אדר טו' באדר יום הסתלקותו של רבי חיים קניבסקי זיע"א

[התורה]

את הענווה הבלתי-יאומן של הגאון הרב חיים קנייבסקי ניתן לשמוע בסרטון למטה בשיחה בין גדול הדור לתלמידו.
ביום ראשון סיפר לו הרב שי גרוכר, אחד התלמידים הקרובים של הרב חיים, על הסוף המאושר לסאגה של ילדה בת 19 שלא הצליחה להזיז את זרועה במשך למעלה מארבע שנים. כל הרופאים ויתרו על התקווה ואמרו שאין מה לעשות והניתוחים רק יחריפו את הבעיה ויגרמו נזק עוד יותר.
הרב שאל את הרב חיים עצות בנוגע למצוקה של הילדה והרב חיים אמר כי הילדה צריכה לעבור ניתוח, למרות התחזיות הקשות של הרופאים. הילדה עברה לאחרונה את הניתוח וכעבור שבוע היא החלה להזיז את זרועה וזרועה כעת נרפאה לחלוטין. הרופאים נדהמו וביקשו לפרסם את הסיפור כך שאנשים אחרים עם אותה בעיה יוכלו גם הם לעבור את הניתוח. הרב שי חזר ביום ראשון ל"הרב חיים "כדי לספר לו את הסוף הטוב. "אז הם שואלים את הרב אם הם רשאים לפרסם את זה," אמר הרב שי. הרב חיים: "ברוך השם." הרב שי: "ברוך השם, הכל בזכות הברכה של הרב. אז אפשר לפרסם את זה? " הרב חיים: "אל תהי בירכת הדיוט קלה בעינך." [אל תזלזלו בברכה של הדיוט]. הרב שי: כאשר הרב נותן ברכה, זה גזירה . " הרב חיים: "ברכה והצלחה.". הרב שי: אז אפשר לפרסם את זה? הרב חיים הנהן בראשו בהסכמה.

 

[התורה]

הבחירות שנערכו בו' באדר תש"פ היו אפופות מתח: ציביונה היהודי של מדינת ישראל עמד על כף המאזניים, ודבר הסתה ושנאה נשמעו מכל עבר.

גדולי ישראל, שחרדו על עתידה היהודי של המדינה, כיתתו רגליים לכל מקום, על מנת לעודד את הציבור להצביע בבחירות ולקדש שם שמים.

במוצאי השבת שקדמה לבחירות נערכה עצרת בבית שמש. בתיעוד שהתפרסם מהאירוע נראה כי הרב קנייבסקי יושב בעצרת, כאשר למרות הגשם הכבד שניתך ארצה, הוא מסרב לשוב לביתו.

התיעוד התפרסם והגיע לעיניהם של רבבות יהודים שהתחממו למראהו, ביניהם ליהודי ישראלי לשעבר, המתגורר בארצות הברית. התיעוד צמרר את היהודי, שהחליט כי הגיע הזמן לחזור לישראל ולראות במו עיניו את היהודי הקדוש הזה. אמר ועשה – מיד הזמין כרטיס טיסה והמריא לארץ.

היהודי נחת בישראל בעיצומו של יום הבחירות, ומיד שם פעמיו אל ביתו של הרב קנייבסקי. "באתי מארצות הברית. אני רוצה ברכה לזיווג הגון לביתי הבוגרת", אמר. בתגובה, שאלו הרב קנייבסקי: "כבר הצבעת?", כאשר השיב בשלילה, אמר הרב: "לך להצביע, ויהיה זיווג הגון בקרוב". הלה רץ לקלפי, קיים את דברי חכמים והצביע.

מספר שעות לאחר מכן קיבל האיש הצעת טובה מאוד. לאחר מכן סיפר לידידו כי בתו כבר נפגשה עם הבחור מספר פעמים, והם מתכוננים כעת לחגיגת האירוסין.

 

[התורה]

הבחירות שנערכו בו' באדר תש"פ היו אפופות מתח: ציביונה היהודי של מדינת ישראל עמד על כף המאזניים, ודבר הסתה ושנאה נשמעו מכל עבר.

גדולי ישראל, שחרדו על עתידה היהודי של המדינה, כיתתו רגליים לכל מקום, על מנת לעודד את הציבור להצביע בבחירות ולקדש שם שמים.

במוצאי השבת שקדמה לבחירות נערכה עצרת בבית שמש. בתיעוד שהתפרסם מהאירוע נראה כי הרב קנייבסקי יושב בעצרת, כאשר למרות הגשם הכבד שניתך ארצה, הוא מסרב לשוב לביתו.

התיעוד התפרסם והגיע לעיניהם של רבבות יהודים שהתחממו למראהו, ביניהם ליהודי ישראלי לשעבר, המתגורר בארצות הברית. התיעוד צמרר את היהודי, שהחליט כי הגיע הזמן לחזור לישראל ולראות במו עיניו את היהודי הקדוש הזה. אמר ועשה – מיד הזמין כרטיס טיסה והמריא לארץ.

היהודי נחת בישראל בעיצומו של יום הבחירות, ומיד שם פעמיו אל ביתו של הרב קנייבסקי. "באתי מארצות הברית. אני רוצה ברכה לזיווג הגון לביתי הבוגרת", אמר. בתגובה, שאלו הרב קנייבסקי: "כבר הצבעת?", כאשר השיב בשלילה, אמר הרב: "לך להצביע, ויהיה זיווג הגון בקרוב". הלה רץ לקלפי, קיים את דברי חכמים והצביע.

