הבאתי כבר לעיל
הבאתי כבר לעיל
השאלה מה זה שונה מחשמלח"ו לומר שר"ע ור"ש דברו בשפה מומצאת הרי בודאי לא היו אנשים כערכנו וכל דבריהם קדושים ומכוונים לפי כל העולמות העליונים





כוונתי פשוטה, על לשון חדשה, שייך לדון האם נכון להשתמש בה או לאלא הבנתי דבריך כלל,
הממציאים הכוונה לאלו שקבעו את השם כרוב.
ומאי נפק''מ אם הם היו לפני ר''ע ור''ש או אחריהם.
א. להרהר זה לחלוק לשאול מותר.
אם אפשר לומר תשובה יפה מדוע להסתבך בסברות שגם אם הם כוונו...וגם אילו היתה כוונתם לכרובי מרום, ולכך קראו לירק זה כרוב, אנו הולכים אחריהם.
גם אם כוונתם לכרובי מרום זה אומר שיש יחס אמתי ביניהם ועניינם אחד הוא, משא"כ חשמל.כוונתי פשוטה, על לשון חדשה, שייך לדון האם נכון להשתמש בה או לא
על לשון חז"ל, אין לנו כלל רשות להרהר אחריהם.
וגם אילו היתה כוונתם לכרובי מרום, ולכך קראו לירק זה כרוב, אנו הולכים אחריהם.
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מה עמוד בגם אם כוונתם לכרובי מרום זה אומר שיש יחס אמתי ביניהם ועניינם אחד הוא, משא"כ חשמל.
לזה היתה כוונתיתלמוד בבלי מסכת קידושין דף מה עמוד ב
אמר עולא הא דרב הונא כחומץ לשנים וכעשן לעינים השתא ומה התם דקידושי דאורייתא אמרת לא אכלה הכא לא כל שכן
הא ד @דרך המלך כחומץ לשנים וכעשן לעינים
האם יש קשר בין כרוב שאוכלים לכרובים בבית המקדש ??
ועוד למה לנטות מתשובת מרן שר התורה זצוק''ל שהיא הפוכה לגמרי מדבריך.
כוונתי פשוטה, על לשון חדשה, שייך לדון האם נכון להשתמש בה או לא
על לשון חז"ל, אין לנו כלל רשות להרהר אחריהם.
וגם אילו היתה כוונתם לכרובי מרום, ולכך קראו לירק זה כרוב, אנו הולכים אחריהם.
אומנם מידע לא מאומת אבל כך ראיתי:וגם אילו היתה כוונתם לכרובי מרום, ולכך קראו לירק זה כרוב, אנו הולכים אחריהם.





כמדו' שאין דבריו סותרים לדבריי.גם אם כוונתם לכרובי מרום זה אומר שיש יחס אמתי ביניהם ועניינם אחד הוא, משא"כ חשמל.
הוא הדבר אשר אמרתי למעלה





אבל, הוא חשב על להשוות, ואני לא.הוא הדבר אשר אמרתי למעלה
אין שום איסור להגיד מילה של קודש על דברי חול
אין כזו הלכה בשו''ע
אלא שזה לא מתאים
ולכן תלוי בדעת הקובע
שאם הוא מתכוון לקודש
הרי זה לא מתאים
דכיון שהם באים להשוות את החשמל שלהם למה שכתוב ביחזקאל
אנחנו לא נלך אחר השגעונות שלהם ואחרי הדמיונות שלהם.
זה פשוט מאוד מאודאבל, הוא חשב על להשוות, ואני לא.
למה עלי להסתבך בגלל שגעון של אי מי





אם אני אחווה את זה בעצמי, אולי הרגש לא יתן לי לקרוא לזה כך.זה פשוט מאוד מאוד
תאר לך שהאקדמיה ללשון
תחליט מחר
שלאבטיח מהיום והלאה קוראים לו ספר תורה
או שימציאו מכשיר חדש שלא היה אף פעם
ויקראו לו ספר תורה
האם אתה תקרא לו ספר תורה ????
כל הענין כאן רגשי כי אין כזו הלכה וכמו שכתבתי כבר למעלה.אם אני אחווה את זה בעצמי, אולי הרגש לא יתן לי לקרוא לזה כך.
אבל זו טענה רגשית
יש גדולי תורה שאמרו שהם מרגישים וכמו שהובא כבר למעלה וטעמם כי קובעי השם חשמל חיפשו בתנ''ך שם שדומה להם חשמלים וזיקים וזה מקלקל את הרגש.ובחשמל, אחרי שזו כבר הפכה להיות המילה, ואיש אינו מרגיש שכשהוא משתמש במילה חשמל יחס של מונח קדוש,
כרוב אף אחד לא חשב לדמותו לכרוב בבית המקדש ולכן הרגש לא נפגם וכמו שכבר כתבתי למעלה.וודאי שלא יותר מאשר השימוש במילה כרוב, אין כל סיבה שלא להשתמש במילה זו.





משלי כו, יח
לא הוברר למה הביא כל זה.משלי כו, יח
כְּֽ֭מִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶ֥ה זִקִּ֗ים חִצִּ֥ים וָמָֽוֶת:
רש"י משלי פרק כו פסוק יח
כמתיגע לירות זיקים של אש כמו ובזיקות בערתם (ישעי' נ) מל' זקוקים דינור.
במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא
ואין זיקים אלא אש שנאמר (ישעיה נ) הן כולכם קודחי אש וגו'
ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אחרי מות פרשה כא
מי היה מאיר לו בלילות, הקדוש ברוך הוא מאיר לו בלילות בזיקים ובברקים.
יש גדולי תורה שאמרו שהם מרגישים וכמו שהובא כבר למעלה וטעמם כי קובעי השם חשמל חיפשו בתנ''ך שם שדומה להם חשמלים וזיקים וזה מקלקל את הרגש.