פסח, חודש ניסן - חצות בדברי הגרי"ז (מפוצל)| דף 3 | פורום אוצר התורה פסח, חודש ניסן - חצות בדברי הגרי"ז (מפוצל)| דף 3 | פורום אוצר התורה

פסח, חודש ניסן חצות בדברי הגרי"ז (מפוצל)

נא לקרוא עד הסוף
זה לא נכון, כי בזמן שלא אתה הוא זה שצריך לחלקו אלא אנחנו מדברים על המציאות האמיתית, ברור שהוא מתחלק
משא"כ בתפוח, למשל, אתה יש לך בעיה לחלקו
 
שהמיתה קרה בזמן זה,
המיתה לא לוקחת זמן זה לא משנה איפה תשים אותה אדם הוא או חי או מת כמו שאדם הוא או הולך או עומד
אולם אם יש לך כמות לא זוגית
לטענתך אין דבר כזה חצי יש רק רוב רק אתה לא יודע איפה הרוב
וזה אינו חצי הוא הגדרה שלנו לקחתי לחם חילקתי אותו לשניים זה חצי איפה הוא?
וודאי שמיתה רגילה היא הפסקת חיות, ולא שייך בו רגע של מיתה, אולם מכת בכורות לא היתה מיתה רגילה, אלא מכה של מיתה, דהינו המיתה של מכת בכורות היתה הכאה חיוביות ולא רק הפסקת חיות.
אפשר להוסיף כמה מילים שרוצים זה אמנם מסרבל אבל לא משנה את העובדה הפשוטה שאדם הוא או חי או מת
 
זה לא נכון, כי בזמן שלא אתה הוא זה שצריך לחלקו אלא אנחנו מדברים על המציאות האמיתית, ברור שהוא מתחלק
משא"כ בתפוח, למשל, אתה יש לך בעיה לחלקו
אתה מתכוון לומר שהקב"ה כל יוכל והוא חילק את הזמן אע"פ שא"א לבשר ודם לחלקו?
קח לדוגמא האטום, לא מה שהיה קרוי אטום, אלא החלק הבודד שמרכיב את האטום, א"א לחלקו דאם אפשר לחלקו א"כ הוא ג"כ מורכב, ורק אפשר לחלקו רעיונית ולא מעשית, דהינו להתיחס אליו כחצי ששיך לכאן וחצי ששיך לכאן,
וא"כ שהקב"ה אמר שבחצות יהרוג כל בכור, אפשר להתעקש ולשאול והרי בחצות אין שום זמן, וכיצד יהרוג כל בכור.
ואפשר להסביר בפשוטו, כיון שיש יחידת זמן שאינו מתחלקת מעשית, רק רעיונית, א"כ אפשר שעל יחידה זו התכוון הקב"ה שיהרוג בה הבכורות.
וזה בדיוק אני לא מבין, ההוה גם מתחלק, אבל כל מה שהיה הוא עבר וכל מה שיהיה הוא עתיד, מה הבעיה?
אם ההוה מתחלק, א"כ אין קיום לא לעבר ולא לעתיד, דעבר פי' הוה שחלף, ועתיד פי' הוה שיהיה, ואם גם הווה מתחלק לשנים, א"כ אין קיום לא לעבר ולא לעתיד.
עד כאן
מכאן אני פורש...
 
בעיקר הדבר שמעתי מכבר מגאון אחד שליט''א [כמדו' כיום ר''י בעיר ב''ב]
שהביא מהסידור מגיד צדק [להמגיד מפאלצק מרואי פני הגר''א]

הוא מציין שם גם לדברי מהר''י אדריבי שהזכיר הרב @מעיינות לעיל
סידור מגיד צדק.PNG
 
אתה מתכוון לומר שהקב"ה כל יוכל והוא חילק את הזמן אע"פ שא"א לבשר ודם לחלקו?
קח לדוגמא האטום, לא מה שהיה קרוי אטום, אלא החלק הבודד שמרכיב את האטום, א"א לחלקו דאם אפשר לחלקו א"כ הוא ג"כ מורכב, ורק אפשר לחלקו רעיונית ולא מעשית, דהינו להתיחס אליו כחצי ששיך לכאן וחצי ששיך לכאן,
וא"כ שהקב"ה אמר שבחצות יהרוג כל בכור, אפשר להתעקש ולשאול והרי בחצות אין שום זמן, וכיצד יהרוג כל בכור.
ואפשר להסביר בפשוטו, כיון שיש יחידת זמן שאינו מתחלקת מעשית, רק רעיונית, א"כ אפשר שעל יחידה זו התכוון הקב"ה שיהרוג בה הבכורות.
פילוסופיה יפה וכמעט נכונה
אבל זמן הוא הגדרה למצבים משתנים אם לא השתנה כלום לא עבר זמן והא בהא תליא.
 