מספר שעות לאחר מכן קיבל האיש הצעת טובה מאוד. לאחר מכן סיפר לידידו כי בתו כבר נפגשה עם הבחור מספר פעמים, והם מתכוננים כעת לחגיגת האירוסין.

 

[התורה]

ילד קטן חלה בסרטן. אביו ניגש בדמעות לביתו של הרב קנייבסקי וביקש ברכה. שאלו הרב: "היכן פגעה בו המחלה?", "בראש", השיב האב. הרב הרהר מעט, ואז פנה אל האב, באמרו: "תלמד את הגמרא שאתה לומד עם פירוש 'הרא"ש', וה' ישלח רפואה שלמה לבנך החולה".

האב החל להקפיד ללמוד את כל סדר לימודו עם פירוש הרא"ש. בחסדי שמים גלויים הבריא הילד לחלוטין.
לאחר תקופה, עלה חשש שחלילה המחלה חזרה. יום לפני מועד הבדיקה שנקבע בבית החולים, נכנס אבי הילד שנית לרב קנייבסקי וסיפר לו על המחלה, העצה והחשש. שאלו הרב: "האם אתה ממשיך בלימוד פירוש הרא"ש?", השיב האב: "עדיין אני מקפיד ללמוד את כל סדר הלימוד שלי עם פירוש זה". "אם כך", השיב הגר"ח, "אין מה לחשוש. הילד בריא". בבדיקה שהתבצעה למחרת, אכן העלו התוצאות כי הילד בריא לחלוטין בחסד ה'

 

[התורה]

היסטוריה, אחרי 23 שנה ללא זש"ק, משפחת חורי שבנתה מקווה בהוראת מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א נפקדה בתום 9 חודשים

שמחה גדולה בעיר בית שמש, בני הזוג חורי המוכרים בעיר ואשר לא ראו זש"ק במשך למעלה מ 23 שנה, נפקדו השבת בבת בריאה ושלמה זאת לאחר שקיימו את עצתו של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי ובנו מקווה טהרה שחנוכתו לפני בדיוק 9 חודשים.


לאחר שנים של סבל ומכאוב, וסגולות שונות פנו בני הזוג לפני כשנה וחצי למרן שיורה להם עצה לזרע בר קיימא, מרן שר התורה הורה להם על אתר, "העצה, תבנו מקווה"!משפחת חורי, פנתה ל"טהרת המשפחה"

כששמעה על העלות הגבוהה של בניית מקווה לא התייאשה ומיד גייסה מכרים וקרובים אשר נרתמו יחדיו בחפץ לב למען טהרת אחד היישובים בדרום הארץ.
בחודש תמוז (לפני תשעה חודשים בדיוק) נחנך ברוב פאר המקווה המדובר והבוקר – שבת קודש ויקרא, נגד כל הסיכויים, נולדה להם בת חמודה בריאה ושלמה.
הצג קובץ מצורף 15233-e04267fb856b81c50631339fcf42f617.mp3

 

[התורה]

האב שהמתין 12 שנה לילדים התבשר על הולדת בנו בכורו
נס כפול במשפחת חורי, לאחר שהאח הגדול התבשר על הולדת בתו אחרי 21 שנות ציפייה, כעת אחיו הצעיר התבשר על הולדת בנו בכורו לאחר 12 שנות ציפייה • מה הורה רבי חיים קנייבסקי לכל אחד מהאחים?

איציק חורי, זכה לבת בכורה לאחר 21 שנות ציפייה, זאת בעקבות ברכתו והוראתו של הגר"ח קנייבסקי, אשר הורה לו לתרום עבור מקווה טהרה ומיד לאחר מכן נפקדה אשתו,

כעת נס כפול במשפחה זו, כאשר אחיו של איציק, נריה חורי, שהמתין בציפייה לילדים במשך 12 שנה, זכה אף הוא לבן זכר, זאת לאחר שהחליט גם הוא להגיע ולהתברך אצל הרב קנייבסקי, שהורה לו להקפיד על 'מעשר שני - פרוטה חמורה'.
לאחר שאחיו איציק עלה לשידור בתכנית 'חידודון' בהגשת עמי מימון וריגש את המאזינים בסיפורו המיוחד, כיצד נפקד בילדה לאחר 21 שנה ללא ילדים, וזאת בברכתו של שר התורה הרב קנייבסקי, עלה היום (שלישי) בתכנית נריה חורי ומספר לעמי ולמאזינים את הנס האישי שלו.

"לאחי, הרב קנייבסקי אמר לתרום למקווה" סיפר נריה, "אך לי אמר הרב להקפיד על 'מעשר שני - פרוטה חמורה', אין סגולה אחת להיפקד בילדים" מחזק נריה את המאזינים. "זה הכל קשור לגזירה של צדיק, כתוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים, צריך להקשיב למה שגדול הדור אומר וע"י זה יורד השפע, כל אחד בדרך שמיועדת לו."

 

[התורה]

בעלון דברי שי"ח מתורתו של מרן הרב קנייבסקי סופר אמש כי אחד ממקורביו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, מחשובי מתפללי בית הכנסת ״לדרמן״, שאלו פעם האם יש חיוב של ממש לברך ברכת המזון בכובע ובחליפה, או שמא זוהי אף הנהגה יפה ובשעת הדחק אין להקפיד עליה.

