סוכות, שמח"ת ושמ"ע ט' ספיקות מעניינים באתרוג שהצטמק (1 צופה)

[נדיב לב]

דעת החיי אדם הבכורי יעקב והביאור הלכה שאין לברך על אתרוג שנצטמק פחות משיעור כביצה. והוא פסול משום שאינו הדר. (עיין ביאור הלכה סימן תרמ"ח סעיף כ"ב ד"ה פסול)
ומאידך דעת החזו"א (סי' קמ"ח סק"ב) שאתרוג שנצטמק בימי החג פחות משיעור כביצה, כשר ומברכים עליו, וטעמו עפ"י הגמ' סוכה לא: שר"מ סובר ששיעור אתרוג קטן הוא כאגוז, וגם לר"י שסובר ששיעורו הוא כביצה, טעמו משום שבפחות מכך לא נגמר הפרי, אבל כשנגמר ונצטמק מודה שיצא יד"ח. ובטעם פסול הדר כתב החזו"א שאין לנו לחדש מדעתנו.

ולפי זה הסתפקתי כעת בכמה שאלות וחקירות. (ושמחת בחגך..)

א. מה הדין באדם (חזונישניק) שמחמיר כביאור הלכה והאחרונים שבפחות מכביצה האתרוג פסול ולא מברכים עליו, ונצטמק אתרוגו ועמד על כביצה בשיעור הגר"ח נאה, ולא בא לשיעור החזו"א, כיצד ינהג בפרט לעניין הברכה?

ב. מה הדין אם יש לו ב' אתרוגים שנצטמקו (בתר עניא אזלא עניותא..) אחד בשיעור כביצה לפי הגר"ח נאה ואחד בשיעור כזית לפי החזו"א (בפחות מכזית בפשטות לכ"ע פסול) האם לחזו"א יש הבדל איזה אתרוג יטול? [הלא לדעת החזו"א אתרוג שנצטמק כשר ומברכים עליו ואין בו משום חסרון הידור]
ולכאורה לשיטת ר' חיים מבריסק שידוע כשנזדמנו לפניו ב' אתרוגים, האחד מהודר וספק מורכב והשני ודאי שאינו מורכב אבל אינו מהודר כ"כ, שנטל תחילה את המהודר המסופק בכשרותו ואחר כך את הודאי כשר שאינו מהודר, ונימוקו, שאם יטול קודם את הכשר שאינו מהודר, שוב לא יוכל לקיים את המצוה בהידור מכיון שכבר יצא יד"ח, אבל כעת שנטל את המסופק המהודר, אפשר שלא יצא וממילא יכול שוב ליטול את הכשר הודאי שאינו מהודר כ"כ, ושכרו בצדו שיש צד שנטל אתרוג מהודר. ולפ"ז ה"ה בנידון דידן שיטול את שניהם ויברך על אחד מהם ויוצא ממה נפשך. ומכל מקום הספק עומד לשיטת האחרונים שחלקו עליו מהטעם שיש הפסק ברכה בין הנטילה הראשונה לנטילה השניה. וכן לפי מש"כ בשו"ת חלקת יואב או"ח סימן ל"א שבכה"ג יטול מתחילה את את השני, ול"א מה שקיים המצוה באתרוג הראשון שוב אינו מקיים המצוה באתרוג המהודר, ולא כהגר"ח, אם כן יש להסתפק מה יטול תחילה. ועיין בהערה הבאה.

