- הודעות
- 126
- תודות
- 588
- נקודות
- 186
- מתחיל חוט עוזי ומגני
- תאריך התחלה
- הודעות
- 14
- תודות
- 37
- נקודות
- 2
הרב שלמה טולידאנו
בעניי איני מבין, היכן כתוב שכל צדיק יש לו כח הבטחה שבודאי תתקיים במאה אחוז? אני מכיר מקורות שגם אחר הבטחת צדיק צריך תפילה, כי הבטחת צדיק ודאית פחות מהתקיימות תפילה (מופיע בכמה ספרי חסידות למשל). אבל מנלן למימר שאם החזו"א אמר אז בהכרח שכדבריו יהא? למה לראות בזה יותר מברכה? נכון, יש צדיקים שגזרו ואיתעביד ניסא ברמה של שינוי מציאות וכדו', אבל האם אפשר לסמוך על זה שבכל מקום ובכל מצב יתקיים הדבר?
מדוע זה פוטר מחובת ההשתדלות?
גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהיה ידוע בעשיית המופתים הרבים, אמר על גירוש גוש קטיף במפורש "היה לא תהיה", וסוף דבר - היה ועוד איך היה. האם הרב אליהו הבטיח לשוא? לא, אבל אין זה פוגם באמונת חכמים להבין שלא מובטח לנו שהתפילות וההבטחות שלהם (קרי, איך שהם מייחלים שהמציאות תראה) בהכרח יקרו.
(סתם עוד דוגמא, מובאת שאלה בשו"ת "עין יצחק" לר' יצחק אלחנן זצ"ל (ח"א אבהע"ז סי' כ"ג) בהקשר לאישה שהובטח לה מ"צדיק מפורסם אחד", שבעלה החולה ישוב לאיתנו, וכעבור זמן קצר הוא מת. כמובן, לא נראה שם שהעובדה הזו הפריעה יותר מדי לרי"א, הרי לשונו : "ובבואם הלכו לצדיק מפורסם א' ואמר לה שלא להתגרש כי ישוב לאיתנו והאמינו ונסעו לביתם והי' קירוב ביניהם איזו שבועות ערך חמשה או ששה ובא עליו החולי בלילה א' ולמחרתו שחל"ח").
אינני בא לקנטר חלילה, ואדרבה, אם יש מקורות שכל צדיק יכול להבטיח בכל מצב ולנו החובה להאמין שזה בהכרח יתקיים במאה אחוז - אנא האירו את עיני בהם.
נערך לאחרונה:
אוסיף, כי נראה שכדאי להתעסק יותר בשאלה היכן עלינו לשפר מעשינו, וכך תתקיים בנו ההבטחה של אותו צדיק, מאשר להתעסק בשאלת הגבולות של ההבטחה והיחס בין המציאות העכשיוית אליה.
וכפי שמובא בשם ר' אלחנן ביחס לשאלה על מה שאמר ריו"ח בגמ' (שבועות י"ח ע"ב) שכל המבדיל על הכוס הויין לו בנים זכרים, ואיך זה מסתדר אם מה שבמציאות לא ראינו שזה תמיד כך. וענה ר' אלחנן דאמנם זו סגולה, אך פעמים והחטא גורם לעכב. ואת זה אמר ר' אלחנן על דברי הגמ' המפורשים...
וזכינו לראות זאת (את הדגש על שיפור המעשים וכו') בא לידי ביטוי, בימים האחרונים ממש, ע"י מורנו הרב יצחק זילברשטיין שליט"א. שכפי שנתפרסם, תלה בעצמו את עניין נפילת הרסיסים ברמת אלחנן, ואמר "מסתמא אני אשם". אם הרב הישיש לוקח ע"ע אחריות על דבר שכזה, מה נענה אנן אבתריה.
"חזק ונתחזק בעד עמנו וערי א-לקינו" ונתפלל לה' שלא יאונה לנו כל רע.
רגע נפילת הרסיס בשכונת קרית הרצוג בבני ברק נזק נגרם לרכבים חונים ובניין מגורים.
הצג קובץ מצורף video_10850_8905.mp4
הצג קובץ מצורף video_10850_8905.mp4
- הודעות
- 126
- תודות
- 588
- נקודות
- 186
שאלה טובה.
אך זה ודאי שכאשר הצדיק אומר על פי הברכה שאין צריך לעשות השתדלות, בוודאי שיש לשמוע בקולו. ולמשל מי ששואל את הרב האם לעשות ניתוח על פי דברי הרופאים, והרב אומר לו לא לעשות ניתוח, והוא שומע לרב, האם זה נקרא שהוא סומך על הנס? בוודאי שאם הרב אמר זה מה שהוא צריך לעשות.
וממילא בנד"ד שרבותינו החזו"א והסטייפלר והגרח"ק הורו על פי זה שא"צ ללכת למקלט, בוודאי שיש לסמוך על דבריהם.