״לעתים אני משתתף בפגישות עסקים במסעדה״, הסביר את הסיבה לשאלתו, ״והדבר יכול להיראות מוזר מעט בעיני הנוכחים״.

מרן הגר"ח קנייבסקי השיב לו ברורות כי ודאי שאין להקל בזה, כמו שמבואר ב״משנה ברורה״ שחובה ללבוש בגד עליון ולחבוש כובע בזמן ברכת המזון. ״זוהי גם סגולה לעשירות", סיים, ״ובודאי לא תפסיד מהנהגה זו".
שבועות חלפו. באחד הימים ישב מיודענו עם איל נדל״ן שאינו שומר תורה ומצוות למשא ומתן רציני על רכישת בנין בשווי עשרות מיליוני שקלים. כמקובל בעסקאות כגון אלו, הפגישה נערכה במתכונת של ארוחה עסקית. במהלך הארוחה סיכמו השניים ביניהם את עיקרי העיסקה, אך נסוב ביניהם ויכוח על כחמישה מיליון שקלים. כל אחד התבצר בעמדתו והוויכוח עמד בעינו עד סיום הארוחה.

בשלב מסוים כבר עמד מיודענו להכנע לתוספת המחיר הבלתי מוצדקת, לדעתו. אך החליט לסכם את העניינים אחרי ברכת המזון. הוא קם אפוא לנטילת מים אחרונים, הסיר את כובעו וחליפתו מהמתלה והתכונן לברך.

אך הנה, בעודו מתקדם לכיוון השולחן, קפץ לעומתו המוכר ואמר לו: ״אתה יודע מה? לו יהי כך. חמישה מיליון בעיסקה כזו, ביני ובינך מה הם…. הבה ונחתום״.

מיודענו הופתע מההתפתחות הבלתי צפויה. הוא סימן למוכר בידו לאות שיתפנה להשיב לו עוד מעט, והתיישב לברך. עם סיום הברכה נחתמה העיסקה לשביעות רצונם של שני הצדדים.

לאחר לחיצת היד ל״מזל וברכה״, שאל הקונה בסקרנות: ״אמור נא, מה גרם לך לסגת מעמדתך ולהתפשר על חמשת המיליונים?״

״מה פירוש?״ – תקע בו המוכר מבט תמה, ״הלא ראיתי שאתה לובש את החליפה וחובש את הכובע, והבנתי שהחלטת ׳לפוצץ׳ את העיסקה וללכת. אמרתי בלבי: בשביל סכום כזה חבל לי להפסיד, וויתרתי"…

 

[התורה]

סיפור מופלא על כוחה של ברכת צדיקים ושל אמונת חכמים פורסם במגזין 'במה', גיליון 33. היה זה לפני מספר שבועות, כאשר נכנס יהודי צעיר למשרדי מכון 'הוד והדר' המוכרים ספרי תורה, תפילין ומזוזות, וביקש לרכוש באופן מיידי ספר תורה מהודר.

בעלי המכון התפלאו למשמע הבקשה, והסבו את תשומת ליבו של הקונה כי רכישת ספר תורה - עלותה הון רב, והיא יכולה להגיע גם לכדי סכום של 200,000 שקלים. "בדרך כלל רכישה שכזו אינה מתבצעת כך באופן מיידי, אלא רק לאחר מחשבה ושיקול דעת", אמרו לו. אך הקונה נותר בשלו. הוא מעוניין לקנות ספר תורה מהודר, אף במחיר גבוה ביותר, והעיקר שיהיה זה באופן מיידי.

כשראה את פליאתם של בעלי המכון, הסביר היהודי כי הוא יצא לפני מספר קדות מביתו של הרב חיים קנייבסקי, לאחר שביקש ממנו ברכה לקניית דירה. "יש בידי סכום של 500,000 שקל. סכום זה אינו מספיק לרכישת דירה", אמר לרב. "אני מבקש ברכה לקניית דירה". כששמע זאת הרב קנייבסקי, השיבו: "תקנה ספר תורה".

"אמרתי שוב לרב שאני מבקש ברכה לדירה, אך הרב חזר ואמר: 'תקנה ספר תורה'. אנו מצווים לשמוע בקול חכמים, ועל כן אני מעוניין לרכוש ספר תורה", אמר הקונה. מיד לאחר מכן החל להוציא את העסקה לפועל. הם קבעו כי את שאר פרטי התשלומים, מועד סיום הכתיבה ויתר הפרטים הטכניים הם יסכמו ביניהם בסוף אותו שבוע.

יומיים בלבד חלפו, וקונה ספר התורה מקבל שיחת טלפון מאביו. "שמע בני יקירי, יש לי שתי בשורות בעבורך, האחת בשורה לא טובה, והשניה בשורה טובה. הבשורה הלא טובה היא, שדודך המתגורר בארצות הברית נסתלק לבית עולמו. הבשורה השניה היא, שבצוואתו הוא הותיר על שמך סכום של מיליון וחצי שקלים. לא פחות ולא יותר". האב סיים את השיחה, בהתעניינותו האם היה לבנו קשר מיוחד עם הדוד...

גיבור הסיפור ניגש לרב חיים פיינשטיין, ראש ישיבת 'עטרת שלמה', וסיפר לו את הסיפור כולו. על כך השיב הרב פיינשטיין: "תעיין בגמרא בפרק הדר, תראה שהדברים כתובים במפורש ". בגמרא, במסכת עירובין דף ס"ד, כתוב: "מה יעשה אדם וממונו יתקיים בידו, יקח בהן ספר תורה"...

 

[התורה]

סיפור נפלא מצדיק יסוד עולם רבי אריה לוין זיע"א על אמונת חכמים:

 

[התורה]

לא מעט מהפונים והנכנסים למעונו של שר התורה הגר"ח קנייבסקי ברחוב רשב"ם בבני ברק - מגיעים לשאול ולהתייעץ בענייני שידוכים. החל משאלות לגבי שמות המחותנים ועד מקרים של מעוכבי שידוך המחלים את פני שר התורה בתחינה להתברך שימצאו את זיווגם בקרוב.
מקרה מפעים אירע בימים האחרונים. יהודי שנכנס למעונו של מרן שר התורה, סיפר לגר"ח כי בביתו מספר בנים מתבגרים, ולמרות הזמן הרב שהם "נמצאים בשידוכים", אף לא אחד מהם זכה להקים את ביתו. הוא ביקש בתחנונים ברכה שיזכה לראות נחת מילדיו ולהכניסם תחת החופה.
הגר"ח העניק את ברכתו, והוסיף וייעץ שיבדקו את המזוזות בבית.
בשבוע האחרון חזר היהודי אל הבית ברחוב רשב"ם, כשהוא נרגש ונסער. בידו הוא אחז מזוזה. "בדקנו את המזוזות כעצת מרן", הוא שח נרגשות בפני שר התורה, "ולתדהמתנו הרבה נמצא פסול במילה 'לבניך' שבפרשה הראשונה בפסוק 'ושננתם לבניך', האות ך' הייתה חצויה באופן שפוסל את המזוזה", הוסיף היהודי והראה את המזוזה לגר"ח.
מרן שר התורה הגר"ח הביט במזוזה והשיב: "תעשו הבדלה על יין ואם ירצה ה' - תזכו לישועה, שהרי בגמרא נאמר 'המבדיל על היין במוצ"ש הווין ליה בנין זכרים', ובשביל לזכות לבנים צריך קודם להתחתן, ובפרט שהפסול נמצא ב'ושננתם לבניך' אם כן - ראוי שתעשו הבדלה על היין".

 

[התורה]

בנימין, בחור ישיבה, חלה במחלה הנוראה בראש חודש אב תשע"ו. בישיבה הוא מוכר לכולם כבחור משכמו ומעלה שיושב והוגה בתורה וב"ה הוא אחד הטובים בישיבה. כאמור המחלה פרצה בגופו והוא התאשפז בבית החולים לתקופה לא קצרה בה קיבל טיפולים לא קלים ואפילו קשים מתוך ייסורים אך אף פעם לא התלונן.

הוריו והמשפחה המורחבת תמכו בו וחבריו לספסל הלימודים בישיבה הגיעו לבקרו מדי יום בתורנויות ולא הפסיקו להתפלל. "היו תקופות קשות מאד מאד ובחסדי ד' המצב התחיל להשתפר. קיבלנו עידוד ותמיכה מהמשפחה מחברים. ראינו שהתפילות עוזרות והקב"ה עוזר ומסייע לנו" מספר אביו ומספר "אומרים ששירה מסייעת והם היו באים אומנים לשיר ולשמח ביום יום ובמוצ"ש והשירה והשמחה נתנה לכולנו כוחות להתמודד עם המחלה הקשה והטיפולים".

לקראת פורים תשע"ז אחרי מס' חודשים של טיפולים כולם, כולל הרופאים, היו בטוחים שהטיפולים עשו את שלהם והסיפור שייך לעבר, אך בדיקות מקיפות שעשו לבחור מיד לאחר פורים הראו כי המחלה לא עברה ובמידה מסוימת אף חזרה. לא צריך לתאר איך ההרגשה והמצב רוח עם קבלת בשורה כזו מהרופאים.

האבא, הבן והמשפחה לא התייאשו והחליטו ללכת למרן שר התורה, הגר"ח קנייבסקי שליט"א ולקבל את ברכתו. אגב, מרן הגר"ח הגיע במהלך החורף לבקר מישהו בביה"ח ונכנס גם לחדרו של הבחור, הוא ביקרו אז ובירך אותו. כעת, כשעלו לביתו של מרן היה זה בערב פסח אז כידוע מרן עושה סיום הש"ס בבלי וירושלמי בשעות הצהריים מכיון שהוא בכור, בחרדת קודש נכנסו לחדרו של מרן שר התורה וביקשו ברכה לרפואת הבן החולה. מרן שר התורה מברכו: 'רפואה שלימה' אך אביו של הבחור שהרגיש שזהו עת רצון החל לבכות. כעת הוא משחזר את הרגעים הללו ואומר: "התחלתי לבכות בחדר כמו ילד קטן .בכיתי ובכיתי ואמרתי לגר"ח: 'הרב, הרופאים אומרים שזה חזר, צדיק גוזר והקב"ה מקיים. אני מבקש שהרב יבטיח לי שסיום הש"ס שיהיה כאן עוד זמן קצר היום יהיה לרפואתו של הבן שלי', מרן הרים את עיניו מהסטנדר בו היה שקוע בלימודו ושאל אותי: 'תגדל זקן?' עניתי ללא היסוס : 'כן'. 'תגדל פיאות?' המשיך מרן ושאל, גם על זה, השבתי ללא היסוס: 'כן'. ואז אמר מרן: 'אז הוא יהיה בריא' והמשיך ללמוד".

