חשמל - האם היא מילה קדושה? | דקדוק ניקוד וביאורי מילים בלשון הקודש| דף 2 חשמל - האם היא מילה קדושה? | דקדוק ניקוד וביאורי מילים בלשון הקודש| דף 2
ח"ו לומר שר"ע ור"ש דברו בשפה מומצאת הרי בודאי לא היו אנשים כערכנו וכל דבריהם קדושים ומכוונים לפי כל העולמות העליונים
השאלה מה זה שונה מחשמל
להבין מדוע התנאים השתמשו בשם זה כרוב
 
נערך לאחרונה:
לא הבנתי דבריך כלל,
הממציאים הכוונה לאלו שקבעו את השם כרוב.
ומאי נפק''מ אם הם היו לפני ר''ע ור''ש או אחריהם.
כוונתי פשוטה, על לשון חדשה, שייך לדון האם נכון להשתמש בה או לא
על לשון חז"ל, אין לנו כלל רשות להרהר אחריהם.
וגם אילו היתה כוונתם לכרובי מרום, ולכך קראו לירק זה כרוב, אנו הולכים אחריהם.
 
על לשון חז"ל, אין לנו כלל רשות להרהר אחריהם.
א. להרהר זה לחלוק לשאול מותר.
השאלה היתה מדוע חז''ל המשיכו להשתמש בשם זה

וגם אילו היתה כוונתם לכרובי מרום, ולכך קראו לירק זה כרוב, אנו הולכים אחריהם.
אם אפשר לומר תשובה יפה מדוע להסתבך בסברות שגם אם הם כוונו...
 
כוונתי פשוטה, על לשון חדשה, שייך לדון האם נכון להשתמש בה או לא
על לשון חז"ל, אין לנו כלל רשות להרהר אחריהם.
וגם אילו היתה כוונתם לכרובי מרום, ולכך קראו לירק זה כרוב, אנו הולכים אחריהם.
גם אם כוונתם לכרובי מרום זה אומר שיש יחס אמתי ביניהם ועניינם אחד הוא, משא"כ חשמל.
 
גם אם כוונתם לכרובי מרום זה אומר שיש יחס אמתי ביניהם ועניינם אחד הוא, משא"כ חשמל.
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מה עמוד ב
אמר עולא הא דרב הונא כחומץ לשנים וכעשן לעינים השתא ומה התם דקידושי דאורייתא אמרת לא אכלה הכא לא כל שכן

הא ד @דרך המלך כחומץ לשנים וכעשן לעינים
האם יש קשר בין כרוב שאוכלים לכרובים בבית המקדש ??

ועוד למה לנטות מתשובת מרן שר התורה זצוק''ל שהיא הפוכה לגמרי מדבריך.
 
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מה עמוד ב
אמר עולא הא דרב הונא כחומץ לשנים וכעשן לעינים השתא ומה התם דקידושי דאורייתא אמרת לא אכלה הכא לא כל שכן

הא ד @דרך המלך כחומץ לשנים וכעשן לעינים
האם יש קשר בין כרוב שאוכלים לכרובים בבית המקדש ??

ועוד למה לנטות מתשובת מרן שר התורה זצוק''ל שהיא הפוכה לגמרי מדבריך.
לזה היתה כוונתי
כוונתי פשוטה, על לשון חדשה, שייך לדון האם נכון להשתמש בה או לא
על לשון חז"ל, אין לנו כלל רשות להרהר אחריהם.
וגם אילו היתה כוונתם לכרובי מרום, ולכך קראו לירק זה כרוב, אנו הולכים אחריהם.
 
גם אם כוונתם לכרובי מרום זה אומר שיש יחס אמתי ביניהם ועניינם אחד הוא, משא"כ חשמל.
כמדו' שאין דבריו סותרים לדבריי.

אני לא אמרתי אלא שברגע שחז"ל השתמשו בשם זה, לא ניתן לשאול מדוע אנו משתמשים בזה, ושיקול חז"ל אינו מענייננו מעבר ל"תורה וללמוד אני צריך".

ולגוש"ד יתכן שהשאלה היתה להיפך מדוע לא נלמד מהשימוש ב"כרוב" שמותר להשתמש אף ב"חשמל"
וע"ז תהיה התשובה שאין בעיה בעצם השימוש, אלא בכוונת קובע השימוש.

ואמנם יש להעיר ע"ז, מה לי ולכוונתו.
 
נערך לאחרונה:
ואמנם יש להעיר ע"ז, מה לי ולכוונתו.
הוא הדבר אשר אמרתי למעלה
אין שום איסור להגיד מילה של קודש על דברי חול
אין כזו הלכה בשו''ע
אלא שזה לא מתאים
ולכן תלוי בדעת הקובע
שאם הוא מתכוון לקודש
הרי זה לא מתאים
דכיון שהם באים להשוות את החשמל שלהם למה שכתוב ביחזקאל
אנחנו לא נלך אחר השגעונות שלהם ואחרי הדמיונות שלהם.
 
