיפה שמועה זו בשם הגרי''ז, אולי כל השמועה אינה נכונה ולאו מר בר רב אשי חתים עלווייה.

אני שמעתי שמועה זו מתוככי משפחת הגרי"ז.
וטענתו מוכרחת וא"א לחלוק עליה - אם יהיה לך רגע נוסף גם הוא יתחלק לשנים, ופשוט.

 

[בן ליש]

מתוך הספר הנפלא משמר הרש"ם (התכתבויות הגרמ"מ שולזינגר והגרש"מ דיסקין) סי' א'.

הגרממ"ש


הגרש"מ:

 

[אוהב ספר]

ממשפחת הגרא"י הלוי שמענו שאמר כן

 

[בן ליש]

כאן באהלי טהרות עמ' ח' ט' יש בזה אריכות דברים מהגר''א גרבוז.

 

[עוזי ומגני]

אני שמעתי שמועה זו מתוככי משפחת הגרי"ז.
וטענתו מוכרחת וא"א לחלוק עליה - אם יהיה לך רגע נוסף גם הוא יתחלק לשנים, ופשוט.

וודאי יש רגע שא"א לחלקו שאל"כ רגע ההוה ג"כ היה מתחלק, ואי הוא היה מתחלק לא היה הוה אלא עבר ועתיד, וע"כ יש רגע זמן שא"א לחלקו, וא"כ אפשר שהוא הרגע הנמצא בחצות

 

[אוהב ספר]

לא הבנתי את הטענה, ברור שרגע ההוה מתחלק ואינו רגע קיים, איפה מצאת שהוא רגע קיים?

 

[אמת נהדרת]

נראה לי פשוט שחצות אינו זמן אלא הגדרה חצי
וכמו שחצי לא יכול להיות כמות חצות לא יכול להיות זמן
ןכמו"כ מיתה לא יכולה להיות זמן כי או שהוא חי או שהוא מת

אשמח אם מישהו יכול לתרץ את ד' הרשב''א ז''ל שלא יסתור את ד' מרן הגרי''ז זצ''ל.

גם בלא לסתור את דברי הגרי"ז דבריו צריכים ביאור מה שייך זמן מיתה
והנראה בזה שהרשב"א כלל לא כתב שיש זמן מיתה אלא שיש חילוק בצורת החלות בין מתנת שכיב מרע לירושה (וכך יצא לי בלומדי סוגיא זאת)
שירושה סיבתה קיימת קודם המיתה רק המיתה היא כעין מגבילה לחלותה של הירושה ולכן כיוון שמת ממילא כבר ירש ולא צריך שעכשיו זה יחול
משא"כ במתנת שכיב מרע שצריך גם פעולת חלות לאחר המיתה.

 

[עוזי ומגני]

לא הבנתי את הטענה, ברור שרגע ההוה מתחלק ואינו רגע קיים, איפה מצאת שהוא רגע קיים

קרא את כל השרשור ואח"כ תגיב...

 

[אוהב ספר]

קרא את כל השרשור ואח"כ תגיב...

ראיתי את כל הטענות שלך כבר, אבל במחכ"ת לענ"ד אין בהם ממש

 

[עוזי ומגני]

נראה לי פשוט שחצות אינו זמן אלא הגדרה חצי
וכמו שחצי לא יכול להיות כמות חצות לא יכול להיות זמן

נכון שחצי לא יכול להיות כמות, אולם אם יש לך כמות לא זוגית, אז הבודד שנשאר הוא החצי, [אם א"א לחלקו],
וכיון שעל כרחך יש זמן שאפשר לחלקו רק רעיונית, ולא מעשית, וא"כ אפשר להסביר כפשוטו, שהמיתה קרה בזמן זה,

גם בלא לסתור את דברי הגרי"ז דבריו צריכים ביאור מה שייך זמן מיתה

וודאי שמיתה רגילה היא הפסקת חיות, ולא שייך בו רגע של מיתה, אולם מכת בכורות לא היתה מיתה רגילה, אלא מכה של מיתה, דהינו המיתה של מכת בכורות היתה הכאה חיוביות ולא רק הפסקת חיות.

 

[אוהב ספר]

אז הבודד שנשאר הוא החצי,

הוא לא ה'חצי', אלא החצי נמצא בו ואתה לא יודע איך לחלקו

 

[עוזי ומגני]

ברור שרגע ההוה מתחלק ואינו רגע קיים, איפה מצאת שהוא רגע קיים?

ראיתי את כל הטענות שלך כבר, אבל במחכ"ת לענ"ד אין בהם ממש

כאן עניתי על טענה זו

דוודאי יש נקודת חצות משום דאם כל נקודת זמן אפשר לחלקה, א"כ הכל מתחלק לעבר ועתיד, וא"כ אין הוה, וא"כ אין קיום לעתיד, ולא היה אפשרות של עבר,
וודאי שיש כזו נקודה של הוה שא"א לחלקה לשנים, וא"כ היא היא נקודת החצות