תזריע טהרת מצורע בזמן הזה? (1 צופה)

[אברך מישיבת מיר]

אמאי לא נהגינן טהרת מצורע בזמן הזה?

כתב על כך התפארת ישראל (הקדמה למס' נגעים מראה כהן אות ל"ט) וז"ל: ומימי תמהתי למה אין נוהגין כן בזה"ז (היינו טומאת נגעים), וזכרתי ימים מקדם שבילדותי הצעתי תמיהתי זו לפני הגאון הגדול מה' עקיבא זצוק"ל, והשבני שגם הוא תמה על דבר זה ושאין לו תירוץ המתקבל על הדעת, והשתא דקשישנא לדרדקי נ"ל דאף דאין לתרץ משום דלטהרתו צריך העברת תער על כל בשרו, ומדאין אנו בקיאין ביחוסי כהונה (כרמג"א סי' ר"א סק"ד) לפיכך לא נרצה לסמוך על חזקת כהונה של זה לעבור על כמה לאוין בהעברת תער בזקנו ופאת ראשו שאפשר הוא שלא במקום מצוה, ואין ספק מוציא מידי וודאי (כנדה ט"ו ע"ב). אבל אין זה תירוץ מספיק דתינח נגעי אדם, אבל נגעי בתים בא"י ונגעי בגדים בכל מקום מאי איכא למימר, ע"כ.

 

[אין עוד]

אמאי לא נהגינן טהרת מצורע בזמן הזה?

כתב על כך התפארת ישראל (הקדמה למס' נגעים מראה כהן אות ל"ט) וז"ל: ומימי תמהתי למה אין נוהגין כן בזה"ז (היינו טומאת נגעים), וזכרתי ימים מקדם שבילדותי הצעתי תמיהתי זו לפני הגאון הגדול מה' עקיבא זצוק"ל, והשבני שגם הוא תמה על דבר זה ושאין לו תירוץ המתקבל על הדעת, והשתא דקשישנא לדרדקי נ"ל דאף דאין לתרץ משום דלטהרתו צריך העברת תער על כל בשרו, ומדאין אנו בקיאין ביחוסי כהונה (כרמג"א סי' ר"א סק"ד) לפיכך לא נרצה לסמוך על חזקת כהונה של זה לעבור על כמה לאוין בהעברת תער בזקנו ופאת ראשו שאפשר הוא שלא במקום מצוה, ואין ספק מוציא מידי וודאי (כנדה ט"ו ע"ב). אבל אין זה תירוץ מספיק דתינח נגעי אדם, אבל נגעי בתים בא"י ונגעי בגדים בכל מקום מאי איכא למימר, ע"כ.

לחץ כדי לכווץ...

.
אם ה'תפארת ישראל' לא ידע טעמא, מה נענה אנן אבתריה.

 

[ליטאי כבד]

כמדומה ששמעתי מהגר"א גרבוז שליט"א שהטעם הוא כיון שצריך כהן בקיא בכל סוגי הנגעים.
ואין לנו כלל מסורת על מראות נגעים, כיון שכבר שנים רבות לא נראו נגעים.

 

[שטייגניסט]

אמאי לא נהגינן טהרת מצורע בזמן הזה?

כתב על כך התפארת ישראל (הקדמה למס' נגעים מראה כהן אות ל"ט) וז"ל: ומימי תמהתי למה אין נוהגין כן בזה"ז (היינו טומאת נגעים), וזכרתי ימים מקדם שבילדותי הצעתי תמיהתי זו לפני הגאון הגדול מה' עקיבא זצוק"ל, והשבני שגם הוא תמה על דבר זה ושאין לו תירוץ המתקבל על הדעת, והשתא דקשישנא לדרדקי נ"ל דאף דאין לתרץ משום דלטהרתו צריך העברת תער על כל בשרו, ומדאין אנו בקיאין ביחוסי כהונה (כרמג"א סי' ר"א סק"ד) לפיכך לא נרצה לסמוך על חזקת כהונה של זה לעבור על כמה לאוין בהעברת תער בזקנו ופאת ראשו שאפשר הוא שלא במקום מצוה, ואין ספק מוציא מידי וודאי (כנדה ט"ו ע"ב). אבל אין זה תירוץ מספיק דתינח נגעי אדם, אבל נגעי בתים בא"י ונגעי בגדים בכל מקום מאי איכא למימר, ע"כ.

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי מקצתו בספר נחל קדומים. דידוע דכל מה שהקב"ה מעניש את האדם הכל הוא לטובתו, כדי שינקה מעונותיו, ולפעמים כדי שיעשה תשובה. ולכן בזמן שהיה מקדש קיים והיה לנו כהן מטהר, אם נכשל אדם בעון לשון הרע היה הקדוש ברוך הוא מביא עליו עונש הנגעים, ואף גם זאת לא הביא עליו תיכף על גופו רק על קורות ביתו, והיה צריך בעצמו לבוא אל הכהן ולומר לו אשר נראה לו בבית כנגע. והיה אומר לו הכהן דברי כבושים, בני, אין הנגעים באים אלא על לשה"ר וכו' וכמו דאיתא בתורת כהנים, כדי שישתדל עי"ז לסור מהחטא. ואם לא שם לבו לזה, היה הקדוש ברוך הוא מענישו עוד יותר בענין זה, וכמו שנתבאר ענין זה ברמב"ם בסוף הלכות טומאת צרעת וז"ל שם, שצרעת הבתים אינו ממנהגו של עולם, אלא אות ופלא היה בישראל כדי להחזירן מלשון הרע, שהמספר לשון הרע משתנות קורות ביתו, אם חזר בו יטהר הבית, אם עמד ברשעו עד שהותץ הבית, משתנות כלי העור שבביתו שהוא יושב ושוכן עליהן, אם חזר בו וכו' ואם עמד ברשעו עד שישרפו, משתנה עורו ונעשה מצורע, ויהיה מובדל ומפורסם לבדו עד שלא יתעסק בשיחת הרשעים שהוא לצנות ולשון הרע וכו' ע"ש... והנה כל זה היה בזמן שהיה המקדש קיים, מה שאין כן עתה בעונותינו הרבים שאין לנו לא מקדש ולא קרבנות, ולא כהן מטהר, אם היה הקדוש ברוך הוא מביא את הנגעים על גופו היה נשאר בטומאתו לעד, ולא היה אפשר לו להנקות מזה, על - כן נשארה טומאת הנגע שבא ע"י חטא זה דבוקה רק בנפשו, ואין בולטת על גופו מבחוץ. וזהו כונת המדרש [הובא בילקוט פ' מצורע בשם ר' ינאי] שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו, מצרעת נפשו, כי הנגע והצרעת דבוקה בנפש. (חפץ חיים - שמירת הלשון חלק א שער הזכירה פרק ו)

 

[ליטאי כבד]

ראבי"ה חלק ג - מועד קטן סימן תתמ
הלכות מצורע לא הזקקתי לפרש דכיון דכהן לא חזי ליה ולא בקיאין למיחזי, ולא נהגי ביה בזמן הזה כל דיני מצורע, אבל מרחיקין מהם מפני הסכנה: