ד' תעניות בין המצרים ת"ב ט באב בזמננו מיקוד ודיוק

[ישעיהו מנחלת דן]

בקריאת מגילת איכה רוב המגילה מדברת על צרות עם ישראל בחורבן אשר אנו מתקשים להרגיש אותם מחמת שאנו לא סובלים מהם (נרצה או לא נרצה זה המציאות) ויש צורך לתרגם את זה למציאות הנפשית הרוחנית הנשמתית של כלל ישראל אשר הלך מדחי אל דחי עד אשר כמעט ולא נותר קשר מוחשי בינו לבין אלהיו בחיי היומיום כולל בשומרי תו''מ
הקשר המוחשי הזה נקרא בל' התורה שכינה שבחורבן ב' המקדשות הלכה ונדלדלה עד מאוד, מעיון מקיף בתורה שבכתב ושבע''פ עולה שכל רגשות החיים בדור בעלי רוח הקודש היו בעוצמות רחביות גלובליות מעמיקות יסודיות ההרכב האנושי כולו הכיל אפשרות איחוד וכיול של כלל כוחות החיות שבו כל דבר במקומו וכהלכתו, מה שגורם החורבן בדורנו שאמנם נחם ה' על הרעה לאחר שלקנו כפליים בכל חטאתינו אבל הכול כגוף בלי נשמה וריבוי הבעיות הרגשיות והטיפולים הפסיכולוגים העולמיים יוכיחו על מצוקת העדר הרוח שמובילה לאבדון אצל בעלי קצה ולגרירת רגליים אצל בעלי ממוצע לעומת קושי מתמיד אצל בעלי שאיפת עליה ונגיעה בשאריות הקיימות בדורנו.