ג. יש להסתפק כשיש לו ב' אתרוגים אחד בשיעור כביצה ואינו יפה כ"כ ואחד אתרוג שנצטמק פחות מכביצה אבל מהודר טפי (מבחינת צורת גידולו, צבעו, חלק מנקודות וכו') האם לסוברים כביה"ל והאחרונים שפחות משיעור כביצה האתרוג פסול, יכול ליטול את שני האתרוגים ולברך על הראשון ואח"כ ליטול את השני כדי להרוויח את ההידור, והספק עומד אף לשיטות הגר"ח מבריסק [יעויין בהערה לאות ב'] שאין בנטילת האתרוג הראשון הפסק ברכה לנטילה השניה, די"ל דכ"ז באתרוג ספק מורכב, אבל באופן שבוודאי הוא פסול ה"ז דומה לאחד שנוטל מקל מטאטא תחילה ושוב נוטל אתרוג. כמו"כ יש להסתפק לפי מה שכתבו מהאחרונים שאמנם בפחות מכביצה אין פסול של הדר ויוצא בו יד"ח, אבל יש חסרון בהידור מצווה משום זה קלי ואנווהו. (עיין מקראי קודש סוכות ח"ב סימן כ"ט) ויש לדון במקרה שנמצאים לפניו ב' אתרוגים, האחד נצטמק פחות משיעור כביצה אבל נקי מחששות אחרים, והשני שנצטמק אם כי נשאר בו כביצה אבל הוא פחות מהודר מהראשון, מה העדיפות ליטול, את הראשון דסו"ס הוא בכלל הדר ונקי מחששות נוספים, או שיטול את השני על אף שחסר בו בהדר אבל לא חסר בו מצד זה קלי ואנווהו. די"ל שהגר"ח מיירי דווקא באופן שהראשון הוא מהודר טפי אלא שיש ספק בכשרותו וכדי לא להפסיד את ההידור נוטלו תחילה, אבל באופן ששני האתרוגים כשרים וממה נפשך אם יטול אחד מהם יפסיד מעלה או של הידור או זה קלי ואנווהו, אפשר ולכו"ע עדיף שיטול את השני.

ד. מה הדין אם בשעת הברכה עמד האתרוג המצומק על שיעור כביצה ולאחר ההלל קודם ההושענות [בפרט במקומות שמאריכים עד לצאת הנשמה..:)] נצטמק ופחת משיעור כביצה או כזית [במקרה האחרון לכו"ע פסול] האם לכתחילה ראוי שיהדר באתרוג אחר?

ה. מה הדין באדם ששיעור ההדסים או הערבות שלו זה ג' טפחים [ובשיעור שדרו של לולב טפח נוסף. ועיין סימן תר"נ] בשיעור ר"ח נאה ולא בשיעור החזו"א, ואילו אתרוגו הצטמק פחות משיעור כביצה, האם בכזה מקרה יכול לסמוך על החזו"א ולברך על ד' המינים? [ממ"נ]

ו. כתב בשו"ע סימן תרנ"א סעיף ט"ו וז"ל: "לא יטול יותר מלולב אחד ואתרוג אחד". ופירש המ"ב שם ס"ק נ"ט הטעם משום "דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ וגו' משמע אחד ולא שנים". וכן כתב "ויש אומרים דעובר בזה גם על בל תוסיף" עיי"ש. ויש לדון לפ"ז האם מותר ליטול אתרוג שנצטמק פחות משיעור כביצה ביחד עם אתרוג בשיעור כביצה [כדי להרוויח הידור או כשהשני הוא ספק מורכב] וסיבת הספק, דאתרוג פחות מכביצה שפסול הוא מטעם שלא ניכרת לקיחתו ועל כן לא נחשב שנטל שנים. ומאידך גם אינו בבל תוסיף, דזה דווקא במוסיף מין כשר על המינים. ובכ"ז מרוויח ע"ד ס"ס. א. אפשר והשני אינו מורכב והראשון הלא פחות מכביצה ולאו בכלל אתרוג נוסף ב. אפשר ונצטמק פחות מכביצה כשר לברכה. ואילו האתרוג השני מורכב. וי"ל.

ז. עוד הסתפקתי לשיטת הביה"ל והאחרונים באתרוג שהצטמק פחות מכביצה שפסול ואינו בכלל הדר מה יהיה הדין אם נצטמק האתרוג ונשאר בעביו פחות מכביצה, ובאורכו הוא משלים את הרוחב לשיעור כביצה, האם בכה"ג כשר או פסול.

והנה נחלקו האחרונים באתרוג ארוך וצר שבעוביו הוא דק מכביצה האם הוא פסול ומטעם שאין זה הדר וכ"כ בשו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סימן קלה או דאין מעכב מה שבעביו פחות מכביצה מכיון שבסך הכל יש בו שיעור כביצה וכ"כ בשו"ת מהרש"ם ח"ב סימן קכט עיי"ש. ולכאורה נידון דידן יהיה תלוי בפלוגתת האחרונים.