אתה מתכוון לומר שהקב"ה כל יוכל והוא חילק את הזמן אע"פ שא"א לבשר ודם לחלקו?
קח לדוגמא האטום, לא מה שהיה קרוי אטום, אלא החלק הבודד שמרכיב את האטום, א"א לחלקו דאם אפשר לחלקו א"כ הוא ג"כ מורכב, ורק אפשר לחלקו רעיונית ולא מעשית, דהינו להתיחס אליו כחצי ששיך לכאן וחצי ששיך לכאן,
וא"כ שהקב"ה אמר שבחצות יהרוג כל בכור, אפשר להתעקש ולשאול והרי בחצות אין שום זמן, וכיצד יהרוג כל בכור.
ואפשר להסביר בפשוטו, כיון שיש יחידת זמן שאינו מתחלקת מעשית, רק רעיונית, א"כ אפשר שעל יחידה זו התכוון הקב"ה שיהרוג בה הבכורות.
במקום להתפלסף ולחלק בין רעיון למעשה.
טען הגרש"מ דיסקין זצ"ל טענה הרבה יותר פשוטה
שגם למיתה אין נקודת זמן.
מה שנקרא הגאונות שבפשטות
ואולי יסביר כבודו מדוע הוא כ"כ נסער ונזעק למשמע 'חאפ' שכזה.
 
במקום להתפלסף ולחלק בין רעיון למעשה.
טען הגרש"מ דיסקין זצ"ל טענה הרבה יותר פשוטה
שגם למיתה אין נקודת זמן.
מה שנקרא הגאונות שבפשטות
ואולי יסביר כבודו מדוע הוא כ"כ נסער ונזעק למשמע 'חאפ' שכזה.
ומה הבעיה?
אדרבה, לשניהם אין נקודת זמן והכל בסדר
אין לי בעיה, אם לא שהיה כאן קו' והוצרכו לתרץ משמע שקודם התי' היה קו'
ועוד דמשמעות הכתובים, וכמדומני שיש גם בראשונים, שמכת בכורות היתה מכה חיובית, ולא רק הפסקת החיות שבה אין נקודת זמן, אלא מכה חיובית שיש בה נקודת זמן.
 
נערך לאחרונה:
מקומם.
הגרי"ז לא אמר את הדבר הזה מעולם, לא על חצות ולא על מיתה
מאות פעמים זה כבר הוסבר, וכבר נודע והתפרסם מי כן אמר זאת (הגרש"מ דיסקין) בדרך חידוד, ואיך זה השתרבב על שם הגרי"ז בטעות
ושום דבר לא יעזור
גם כשכולם יודעים שבתורה יש דבר כזה שמוגדר חצות גם אם אנחנו לא מבינים בדיוק מהו
ויש בגמרא ובראשונים נקודה שנקראת "עם גמר מיתה"
ימשיכו ללהטט ולפרשן פירושים על חשבון הגרי"ז על דבר שלא אמרה מעולם ולא עלתה על דעתו כלל

עד מתי יהיה זה למוקש?
 
מאות פעמים זה כבר הוסבר, וכבר נודע והתפרסם מי כן אמר זאת (הגרש"מ דיסקין) בדרך חידוד, ואיך זה השתרבב על שם הגרי"ז בטעות
בקובץ שהובא לעיל מהגר''א גרבוז שליט''א מביא מקור לזה ממי ששמע ממרן זצ''ל, וכן הובא לעיל שהגרא''י שליט''א אומר שמקובל כן אצלו ממרן זצ''ל.
 
מקומם.
הגרי"ז לא אמר את הדבר הזה מעולם, לא על חצות ולא על מיתה
מאות פעמים זה כבר הוסבר, וכבר נודע והתפרסם מי כן אמר זאת (הגרש"מ דיסקין) בדרך חידוד, ואיך זה השתרבב על שם הגרי"ז בטעות
ושום דבר לא יעזור
גם כשכולם יודעים שבתורה יש דבר כזה שמוגדר חצות גם אם אנחנו לא מבינים בדיוק מהו
ויש בגמרא ובראשונים נקודה שנקראת "עם גמר מיתה"
ימשיכו ללהטט ולפרשן פירושים על חשבון הגרי"ז על דבר שלא אמרה מעולם ולא עלתה על דעתו כלל

עד מתי יהיה זה למוקש?
לא הבנתי על מה חרי האף הגדול הזה.
הכי חסר דברים שאומרים שלא בשם אומרם הנכון?
ואם תאמר, שאין זה דבר נכון ולכן זה מבזה את הגרי"ז - מצאנו דברים שנתלו באחרים שיותר גרועים מדבר זה.
ובפרט שיש בווארט הזה הברקה נפלאה.
ולכן לענ"ד לא צריך להגזים.
 