"מאותו רגע" מספר האב "התחלתי לגדל זקן ופיאות. היתה בנו אמונת חכמים כה גדולה בהבטחה של מרן שר התורה. בפסח השנה עשינו בדיקות מקיפות – התשובה שחזרה היתה, תשובה שלילית שמשמעותה: ברוך השם אין כלום!"

"הרופאים לא האמינו מה קורה" משחזר האב את הרגעים שלא ישכח, "רופא בכיר אמר לי: 'אני אוכל את הכובע'"

אבל האבא והבן הבינו וידעו היטב על התוצאות השליליות – אמונת חכמים. צדיק גוזר והקב"ה מקיים. צריך להבין, חודשיים וחצי הבחור היה ללא שום טיפולים כי הרופאים סברו שאם הבדיקות לפני פורים הראו שהמחלה חזרה, כנראה שהטיפולים לא מועילים כלום. כעת הבחור ממשיך את הטיפולים כשתפילה בפי כולם "רפאנו ה' ונרפא" .

 

[התורה]

הקשר העמוק הזה המשיך בביטול מוחלט גם עם בנו של הסטייפלר, מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א. "היה מקרה לפני כמה שנים עם יהודי שהסתבך ועמד למשפט. קבוצת עסקנים שהייתה מעורבת בעניין עלתה לבית הגר"ח קנייבסקי, והוא הורה שייקחו את סבא לאחד הדיונים המשפטיים שהתקיימו. סבא היה בטוח שיש כאן טעות. 'כנראה רבי חיים אמר שתפנו לאחי, שהוא עורך דין'. שאלו שוב את הגר"ח והוא התעקש שרבי אברהם טברסקי ילך.

"סבא לא שאל שאלות, לבש את בגדיו החגיגיים הכריז: 'ועשית ככל אשר יורוך' והלך לפגישה. ברגע שרק נכנס, פתאום השופט זינק ממקומו. 'ראביי טברסקי', הוא צעק בהתרגשות, 'בזכותך נגמלתי מהתמכרותי ואני נקי כבר עשר שנים. מה שתרצה זה מה שאעשה'".

 

[התורה]

סיפור מבהיל על מרנא זיע"א:

 

[התורה]

שמחה גדולה בעיר ביתר עילית לרגל שמחת הולדת הבת לדיין הצעיר הגאון רבי יעקב שרגא רוזנבך שליט"א אשר משמש כדיין ומו"צ בלשכת הפוסקים בעיר זאת לאחר חמש שנים שלא זכה לילדים.
מדובר בהתרגשות של ממש שכן כבר חמש שנים לא זכה הדיין לילדים, לפני כשנה נכנס הגאון רבי יעקב שרגא רוזנבך שליט"א למעונו של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א אשר ברכו שיזכה לילדים בקרוב.
כעת, כעבור שנה מהברכה של מרן שר התורה זוכה הדיין הצעיר לחבוק בת, דבר שגורם להתרגשות ולשמחה גדולה בקרב המשפחה והתלמידים.
יצוין כי הגאון רבי יעקב שרגא רוזנבך שליט"א הינו דיין ומורה צדק בלשכת הפוסקים בביתר עילית, הוא רק בן שלושים וארבע אך כבר זכה לסיים שמונה פעמים את ש"ס בבלי ושני פעמים סיים את הירושלמי.

 

[התורה]

נפל במליאת הכנסת חוק הדיינים שקידמה הקואליציה לאחר שיו”ר הכנסת ח”כ מ. ל. טעה בהצבעתו. לאחר שבהצבעה על חוק הדיינים בקריאה השלישית נרשם שוויון 51 בלוח האלקטרוני של ההצבעות, הועלו טענות מצד הקואליציה כי נפלה טעות בהצבעה. מליאת הכנסת יצאה להפסקה של עשר דקות לקבלת ייעוץ משפטי, ובהמשך אמר יו”ר הכנסת מ. ל. כי טעה בהצבעה.

העיתונאית ע. ג. מפרסמת דרמה של מאחורי הקלעים שהתרחשה עשרות קילומטרים משם, בשעות הבוקר התקיימה שיחה משולשת בין נכדו של שר התורה הגר”ח קניבסקי הרב יעקב קנייבסקי, לבין יו”ר האופוזיציה בנימין נתניהו ויו”ר יהדות התורה משה גפני אודות הדיון בחוק הדיינים שביקשה הקואליציה לשנות.

השיחה שהתבצעה ממכשיר הטלפון של חבר הכנסת פינדרוס התקיימה קודם להצבעה אחרי לילה מורט במליאת הכנסת, הרב יעקב קנייבסקי סיפר לגפני ואמר שנכנס לסבא מרן הגר”ח וסיפר לו שכל הלילה היו דיונים בכנסת על חוק הדיינים ושהקואליציה רוצה למנות דיינים מהציונות הדתית ולשנות את שיטת המינויים שהייתה נהוגה כל השנים. הגר”ח שישב ולמד כל הבוקר לטובת הפלת החוק הרים לפתע את עיניו מהגמרא ואמר לנכדו, תגיד להם “שהם לא יצליחו”. זמן קצר לאחר מכן החוק נפל בשל טעות הזויה ומוזרה של יו"ר הכנסת.

