רבינו הגרי"ע בגהש"ס ברכות כב: חי' בדין טבילה בעיו"כ (עיי"ש מה שהביא משו"ת מהר"י ברונא דאחר ונהגו כן הריהו חיוב מתקנת עזרא). ור"ל שם דטעם המנהג הוא במה דלכ"ע איכא מצוה בטבילה, ואף דפליגי אם טבילה בזמנה מצוה (שבת קכ"א), לכ"ע עצם הטבילה ודאי מצוה (עיי' כעי"ז בשו"ת חת"ס סי' נ"ה, ובחינוך קע"ה צ"ע כוונתו אם הוא מצוה קיומית, עיי' בנידון זה באורך בשו"ת תפארת צב"י לר"צ הכהן מלובלין סי' ל"א בנדמ"ח), וע"ע באנצקלופדיה תלמודית ערך טבילה. ולפי"ז כ' שלכאו' צריך להקדים את הטבילה מדין זריזין, אלא דבי' שאין בזה שייכות לזריזין מפני שלמעשה א"א להטהר לגמרי אף מטומאת מת, אך כ' דמ"מ שייך דין אין מעבירין, ע"פ ההבחנה שכ' שם דאין מעבירין הוא כל היכא דעומד להיות זמן שלא יוכל לקיים המצוה (וציין למש"כ כן בציונים לתורה ל"ח) וביום כיפור לא יוכל לקיים מצד איסור הרחיצה. (ועיי' מש"כ הגרע"י זצ"ל בחזון עובדיה תעניות, דפליג מה"ט על הרב משה לוי זצ"ל שר"ל דהרואה לבנה במוצ"ש לפני שהתפלל ערבית יש לו להקדים ברכת הלבנה מדין אין מעבירין, ועיי' דמשמע כגדר זה באין מעבירין מד' האבנ"ז באו"ח סי' תנ"ט, כך העירני הבה"ח ב.פ.ה).
ולפי"ז צ"ע טובא אמאי בערב ת"ב לא חייבים לטבול מה"ט גופא (ואף לדעות שאסור ברחיצה בערב ת"ב נמי, מ"מ ילה"ק כן על הזמן דקודם איסור הרחיצה).
ולפי"ז צ"ע טובא אמאי בערב ת"ב לא חייבים לטבול מה"ט גופא (ואף לדעות שאסור ברחיצה בערב ת"ב נמי, מ"מ ילה"ק כן על הזמן דקודם איסור הרחיצה).