לא הבנתי על מה חרי האף הגדול הזה.
הכי חסר דברים שאומרים שלא בשם אומרם הנכון?
ואם תאמר, שאין זה דבר נכון ולכן זה מבזה את הגרי"ז - מצאנו דברים שנתלו באחרים שיותר גרועים מדבר זה.
ובפרט שיש בווארט הזה הברקה נפלאה.
ולכן לענ"ד לא צריך להגזים.
כמדו' דכונת הרב ששמו @ברוך שמו דבעצם הוא סבר שה'וארט' הזה תמוה, אלא שאם נפיק מפומיה דהגרי''ז ז''ל א''א לא להתקיף את התוכן במילים קשות, ולכן הוא מדגיש שזה מתורת הגאון בעל משאת המלך ושוב שופך חרון אפו על התוכן.
 
ועוד דמשמעות הכתובים, וכמדומני שיש גם בראשונים, שמכת בכורות היתה מכה חיובית, ולא רק הפסקת החיות שבה אין נקודת זמן, אלא מכה חיובית שיש בה נקודת זמן.
מכה חיובית יכולה להיות גם הפסקת חיות מה הבעיה?
 
מכה חיובית יכולה להיות גם הפסקת חיות מה הבעיה?

הכאה הינו פעולה,
הפסקת חיות הוא מניעת החיים, הינו הכאה שלילית.
וגם אם הפסקת חיות הוא חיובי, א"כ הוא דורש זמן, וחוזרת השאלה מתי הוא היה. [אם אין כזה זמן חצות].
 
לא הבנתי על מה חרי האף הגדול הזה.
הכי חסר דברים שאומרים שלא בשם אומרם הנכון?
ואם תאמר, שאין זה דבר נכון ולכן זה מבזה את הגרי"ז - מצאנו דברים שנתלו באחרים שיותר גרועים מדבר זה.
ובפרט שיש בווארט הזה הברקה נפלאה.
ולכן לענ"ד לא צריך להגזים.
פשוט כי זה טעות בדברי תורה, טעות בחז"ל, טעות במקרא וטעות בהלכה
והגרש"מ דיסקין בעודו בחור אמר מילתא לחידודא בהיותו ידוע כעילוי המחדד חידודים, ומשם זה נפל על חשבון הגרי"ז, ולהד"ם.
הגרי"ז לא אמר דברים לא נכונים שנוגדים את הגדרת התורה ואת הגדרת ההלכה. נקודה.
יש בגמרא "שעת הנץ" בדוקא, ויש בגמרא "שעת חצות". יש בגמרא הגדרה של "זמן מיתה", והגרי"ז לא חלק על גמרות, ולא אמר הברקות הנוגדות את דברי הגמרא
 
הכאה הינו פעולה,
הפסקת חיות הוא מניעת החיים, הינו הכאה שלילית.
וגם אם הפסקת חיות הוא חיובי, א"כ הוא דורש זמן, וחוזרת השאלה מתי הוא היה. [אם אין כזה זמן חצות].
ברגע של פעולת ההכאה, המצרי היה חי או מת?
 
שוב פעם מניח הנחוץ ומקשה קו'
הפסקת חיות ז"ד חיובי
והוא לא דורש זמן כמשנ"ת בארוכה
איך שייך שלמנוע חיים באדם יהיה מוגדר כפעולה חיובית, כל מניעה הוא פעולה בשלילי, שולל את החיים ממנו.
ברגע של פעולת ההכאה, המצרי היה חי או מת?
זה כבר שאלה חדשה, האם שייך כזה דבר של המיתה שפועלת באופן חיובי, מלשונות הפסוקים והראשונים שהובאו לעיל, משמע שכן, מה בדיוק הגדרתו באותו זמן, חי או מת, יל"ע בזה ...
[זכורני שבאיזהו מקום ראיתי מר' משה שפירא זצ"ל, שחיים א"א להפסיק, זה סתירה למושג חיים, אלא המיתה היא מפקיעה את החיים, וצריך לחדש מיתה.]
 
חזור
חלק עליון