התבוסה של הקואליציה באה לאחר דיונים ארוכים במליאת הכנסת שנמשכו קרוב ל-24 שעות ברציפות.

 

[התורה]

המופת האמיתי של רבי חיים:

 

[התורה]

מספר הרה"ג ר' חיים משה יהודה אורצעל ממודיעין-עילית:

באלול תש"ס, לקראת ראש השנה תשס"א, החלטתי לבדוק מהו המקור למה שידוע ומפורסם שלרימון יש תרי"ג גרעינים – כנגד תרי"ג מצוות.

שלחתי מכתב עם השאלה למרן שר התורה שליט"א, ונעניתי: "הגאון מלבי"ם ז"ל בפסוק כפלח הרימון"…

שמחתי, ופניתי לעיין בדברי המלבי"ם – אך לתדהמתי לא מצאתי את הדברים כתובים שם. לא דבר ולא חצי דבר.

חלפה שנה, ולקראת ראש-השנה תשס"ב, שלחתי שוב מכתב, וכתבתי שלא מצאתי את הדברים כתובים… נעניתי – בקצרצרה כדרכו בקודש: "אצלי נמצא".

כעת כבר לא הבנתי כלום: וכי יש גרסאות שונות בין דפוסי המלבי"ם?…

חלפו שנים והתעלומה נפתרה:

היה זה בשבת חול המועד פסח, תוך כדי קריאת מגילת שיר השירים, הבחנתי שהפסוק "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵך חוזר על עצמו פעמיים: הראשון בפרק ד' פסוק ג', והשני בפרק ו' פסוק ז'. אני חיפשתי בפרק ו' – שם אכן המלבי"ם לא אומר מילה, אך בפרק ד' הוא אומר מפורשות: "כפלח הרימון שהוא מלא תרי"ג גרעינין – כן עצמותה [-של הנפש האלוקית שבאדם] מלאה אורות שכליות אלוקיות".

התפלאתי: הלוא כל התורה פרושה כשמלה על כף ידו של מרן שר התורה שליט"א. הוא מיד הבין את טעותי, אך לא העמיד אותי עליה. מדוע?!

לקח לי זמן לקלוט: הוא העדיף שאעמוד על טעותי – בעצמי!!!
באדיבות: דרשו

 

[התורה]

בקהילת 'משיבת נפש' של ברסלב בעיר הוד השרון, החלו בהכנות לקראת מעמד 'הכנסת ספר תורה' שנתרם לביהמ"ד של הקהילה ע"י משפחת שרף, מעמודי התווך של הקהילה. כרגיל, פנו לגורמים הרלוונטיים בעייריה ע"מ לקבל את האישורים הנדרשים לקיום התהלוכה כנהוג בקהילות ישראל, מביתו של התורם לעבר בית הכנסת. אך משום מה, בעירייה החליטו שהכנסת ספר תורה אינה מצדיקה קיום תהלוכה וחסימת צירים.

בקהילה החלו בצעדי שתדלנות והפעלת לחצים, אך ההתעקשות המוזרה עמדה בעינה. לא נותרה ברירה אלא להתארגן למעמד קצר שיתחיל מחצר בית המדרש.

יום לפני המעמד – שהתקיים לפני כשבועיים בי"ד אדר – נסעו חברי הנהלת הקהילה יחד עם תורם הספר לביתו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א, כדי לכבדו בסיום כתיבת הספר. בין הדברים סיפרו לו על סירובה של העייריה לאפשר את התהלוכה. לאחר שמרן הגר"ח כתב את האות בספר תורה, בירך את הנהלת הקהילה בברכת "ברכה והצלחה", ולתורם הוסיף באופן מפתיע וחריג: "שיהיה קידוש ה'!".

והנה לאחר כשעתיים מברכתו של מרן שליט"א, הופתעו גבאי בית הכנסת לקבל טלפון ממחלקת הביטחון בעייריה: יש אישור לקיים את התהלוכה! לא זו בלבד, אלא שגם ניתן לבוא ולבחור את המסלול שרוצים… התדהמה שאחזה בהם גדלה והתעצמה, שכאשר הגיעו לבחור מסלול וביקשו להאריך את הדרך ולעבור במרכז העיר כדי להרבות את הקידוש ה' – אושר המסלול בתוך דקות ספורות ללא שום בעיות. "ונהפוך הוא!" – זו היתה התחושה המפעימה.

בסייעתא דשמיא, בתוך הזמן הקצר שנותר הצליחו לארגן את כל הנדרש: חופה, רכב, לפידים וכו', ובשעה היעודה התאספו קהל רב מכל רחבי העיר בפתח ביתם של משפחת שרף תורמי הספר, הנמצא במרחק כמה רחובות מבית המדרש.

את הקידוש ה' הגדול שהיה בעת יציאת התהלוכה בקול שירה וזמרה, לא ניתן לתאר. מכל עבר נהרו עוד ועוד מתושבי העיר, ששמעו את קול המצהלות ובאו לתהות לפשר השמחה, הציצו ונפגעו – נסחפו לתוך מעגלי הריקודים בשמחה פורצת גבולות ומסירה מחיצות. בהגיע התהלוכה לדרך רמתיים, הרחוב המרכזי של הוד השרון, עצרו עשרות נהגים, יצאו ממכוניתם והשתתפו בשמחה הסוחפת והסוערת.

ברכתו של מרן הגר"ח – "שיהיה קידוש ה'" – התקיימה במלואה!