ויש להוסיף, שהרי המציאות של מה שיקרה בסופו של דבר אינה קשורה להשתדלות (וכבר האריכו בזה החובות הלבבות והמסילת ישרים והמשנ"ב) אלא שהאדם מצידו יש לו "הלכה" של חובת השתדלות, וצריך לקיים זה כמו כל הלכה, אך ברגע שהרב נתן לו הוראה שזה לא בכלל חובת ההשתדלות, א"כ אין בזה שום ענין.
- הודעות
- 126
- תודות
- 588
- נקודות
- 186
צ"ל בשכונת קרית הרצוג שליד בני ברק
- הודעות
- 126
- תודות
- 588
- נקודות
- 186
וכעין זה במשנ"ב לגבי נטילת ידים.
- הודעות
- 126
- תודות
- 588
- נקודות
- 186
אודות אלו המזלזלים בהלכה, ופתאום בהלכות "פיקוח נפש" מטיפים לכולם מה לעשות...
forum-otzar-hatorah.co.il
הצולים החדשים | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית
בסייעתא דשמיא. כולנו מכירים את ההתנשאות של אחינו התועים עלינו כאשר נתפס איזה חרדי במעשי גניבה וכו', "אלו החרדים וכו'" דרך ארץ קדמה לתורה, ובפרט בזמני מלחמה "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?"... מוכרת לכולנו התופעה המבישה של איזה פורק עול בין לתיאבון בין להכעיס ובין תינוק שנשבה שאפילו ביום...
forum-otzar-hatorah.co.il
הדברים בעיקרן נכונים,
רק לדייק - צדיק גוזר והקב"ה מקיים לא נעלם ח"ו.
כשצדיק מבטיח יש לזה תוקף של גזירה שאמורה להתקיים, והסיבה היחידה שיכולה להביא לביטולה היא 'שמא יגרום החטא' כמו שאמר ר' אלחנן.
- הודעות
- 11
- תודות
- 42
- נקודות
- 2
סבי שליט"א מתגורר זה שישים שנה בעיר הדרומית נתיבות, והוא שמע כמה וכמה פעמים מפי הגאון הגדול ר' ראובן יוסף גרשונוביץ' זצוק"ל שבכל השטח המוקף בעירוב בנתיבות לא יפלו טילים או רסיסים ולכן אמר הגרר"י זצוק"ל שאין צורך כלל וכלל לרדת למקלט וכדו' , ולמרות שנתיבות קרובה מאד לעזה ולטילים שלה מעולם לא נפל בתוך שטח העירוב בעיר טיל או רסיסים, והיו פעמים שנפל טיל מטר או שתים מגבול העירוב ואפילו הזיק לבתים בתוכו אבל בתוך העירוב מעולם לא נפל טיל
מסכים עקרונית. אם כי יש לברר האם כל צדיק יכול לגזור בכל מצב וכל גזירה וכו', אבל עקרונית אתה צודק כאמור.
- הודעות
- 663
- תודות
- 3,286
- נקודות
- 317
הדבר הזה היה נכון עד לפני שנתיים
אבל לפני כשנתיים נפל טיל היישר לסלון בית במקום שמוגדר לכל הדעות בתוך הקהילה בנתיבות, מוקף בעירוב של הקהילה,
והיהודי שגר בה הוא אחד מחשובי התחי"ם המוכרים בקהילה.
ולגופו של ענין יש לציין מה שכבר כתבו כאן
ועד כמה שידוע לי בנתיבות אף פעם לא היתה הוראה כזו, אלא הבטחה בלבד. [ואגב אלי הגיעה שמועה זו בשם הבבא סאלי עם עוד כמה תוספות, אבל זה כבר סטיה מנושא האשכול].
