אם אתה לא מאמין לחזון איש ולר' חיים קניבסקי זה בעיה שלך. מה לעשות שכך הם אמרו.
בעניי איני מבין, היכן כתוב שכל צדיק יש לו כח הבטחה שבודאי תתקיים במאה אחוז? אני מכיר מקורות שגם אחר הבטחת צדיק צריך תפילה, כי הבטחת צדיק ודאית פחות מהתקיימות תפילה (מופיע בכמה ספרי חסידות למשל). אבל מנלן למימר שאם החזו"א אמר אז בהכרח שכדבריו יהא? למה לראות בזה יותר מברכה? נכון, יש צדיקים שגזרו ואיתעביד ניסא ברמה של שינוי מציאות וכדו', אבל האם אפשר לסמוך על זה שבכל מקום ובכל מצב יתקיים הדבר?

מדוע זה פוטר מחובת ההשתדלות?

גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהיה ידוע בעשיית המופתים הרבים, אמר על גירוש גוש קטיף במפורש "היה לא תהיה", וסוף דבר - היה ועוד איך היה. האם הרב אליהו הבטיח לשוא? לא, אבל אין זה פוגם באמונת חכמים להבין שלא מובטח לנו שהתפילות וההבטחות שלהם (קרי, איך שהם מייחלים שהמציאות תראה) בהכרח יקרו.

(סתם עוד דוגמא, מובאת שאלה בשו"ת "עין יצחק" לר' יצחק אלחנן זצ"ל (ח"א אבהע"ז סי' כ"ג) בהקשר לאישה שהובטח לה מ"צדיק מפורסם אחד", שבעלה החולה ישוב לאיתנו, וכעבור זמן קצר הוא מת. כמובן, לא נראה שם שהעובדה הזו הפריעה יותר מדי לרי"א, הרי לשונו : "ובבואם הלכו לצדיק מפורסם א' ואמר לה שלא להתגרש כי ישוב לאיתנו והאמינו ונסעו לביתם והי' קירוב ביניהם איזו שבועות ערך חמשה או ששה ובא עליו החולי בלילה א' ולמחרתו שחל"ח").

אינני בא לקנטר חלילה, ואדרבה, אם יש מקורות שכל צדיק יכול להבטיח בכל מצב ולנו החובה להאמין שזה בהכרח יתקיים במאה אחוז - אנא האירו את עיני בהם.
 
נערך לאחרונה:
בעניי איני מבין, היכן כתוב שכל צדיק יש לו כח הבטחה שבודאי תתקיים במאה אחוז? אני מכיר מקורות שגם אחר הבטחת צדיק צריך תפילה, כי הבטחת צדיק ודאית פחות מהתקיימות תפילה (מופיע בכמה ספרי חסידות למשל). אבל מנלן למימר שאם החזו"א אמר אז בהכרח שכדבריו יהא? למה לראות בזה יותר מברכה? נכון, יש צדיקים שגזרו ואיתעביד ניסא ברמה של שינוי מציאות וכדו', אבל האם אפשר לסמוך על זה שבכל מקום ובכל מצב יתקיים הדבר?

מדוע זה פוטר מחובת ההשתדלות?

גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהיה ידוע בעשיית המופתים הרבים, אמר על גירוש גוש קטיף במפורש "היה לא תהיה", וסוף דבר - היה ועוד איך היה. האם הרב אליהו הבטיח לשוא? לא, אבל אין זה פוגם באמונת חכמים להבין שלא מובטח לנו שהתפילות וההבטחות שלהם (קרי, איך שהם מייחלים שהמציאות תראה) בהכרח יקרו.

(סתם עוד דוגמא, מובאת שאלה בשו"ת "עין יצחק" לר' יצחק אלחנן זצ"ל (ח"א אבהע"ז סי' כ"ג) בהקשר לאישה שהובטח לה מ"צדיק מפורסם אחד", שבעלה החולה ישוב לאיתנו, וכעבור זמן קצר הוא מת. כמובן, לא נראה שם שהעובדה הזו הפריעה יותר מדי לרי"א, הרי לשונו : "ובבואם הלכו לצדיק מפורסם א' ואמר לה שלא להתגרש כי ישוב לאיתנו והאמינו ונסעו לביתם והי' קירוב ביניהם איזו שבועות ערך חמשה או ששה ובא עליו החולי בלילה א' ולמחרתו שחל"ח").