מקור: דרשו

 

[התורה]

נפקד בבן בזכות ברכת הגר"ח קנייבסקי
ישראל אטיאס, אחד השחקנים המפורסמים בארץ, סיפר בראיון כי במשך שלוש שנים ניסו הוא ורעייתו להביא ילדים לעולם, אך ללא הצלחה. הוא פנה לגר"ח קנייבסקי לברכה ולפני 4 חודשים נולד בנו, שנקרא על שמו של שר התורה

במשך שלוש שנים, עברו השחקן ישראל אטיאס ואשתו נעמי טיפולי פוריות. מעטים ידעו שהוא ורעייתו מתאכזבים כל חודש מחדש. כלפי חוץ הם נראו מאושרים ומוצלחים, אך בלילות, כל אחד הצטנף בתוך עצמו. "הייתה תקופה שלא עזבו אותנו באירועים עם השאלות של 'מה קורה, אתם לא רוצים ילדים?'", אמר אטיאס בראיון "כל פעם המצאתי תשובות, וכל הדרך הביתה הייתי מתפלל שהיא לא תעלה את הנושא הזה אחרי שדיברו איתנו על זה כל הערב. היא הייתה בוכה בחדר ואני הייתי יוצא למרפסת ומדבר עם הקב"ה, חצי צוחק וחצי בוכה".

אטיאס מספר כי זו הייתה תקופה לא פשוטה של ייסורים פנימיים, אך כלפי חוץ, הוא ניסה לשדר חוזק בשביל לא להתפרק. "בתקופה של הטיפולים, מספיק שהייתי רואה אבא משחק עם הילד שלו בגינה כדי שאני אלך לצד ואתפרק. אני זוכר שאחרי שנתיים של טיפולים שלא הצליחו, אמרתי לעצמי, 'לרבי מלובביץ' לא היו ילדים. אז מי אתה שתבוא בטענות? רבים וטובים לא עשו ילדים'. אבל אני לא אומר לה את זה. היא הייתה בוכה לי שזה לא הולך ומה נעשה. אני רק אומר לה בשלב ההוא, יש לי אותי ואותך, וגם אם לא יהיו לנו ילדים זה מספיק לי".

מי שהעניק לאטיאס תמיכה רוחנית באותה תקופה היה שר התורה הגר"ח קנייבסקי. "הגעתי אליו בגלל שלא הצלחנו להיכנס להיריון. אחרי שנה עשו לנו בדיקות והכל נראה בסדר. ואז אומרים לנו, תשחררו! זה פסיכולוגי! אז הגעתי לרב. רציתי ברכה, תפילה מסוימת. משהו רוחני. רציתי נס. כי היריון זה נס. הוא הסתכל עליי, חייך. הקשיב ואמר לי, תהיה רגוע, יהיה בסדר. אמר לי תלמד מסכת כזאת וכזאת. הוא איש מדהים. ואני אדם מאמין. אז האמונה שלי לא נעלמה, אבל בשנים האלה אני רואה את אשתי מזריקה לעצמה לבד חודש ועוד חודש, ואני אומר לעצמי, זה לא נתפס. ופתאום בדיקת היריון חיובית. ואתה אומר יש. אתה מתפלל. ואז מגיע הטלפון שזה נפל. ומגיעה הנפילה. וחודש אחרי זה הכול מתחיל שוב. עברנו את זה שנתיים וחצי, חודש אחרי חודש, עד שאשתי אמרה זהו. די. היינו איוב של טיפולי הפוריות... בוא ננסה פעם אחרונה".

השניים כבר השלימו עם העובדה שלא יהפכו להיות הורים עד שיום בהיר אחד נעמי הרתה. "אני זוכר שהתקשרו אלינו. שמנו על רמקול. וקול אדיש אמר מהצד השני שזה חיובי. שנינו התחלנו לבכות, ואז לקפוץ משמחה. ואז אני אומר לה, לא־לא, אסור לך לקפוץ! אני אקפוץ. אבל גם אז לא סיפרנו כמעט לאף אחד. ברמה שההורים שלנו ידעו אבל האחיות שלה לא. רוב החברים לא ידעו כלום. נעמי עברה היריון הכי מוגן שיש. לא זזה. הקורונה באה לנו בול. ככה גם לא היינו צריכים להתמודד עם שאלות. עד חודש שישי נעמי בכלל לא יצאה מהבית".

ריי חיים אטיאס נולד בעזרת השם בריא ושלם באפריל האחרון ונקרא על שם מרן הרב חיים קנייבסקי. אטיאס אומר שזה שינה את חייו לחלוטין והוא מרגיש שזה הייעוד שלו. "אני לא אשכח את הרגע הזה שאני מחזיק אותו פעם ראשונה. מסתכל עליו ואומר לו אהלן, נעים מאוד. אני אבא שלך ואני אוהב אותך", אמר אטיאס. "נקשרתי אליו מהרגע הראשון. אני איתו כל יום. משמיע לו שירים ומספר לו על פרשת השבוע".