ונ"ל לשיטת הפוסלים, אף אם האתרוג מעיקרא עמד בשיעור ביצה לאורכו ורחבו, מ"מ כשנצטמק יהיה פסול, ולא נאמר כיון שבשעה ראשונה היה במידה נכונה הרי נגמר פריו ושוב לא יגרע במה שנצטמק. שהרי הטעם לפסול אתרוג ארוך וצר מכביצה, שס"ל דדומה עניינו לזע"ז בסוכה או דע"ד במזוזה שאין מצרפים את האורך לרוחב, ואם כן ה"ה בנצטמק, דסו"ס כעת פחת משיעור ביצה לאורכו ורוחבו. כמו"כ יש לדון מה הדין באתרוג כזה שאין בעביו כביצה אם לא שנצרף את אורכו ושוב הצטמק אורכו ונעשה עוביו כביצה. וע"פ תלוי בנידון בהודעה לעיל.

ח. עוד הסתפקתי מה הדין באתרוג פסול שהצטמק וכתוצאה מכך הוכשר. וכגון כשהפסול בצורת גידלו, אתרוג ככדור ונצטמק ונהפכה צורתו לאתרוג רגיל, או פסול מחמת צבעו והשתנה בעקבות שנצטמק, או שהיה עליו נקודות פוסלות ומחמת שנצטמק נעלמו.

ועל פניו י"ל בכל המקרים הללו, שלא יועיל מה שהוכשר לבסוף, כיון שבשעה ראשונה היה פסול, מצד שלא היה ראוי ללקיחה ולאו בכלל הדר, ותמכתי דברי עפמש"כ הרמ"א סימן תרמ"ט סעיף ה' וז"ל: אבל אם היה יבש או מנמר שפסול כל שבעה, אף אם חתך היבשות או הנמור פסול כל שבעה הואיל ובא מכח פסול ע"כ. ולכאורה ה"ה בנידון דידן אף שלא מכשירו במעשה דידיה אלא דאתי ממילא מ"מ כיון שבא מכח פסול לא יועיל להכשירו בכך.

אמנם בביאור הגר"א שם והמאמר מרדכי והובאו דבריהם במ"ב שם ס"ק ל"ח כתבו לדייק מדעת המחבר בסימן תרמ"ח סי"ד שכתב אם עלתה בו חזזית או שהוא מנומר וקלפו אם חוזר למראה האתרוג כשר, ומוכח דפליג על זה. ובמ"ב שם בתו"ד כתב וז"ל: ועל כן מצדד המאמר מרדכי דיש לדון להקל בחתך היבשות או הנימור בשאר יומי מאחר דסתם המחבר כדעת הרמב"ם וסייעתו דכל הפסולין משום מומין דכולל בזה בין שהפסול משום חסר או משום הדר כשר ביו"ט ב' [וכלול בזה אף יבש או מנומר דטעמם משום הדר] אף בלא חתך עכ"פ אין לנו להחמיר בחתך. ובמקום הדחק בודאי יש לסמוך ע"ז ע"כ.
ולכאורה לדברי האחרונים הנ"ל יוצא שבנידון דידן האתרוג הוכשר במה שנצטמק וכשר לנענוע.

ט. הסתפקתי בעקבות יהודי שהראה לי שנה שעברה אתרוג שחסר בו כלשהו ולא בקליפה החיצונית ממש*,
מה הדין לשיטה שפסול חסר הוא בשיעור איסר, ומחמת שנצטמק האתרוג, נצטמצם שיעור החסר לפחות מאיסר.
*(וככל הנראה היה פסול ביום הראשון ובירך ברכה לבטלה. ורכש אותו כמהודר א' א' לפי הקריטריון של משנת יוסף, זוועה. וזה כבר אתרוג שני שנתקלתי בדרגת א' א' שנמכר ע"י משנ"י וספק עם כשר לברכה! צריך לעורר את הציבור ואת מנהלי משנ"י, שישימו לב מה הם מוכרים לציבור! מי שבכוחו לפתוח אשכול ולברר את התופעה המגונה הזו, שהציבור כסומא באפילה מסתמך יותר מדאי על "קרנות" למטרות ריווח...).