לא קראתי את כל האשכול הזה ואולי הקדימוני
כדאי לדעת שעיקר הנזק מטילים אינו שהברזל של גוף הטיל יפול במהירות גדולה על מישהו
הנזק שהטילים מיועדים ליצור הם מה שמכונה רסיסים והדף
הטיל מורכב ממנוע, מיכל דלק, וראש
כשהראש מקבל את פקודת הפיצוץ - הוא מתפוצץ לאלפי רסיסים
כל אחד מהם הוא חלקיק מתכת, בד"כ משונן או חד, שנורה במהירות אדירה, ובכחו לחדור דרך מתכת וכד'
אלפים כאלו הם כח הרס אדיר
בנוסף, הפיצוץ יוצר הדף חזק מאד שמפוצץ שמשות לעתים גם במרחק מאה מטר, כגון הנפילה בכביש ליד בנין הטיל בחיפה בקיץ האחרון - שההדף פוצץ מאות חלונות בבנין הטיל, וגם בבית הדין הרבני המרוחק יותר ממאה מטר ונמצא מהצד השני של המדרון
ההרס לריהוט והשמשות והמחשבים וכו' בבית הדין - הוא הרס מוחלט
ההדף עצמו עלול לגרום לקריעת רקמות אנושיות רח"ל, וכמובן הזכוכיות שהוא מעיף הם כמו קליעי רובה - והם סכנה אדירה
כח הפיצוץ עצמו מתפזר במרחב, אבל אם הוא נעשה על מבנה - הלך המבנה
המצאות במרחב הפתוח - חושפת את האדם להדף ולאלפי רסיסים
המצאות במרחב סגור - מונעת את כמעט כל ההדף והרסיסים, פרט למה שמתעופף בתוך אותו מבנה
המצאות בממ"ד - מונעת כמעט הכל
המצאות במקלט - מונעת הכל, פרט לכמובן פגיעה ישירה במקלט, רח"ל
כך שלומר - זה רסיס ולא טיל - זה משפט חסר פשר, הטיל הוא ניהו הרסיסים וההדף שמסוגלים להזיק ביותר גם מעשרות מטרים, וגם הפיצוץ הישיר שמסוגל להזיק כמובן רק למקום פגיעתו המדוייק, אמנם חורבן רח"ל, אבל רק שם.
כדאי לדעת שעיקר הנזק מטילים אינו שהברזל של גוף הטיל יפול במהירות גדולה על מישהו
הנזק שהטילים מיועדים ליצור הם מה שמכונה רסיסים והדף
הטיל מורכב ממנוע, מיכל דלק, וראש
כשהראש מקבל את פקודת הפיצוץ - הוא מתפוצץ לאלפי רסיסים
כל אחד מהם הוא חלקיק מתכת, בד"כ משונן או חד, שנורה במהירות אדירה, ובכחו לחדור דרך מתכת וכד'
אלפים כאלו הם כח הרס אדיר
בנוסף, הפיצוץ יוצר הדף חזק מאד שמפוצץ שמשות לעתים גם במרחק מאה מטר, כגון הנפילה בכביש ליד בנין הטיל בחיפה בקיץ האחרון - שההדף פוצץ מאות חלונות בבנין הטיל, וגם בבית הדין הרבני המרוחק יותר ממאה מטר ונמצא מהצד השני של המדרון
ההרס לריהוט והשמשות והמחשבים וכו' בבית הדין - הוא הרס מוחלט
ההדף עצמו עלול לגרום לקריעת רקמות אנושיות רח"ל, וכמובן הזכוכיות שהוא מעיף הם כמו קליעי רובה - והם סכנה אדירה
כח הפיצוץ עצמו מתפזר במרחב, אבל אם הוא נעשה על מבנה - הלך המבנה
המצאות במרחב הפתוח - חושפת את האדם להדף ולאלפי רסיסים
המצאות במרחב סגור - מונעת את כמעט כל ההדף והרסיסים, פרט למה שמתעופף בתוך אותו מבנה
המצאות בממ"ד - מונעת כמעט הכל
המצאות במקלט - מונעת הכל, פרט לכמובן פגיעה ישירה במקלט, רח"ל
כך שלומר - זה רסיס ולא טיל - זה משפט חסר פשר, הטיל הוא ניהו הרסיסים וההדף שמסוגלים להזיק ביותר גם מעשרות מטרים, וגם הפיצוץ הישיר שמסוגל להזיק כמובן רק למקום פגיעתו המדוייק, אמנם חורבן רח"ל, אבל רק שם.
שכויח. תעברו על האשכול
- הודעות
- 126
- תודות
- 588
- נקודות
- 186
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבקש
- אבריימי
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- אי"ש צעיר
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אליהו נחמן
- אלעזרי
- אם היו
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- אסוף אסיפם
- אפיקי מים
- אפרים זינגר
- ארז בלבנון
- אריק
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בליש
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בפקודיך אשיחה
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברנש
- גבעוניסט
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גמח
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דורש
- דיסקיט
- דקלים
- האיש השרוי בשמחה
- הבאר
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הישיביש
- הכהן
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המביט
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- השר מקוצי
- והב בסופה
- וידעת היום
- וישמחו בי חברי
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חדושא
- חוקר תורני
- חידודא
- חיינו
- חכם הרזים
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יוסף ברנדויין
- יוסף גליקמן
- יוסף חיים פנחס
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- יחיאל דוד
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- ירא אלקים
- יש לחקור
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כותב
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- מאירלה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה ד.
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נחמן פופר
- נעם
- נפקא מינא
- נפשי חמדה
- נתאי הארבלי
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עבדא דקב"ה
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עולם התשובה
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- עץ החיים
- פותח שערים
- פנחס ע
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קהלת בניהו
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר נחשון
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רבי דוד
- רימון
- רכזניק
- רפאל ממודיעין
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שקדן וחוקר
- תולדות
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תתאה גבר