במהלך הראיון, אטיאס העיד על עצמו שהוא אדם מאמין, שומר שבת, היה גם באומן, וכאמור, הוא גם מבקר ומתייעץ עם הגר"ח קנייבסקי. אטיאס גם חלק מהחברותא שהתקבצה סביב השחקן דני שטג, וכוללת את אביב אלוש, איתי תורג'מן ומוריס כהן. הם נפגשים פעם בשבוע ולומדים יחד גמרא.
מקור: הידברות

 

[התורה]

פטירת הרבנית בת שבע אסתר ע”ה, אשת חבר ליבדל”ח מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי שליט”א ובתו של מרן פוסק הדור הגרי”ש אלישיב זצוק”ל שחל כהיום הזה, יומן תיאור חי מהרגעים הקשים של פטירתה בשבת חול המועד סוכות – נכתב ע”י אחד הנכדים.

הייתי בחור, ובד”כ התפללתי מנחה גדולה בשבת בלדרמן, ומשום מה באותה שבת התעכבתי בבית ואמרתי לאחי הקטן אחרי זמן מנחה בלדרמן בא נלך לסבתא, יצאנו לדרך ואז ראינו את א.צ. מחפש ושואל היכן יש עזרה ראשונה, שאלתי מה קרה, סבתא התעלפה?, לא התרגשתי זה קורה… הראינו לו היכן נמצא כונן עזרה ראשונה ברחוב ברסלב, שהשיב שבעיקרון זה לא המשמרת שלו אך בשביל הרבנית בכ”ז יבוא.

כבר בדרך שמענו את יללות האמבולנסים! עלינו למעלה… ואנחנו רואים את סבא עומד בפתח חדר השינה ופניו מתוחות, לידו עומד בנו הגרי”ש, לאחר כמה דקות אחי הציע לדודי הגרי”ש שיציע לסבא לחכות בסוכה עד שיוכרע איך יפול דבר, ואכן כך היה וסבא שב לתלמודו בסוכה, אחי רץ לד”ר הרב משולם הרט ולחץ אותו לבוא ברכב מיד, בינתיים סבא למד בסוכה והתאספו רבים מבני המשפחה, אשת רי”ש אמרה לי בדמעות תקרא לאמא שלך אתה לא מבין מה שקורה כאן, (שהיה הדבר בפתאומיות מוחלטת ולא צפוי כלל) רצתי הביתה אמרתי לאמא וגם לאבא, אמא אמרה תהילים בביתה, המצב היה שאף אחד לא האמין שיכול לקרות משהו.

לאחמ”כ חזרתי עוד פעם הביתה, ואז כבר התאספו אנשים בלדרמן לומר תהילים כל אותה העת, ואז אמא באה, וסבא לומד בסוכה והבית מלא בבנים והבנות נכדים ונכדות כולם יושבים ואומרים תהילים וסבא ממשיך ללמוד בסוכה, ד”ר הרט נכנס לסוכה יחד עם רופא ואומרים לסבא, המצב קשה אך אנו עושים כל מאמץ, סבא מהרהר קמעה וממשיך ללמוד!!!, הבית מפוצץ נכדים בסוכה ונכדות בסלון, אמא ודודה חנה בלובי, לפתע נכנס ד”ר הרט אני עמדתי בצמוד לסבא, ד”ר הרט מתכופף לסבא ואומר לו, אפשר לומר ברוך דיין האמת…! סבא מהרהר קמעה סוגר את הגמ’ ואני פרצתי בבכי, כולם שאלו אותי מה קרה, אמרתי…

ד”ר הרט אומר לסבא שיש כמה שאלות הלכתיות, סבא קם לחדר שינה, לא הייתי שם אבל השאלות שהיו מה מותר ומה אסור וכו’ [בימי השבעה סיפר לי ד”ר הרט שהציע לסבא שליט”א שישתה משהו וסירב עד לבירור הענין, כמו”כ הגיעו למקום אנשי החברא קדישא ושוחחו עם סבא על הדינים בכגון זה, כמו”כ דנו במהלך השבת האם מותר להספיד בחג, וכן זכורני שבחדר שינה ישבו הרבה נשים ובכו מאד, ואבא שליט”א הורה לכולם להפסיק מפני קדושת השבת, בינתיים ד”ר הרט הרגיע וכו’].

כשהתחילו סעודה שלישית כבר כל הבנים היו בבית נשאלו שאלות שונות שאינני זוכר, (כנראה על אונן בשבת) כשהגיע עת זימון היה שאלה מי יזמן והאם מותר או אסור, סבא אמר שיביאו איזה ספר שאינני זוכר, ונדמה לי שבסוף סבא זימן, כשפתח סבא ואמר רבותי נברך, אחד הבנים כמעט ופרץ בבכי מר, סבא שתק והביט בו כאומר שבת היום.

זכור לי שסבא עבר בסלון וראה את ביתו דודה חנה (הרבנית שטינמן ע”ה) ושאל אותה מה שלום חמיה (מרן הרב שטינמן), וכן דיברו עם סבא מתי לעשות את הלוויה האם במוצ”ש או למחרת כי אז יהיו יותר אנשים וסבא אמר בלילה.

במוצ”ש התחילו לבוא עוד ועוד נכדים ונכדות, בסלון ישבו הבנות שותקות בעיצבון לפתע נכנסה הרבנית יוספה ברזם נעמדה בפתח טמנה את ראשה בתוך ידיה ופרצה בבכי, מיד אחריה פרצו כולם בבכי מר.

הדברים שאני זוכר שהתפעלתי מאד:

א. שסבא למד כל הזמן.
ב. שסבא לא בכה בשבת וראו אצלו הרבה שתיקות של התאפקות של בכי, (במוצ”ש מיד בכה).

מקור: המחדש