אינני בא לקנטר חלילה, ואדרבה, אם יש מקורות שכל צדיק יכול להבטיח בכל מצב ולנו החובה להאמין שזה בהכרח יתקיים במאה אחוז - אנא האירו את עיני בהם.
אוסיף, כי נראה שכדאי להתעסק יותר בשאלה היכן עלינו לשפר מעשינו, וכך תתקיים בנו ההבטחה של אותו צדיק, מאשר להתעסק בשאלת הגבולות של ההבטחה והיחס בין המציאות העכשיוית אליה.

וכפי שמובא בשם ר' אלחנן ביחס לשאלה על מה שאמר ריו"ח בגמ' (שבועות י"ח ע"ב) שכל המבדיל על הכוס הויין לו בנים זכרים, ואיך זה מסתדר אם מה שבמציאות לא ראינו שזה תמיד כך. וענה ר' אלחנן דאמנם זו סגולה, אך פעמים והחטא גורם לעכב. ואת זה אמר ר' אלחנן על דברי הגמ' המפורשים...

וזכינו לראות זאת (את הדגש על שיפור המעשים וכו') בא לידי ביטוי, בימים האחרונים ממש, ע"י מורנו הרב יצחק זילברשטיין שליט"א. שכפי שנתפרסם, תלה בעצמו את עניין נפילת הרסיסים ברמת אלחנן, ואמר "מסתמא אני אשם". אם הרב הישיש לוקח ע"ע אחריות על דבר שכזה, מה נענה אנן אבתריה.
"חזק ונתחזק בעד עמנו וערי א-לקינו" ונתפלל לה' שלא יאונה לנו כל רע.
 
בעניי איני מבין, היכן כתוב שכל צדיק יש לו כח הבטחה שבודאי תתקיים במאה אחוז? אני מכיר מקורות שגם אחר הבטחת צדיק צריך תפילה, כי הבטחת צדיק ודאית פחות מהתקיימות תפילה (מופיע בכמה ספרי חסידות למשל). אבל מנלן למימר שאם החזו"א אמר אז בהכרח שכדבריו יהא? למה לראות בזה יותר מברכה? נכון, יש צדיקים שגזרו ואיתעביד ניסא ברמה של שינוי מציאות וכדו', אבל האם אפשר לסמוך על זה שבכל מקום ובכל מצב יתקיים הדבר?

מדוע זה פוטר מחובת ההשתדלות?

גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהיה ידוע בעשיית המופתים הרבים, אמר על גירוש גוש קטיף במפורש "היה לא תהיה", וסוף דבר - היה ועוד איך היה. האם הרב אליהו הבטיח לשוא? לא, אבל אין זה פוגם באמונת חכמים להבין שלא מובטח לנו שהתפילות וההבטחות שלהם (קרי, איך שהם מייחלים שהמציאות תראה) בהכרח יקרו.

(סתם עוד דוגמא, מובאת שאלה בשו"ת "עין יצחק" לר' יצחק אלחנן זצ"ל (ח"א אבהע"ז סי' כ"ג) בהקשר לאישה שהובטח לה מ"צדיק מפורסם אחד", שבעלה החולה ישוב לאיתנו, וכעבור זמן קצר הוא מת. כמובן, לא נראה שם שהעובדה הזו הפריעה יותר מדי לרי"א, הרי לשונו : "ובבואם הלכו לצדיק מפורסם א' ואמר לה שלא להתגרש כי ישוב לאיתנו והאמינו ונסעו לביתם והי' קירוב ביניהם איזו שבועות ערך חמשה או ששה ובא עליו החולי בלילה א' ולמחרתו שחל"ח").

אינני בא לקנטר חלילה, ואדרבה, אם יש מקורות שכל צדיק יכול להבטיח בכל מצב ולנו החובה להאמין שזה בהכרח יתקיים במאה אחוז - אנא האירו את עיני בהם.
שאלה טובה.
אך זה ודאי שכאשר הצדיק אומר על פי הברכה שאין צריך לעשות השתדלות, בוודאי שיש לשמוע בקולו. ולמשל מי ששואל את הרב האם לעשות ניתוח על פי דברי הרופאים, והרב אומר לו לא לעשות ניתוח, והוא שומע לרב, האם זה נקרא שהוא סומך על הנס? בוודאי שאם הרב אמר זה מה שהוא צריך לעשות.

וממילא בנד"ד שרבותינו החזו"א והסטייפלר והגרח"ק הורו על פי זה שא"צ ללכת למקלט, בוודאי שיש לסמוך על דבריהם.

ויש להוסיף, שהרי המציאות של מה שיקרה בסופו של דבר אינה קשורה להשתדלות (וכבר האריכו בזה החובות הלבבות והמסילת ישרים והמשנ"ב) אלא שהאדם מצידו יש לו "הלכה" של חובת השתדלות, וצריך לקיים זה כמו כל הלכה, אך ברגע שהרב נתן לו הוראה שזה לא בכלל חובת ההשתדלות, א"כ אין בזה שום ענין.
 
וכפי שמובא בשם ר' אלחנן ביחס לשאלה על מה שאמר ריו"ח בגמ' (שבועות י"ח ע"ב) שכל המבדיל על הכוס הויין לו בנים זכרים, ואיך זה מסתדר אם מה שבמציאות לא ראינו שזה תמיד כך. וענה ר' אלחנן דאמנם זו סגולה, אך פעמים והחטא גורם לעכב. ואת זה אמר ר' אלחנן על דברי הגמ' המפורשים...
וכעין זה במשנ"ב לגבי נטילת ידים.
 
אודות אלו המזלזלים בהלכה, ופתאום בהלכות "פיקוח נפש" מטיפים לכולם מה לעשות...
 
אבל אין זה פוגם באמונת חכמים להבין שלא מובטח לנו שהתפילות וההבטחות שלהם (קרי, איך שהם מייחלים שהמציאות תראה) בהכרח יקרו.
הדברים בעיקרן נכונים,
רק לדייק - צדיק גוזר והקב"ה מקיים לא נעלם ח"ו.
כשצדיק מבטיח יש לזה תוקף של גזירה שאמורה להתקיים, והסיבה היחידה שיכולה להביא לביטולה היא 'שמא יגרום החטא' כמו שאמר ר' אלחנן.
 
סבי שליט"א מתגורר זה שישים שנה בעיר הדרומית נתיבות, והוא שמע כמה וכמה פעמים מפי הגאון הגדול ר' ראובן יוסף גרשונוביץ' זצוק"ל שבכל השטח המוקף בעירוב בנתיבות לא יפלו טילים או רסיסים ולכן אמר הגרר"י זצוק"ל שאין צורך כלל וכלל לרדת למקלט וכדו' , ולמרות שנתיבות קרובה מאד לעזה ולטילים שלה מעולם לא נפל בתוך שטח העירוב בעיר טיל או רסיסים, והיו פעמים שנפל טיל מטר או שתים מגבול העירוב ואפילו הזיק לבתים בתוכו אבל בתוך העירוב מעולם לא נפל טיל
 
הדברים בעיקרן נכונים,
רק לדייק - צדיק גוזר והקב"ה מקיים לא נעלם ח"ו.
כשצדיק מבטיח יש לזה תוקף של גזירה שאמורה להתקיים, והסיבה היחידה שיכולה להביא לביטולה היא 'שמא יגרום החטא' כמו שאמר ר' אלחנן.
מסכים עקרונית. אם כי יש לברר האם כל צדיק יכול לגזור בכל מצב וכל גזירה וכו', אבל עקרונית אתה צודק כאמור.
 
סבי שליט"א מתגורר זה שישים שנה בעיר הדרומית נתיבות, והוא שמע כמה וכמה פעמים מפי הגאון הגדול ר' ראובן יוסף גרשונוביץ' זצוק"ל שבכל השטח המוקף בעירוב בנתיבות לא יפלו טילים או רסיסים ולכן אמר הגרר"י זצוק"ל שאין צורך כלל וכלל לרדת למקלט וכדו' , ולמרות שנתיבות קרובה מאד לעזה ולטילים שלה מעולם לא נפל בתוך שטח העירוב בעיר טיל או רסיסים, והיו פעמים שנפל טיל מטר או שתים מגבול העירוב ואפילו הזיק לבתים בתוכו אבל בתוך העירוב מעולם לא נפל טיל
הדבר הזה היה נכון עד לפני שנתיים
אבל לפני כשנתיים נפל טיל היישר לסלון בית במקום שמוגדר לכל הדעות בתוך הקהילה בנתיבות, מוקף בעירוב של הקהילה,
והיהודי שגר בה הוא אחד מחשובי התחי"ם המוכרים בקהילה.