הוא הדבר אשר אמרתי למעלה
אין שום איסור להגיד מילה של קודש על דברי חול
אין כזו הלכה בשו''ע
אלא שזה לא מתאים
ולכן תלוי בדעת הקובע
שאם הוא מתכוון לקודש
הרי זה לא מתאים
דכיון שהם באים להשוות את החשמל שלהם למה שכתוב ביחזקאל
אנחנו לא נלך אחר השגעונות שלהם ואחרי הדמיונות שלהם.
אבל, הוא חשב על להשוות, ואני לא.

למה עלי להסתבך בגלל שגעון של אי מי?
 
אבל, הוא חשב על להשוות, ואני לא.

למה עלי להסתבך בגלל שגעון של אי מי
זה פשוט מאוד מאוד
תאר לך שהאקדמיה ללשון
תחליט מחר
שלאבטיח מהיום והלאה קוראים לו ספר תורה
או שימציאו מכשיר חדש שלא היה אף פעם
ויקראו לו ספר תורה
האם אתה תקרא לו ספר תורה ????
 
זה פשוט מאוד מאוד
תאר לך שהאקדמיה ללשון
תחליט מחר
שלאבטיח מהיום והלאה קוראים לו ספר תורה
או שימציאו מכשיר חדש שלא היה אף פעם
ויקראו לו ספר תורה
האם אתה תקרא לו ספר תורה ????
אם אני אחווה את זה בעצמי, אולי הרגש לא יתן לי לקרוא לזה כך.
אבל זו טענה רגשית
ובחשמל, אחרי שזו כבר הפכה להיות המילה, ואיש אינו מרגיש שכשהוא משתמש במילה חשמל יחס של מונח קדוש, וודאי שלא יותר מאשר השימוש במילה כרוב, אין כל סיבה שלא להשתמש במילה זו.
 
אם אני אחווה את זה בעצמי, אולי הרגש לא יתן לי לקרוא לזה כך.
אבל זו טענה רגשית
כל הענין כאן רגשי כי אין כזו הלכה וכמו שכתבתי כבר למעלה.
ובחשמל, אחרי שזו כבר הפכה להיות המילה, ואיש אינו מרגיש שכשהוא משתמש במילה חשמל יחס של מונח קדוש,
יש גדולי תורה שאמרו שהם מרגישים וכמו שהובא כבר למעלה וטעמם כי קובעי השם חשמל חיפשו בתנ''ך שם שדומה להם חשמלים וזיקים וזה מקלקל את הרגש.
ומי שלומד ספר יחזקאל כמו שאפשר וכמו שמותר הוא בדרך כלל מרגיש פגיעה במילה חשמל כשמשתמשים בה לענין חול אחרי שהוא רואה שביטויים של קדושים ונוראים על ענין החשמל המופיעים שם בספר יחזקאל הם מייחסים לכל מיני טבעים ותכונות של החשמל הגשמי שהם המציאו בדורות האחרונים וזה מפריע מאוד לרגש.
וודאי שלא יותר מאשר השימוש במילה כרוב, אין כל סיבה שלא להשתמש במילה זו.
כרוב אף אחד לא חשב לדמותו לכרוב בבית המקדש ולכן הרגש לא נפגם וכמו שכבר כתבתי למעלה.
 
משלי כו, יח
כְּֽ֭מִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶ֥ה זִקִּ֗ים חִצִּ֥ים וָמָֽוֶת:
רש"י משלי פרק כו פסוק יח
כמתיגע לירות זיקים של אש כמו ובזיקות בערתם (ישעי' נ) מל' זקוקים דינור.
במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא
ואין זיקים אלא אש שנאמר (ישעיה נ) הן כולכם קודחי אש וגו'
ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אחרי מות פרשה כא
מי היה מאיר לו בלילות, הקדוש ברוך הוא מאיר לו בלילות בזיקים ובברקים.
 
משלי כו, יח
כְּֽ֭מִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶ֥ה זִקִּ֗ים חִצִּ֥ים וָמָֽוֶת:
רש"י משלי פרק כו פסוק יח
כמתיגע לירות זיקים של אש כמו ובזיקות בערתם (ישעי' נ) מל' זקוקים דינור.
במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא
ואין זיקים אלא אש שנאמר (ישעיה נ) הן כולכם קודחי אש וגו'
ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אחרי מות פרשה כא
מי היה מאיר לו בלילות, הקדוש ברוך הוא מאיר לו בלילות בזיקים ובברקים.
לא הוברר למה הביא כל זה.
ועל מה טרח כל כך
מי אמר לא כך.
עי' היטב בהודעה שלי.
יש גדולי תורה שאמרו שהם מרגישים וכמו שהובא כבר למעלה וטעמם כי קובעי השם חשמל חיפשו בתנ''ך שם שדומה להם חשמלים וזיקים וזה מקלקל את הרגש.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה