- הודעות
- 378
- תודות
- 1,379
- נקודות
- 157
כמדו' שהרסיסים שהחזון איש דיבר עליהם הם רסיסים דלים שבאמת אינם בפרשה הזו של הטילים וכיו"ב, מדובר על משהו כמו שברי מסמרים, ועל זה די מובן וברור שאין שאלה כלל, אבל הרסיסים של היום הם משמעותיים הרבה יותר מהבומבעס עצם שהיו בזמן החזון איש.
ואיזה סברא יש לחלק בזה בין טילים לרסיס (ואם תחלק כן, הרי החזון איש בכלל לא דיבר על טילים אלא על פצצות, ומבחינת המציאות הרי שאם כבר רסיס דומה יותר לפצצה מאשר לטיל).
ובכל מקרה מאחר שמבינים אנו שאין דברי החכמים גזירות חסרות שכל ושמבון ובהיר לנו היטב שאין החכמים נוטים מההדבק בה' וההליכה בדרכיו, ואין דבריהם חלילה נוטים מן החכמה מדרכי ה' הישרים אל הניחוש והאיצטנינות חלילה, הרי שבכל כי האי אין מקום לומר שמה שאמר עומד על זה ולא על זה אלא בצירוף סברא אמיתית וישרה לבאר לפי דרכי הא-ל ית' החילוק בדרכי ההנהגה. וממילא לומר שטיל לא יפול ורסיס כן הוא דבר שאפשר לאמרו רק עם סברא נכוחה ונכונה למבין על פי דרכי ה' הישרים והנכוחים שהשמירה העליונה המסויימה הזו אינה שייכת אלא בזה ולא בזה (כמובן שיש מקום לחילקים בכגון דא וכמו שברור לכל שתאונות דרכים יכולים להיות שם, ולבאר על מה נשתנה נזק כל שהוא שיכול להיות שם מבמלחמה שהגויים נלחמים ביושבי ארץ הקודש, וכו' וכו' אבל על כל פנים בלא סברא הרי זה מטה דברי תורה וחכמה לדברי הבאי חלילה).
ואם אמר חילוק שכזה איזה אדם גדול (אף שלא שמענו עד הנה כזאת) הרי כנראה ששמורה בידו איזה סברא בזה, ובה יש לנו לדון ולהתנצח כדרכה של תורה, אבל בלא"ה ובלי סברא אין בזה ממש.