ולגופו של ענין יש לציין מה שכבר כתבו כאן
שאלה טובה.
אך זה ודאי שכאשר הצדיק אומר על פי הברכה שאין צריך לעשות השתדלות, בוודאי שיש לשמוע בקולו. ולמשל מי ששואל את הרב האם לעשות ניתוח על פי דברי הרופאים, והרב אומר לו לא לעשות ניתוח, והוא שומע לרב, האם זה נקרא שהוא סומך על הנס? בוודאי שאם הרב אמר זה מה שהוא צריך לעשות.
ועד כמה שידוע לי בנתיבות אף פעם לא היתה הוראה כזו, אלא הבטחה בלבד. [ואגב אלי הגיעה שמועה זו בשם הבבא סאלי עם עוד כמה תוספות, אבל זה כבר סטיה מנושא האשכול].
 
לא קראתי את כל האשכול הזה ואולי הקדימוני
כדאי לדעת שעיקר הנזק מטילים אינו שהברזל של גוף הטיל יפול במהירות גדולה על מישהו
הנזק שהטילים מיועדים ליצור הם מה שמכונה רסיסים והדף
הטיל מורכב ממנוע, מיכל דלק, וראש
כשהראש מקבל את פקודת הפיצוץ - הוא מתפוצץ לאלפי רסיסים
כל אחד מהם הוא חלקיק מתכת, בד"כ משונן או חד, שנורה במהירות אדירה, ובכחו לחדור דרך מתכת וכד'
אלפים כאלו הם כח הרס אדיר
בנוסף, הפיצוץ יוצר הדף חזק מאד שמפוצץ שמשות לעתים גם במרחק מאה מטר, כגון הנפילה בכביש ליד בנין הטיל בחיפה בקיץ האחרון - שההדף פוצץ מאות חלונות בבנין הטיל, וגם בבית הדין הרבני המרוחק יותר ממאה מטר ונמצא מהצד השני של המדרון
ההרס לריהוט והשמשות והמחשבים וכו' בבית הדין - הוא הרס מוחלט
ההדף עצמו עלול לגרום לקריעת רקמות אנושיות רח"ל, וכמובן הזכוכיות שהוא מעיף הם כמו קליעי רובה - והם סכנה אדירה
כח הפיצוץ עצמו מתפזר במרחב, אבל אם הוא נעשה על מבנה - הלך המבנה
המצאות במרחב הפתוח - חושפת את האדם להדף ולאלפי רסיסים
המצאות במרחב סגור - מונעת את כמעט כל ההדף והרסיסים, פרט למה שמתעופף בתוך אותו מבנה
המצאות בממ"ד - מונעת כמעט הכל
המצאות במקלט - מונעת הכל, פרט לכמובן פגיעה ישירה במקלט, רח"ל
כך שלומר - זה רסיס ולא טיל - זה משפט חסר פשר, הטיל הוא ניהו הרסיסים וההדף שמסוגלים להזיק ביותר גם מעשרות מטרים, וגם הפיצוץ הישיר שמסוגל להזיק כמובן רק למקום פגיעתו המדוייק, אמנם חורבן רח"ל, אבל רק שם.
 
ועד כמה שידוע לי בנתיבות אף פעם לא היתה הוראה כזו, אלא הבטחה בלבד.
סבי שליט"א מתגורר זה שישים שנה בעיר הדרומית נתיבות, והוא שמע כמה וכמה פעמים מפי הגאון הגדול ר' ראובן יוסף גרשונוביץ' זצוק"ל שבכל השטח המוקף בעירוב בנתיבות לא יפלו טילים או רסיסים ולכן אמר הגרר"י זצוק"ל שאין צורך כלל וכלל לרדת למקלט וכדו' , ולמרות שנתיבות קרובה מאד לעזה ולטילים שלה מעולם לא נפל בתוך שטח העירוב בעיר טיל או רסיסים, והיו פעמים שנפל טיל מטר או שתים מגבול העירוב ואפילו הזיק לבתים בתוכו אבל בתוך העירוב מעולם לא נפל טיל
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון