תמוז י''א תמוז - רבי צבי הירש מזידיטשוב, ה'עטרת צבי' (1 צופה)

[אוהב ספר]

הרה"ק רבי צבי הירש בהרה"ק ר' יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב.

בעל 'עטרת צבי'.

נפטר בשנת תקצ"א.

הערך במכלול-

רבי צבי הירש מזידיטשוב – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[אוהב ספר]

פעם אחת כשהיה החוזה מלובלין חולה ולא היה יכול לצאת החוצה לקדש את הלבנה והצטער מזה מאד, אמר לו ה'עטרת צבי' מזידיטשוב: הרי הלבנה עומדת כאן נגד החלון, וכך קדש החוזה את הלבנה, אחר כך נענה החוזה ואמר: אל תחשבו שה'עטרת צבי' סבב את חדרי באפן שיהיה החלון מול הלבנה, אלא שהוא סבב את כל מערכת השמים הגלגלים והכוכבים כדי לקדש את הלבנה, כי יש בכח הצדיקים להנהיג את העולם הגשמי והרוחני כרצונם. היה ידוע במעשי חסד וצדקה והתמסר לעזר לעניים ויתומים. כשהיה משיא את אחד מיוצאי חלציו, השיא גם כן יתום עמו, ומלבד נדוניא נתן לו גם קעסט – מזונות על שלחנו, כמו ליוצאי חלציו, ומשך ימי חייו השיא יותר מארבעים יתומים ויתומות. הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב אמר פעם על הרה"ק רבי צבי הירש, שמנהגו שהיה הולך תמיד בחרף באמצע הלילה לטבל בנהר תחת הקרח והיה אוחז בידו נר, ולמד תחת הקרח את כל הספר הקדוש 'פרי עץ חיים'.

 

[אוהב ספר]

שר בית הזוהר:

כבר בגיל צעיר החל לשקוד בתורת הנסתר כשהוא משקיע את כולו בלימוד הזוהר הקדוש, אודות לידיעותיו המקיפות בכל חלקי התורה הקדושה ובמיוחד בזוהר הקדוש קראו לו גדולי הצדיקים בדורו בשם: " שר בית הזוהר", כמליצה על בסיס "שר בית הסוהר" המופיע בסיפור יוסף ואשת פוטיפר בספר בראשית.

הצדיק הקדוש רבי חיים מצאנז זי"ע אמר פעם שכשאומרים בגליציה סתם "רבי" מתכוונים לרבי צבי הירש זי"ע, גם בנו של ה"דברי חיים" זי"ע, רבי יחזקאל שרגא משינווא זי"ע מיוחסת אמרה אותה שמע מהרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע, ורבי דוד מדינוב זי"ע, שכשיהודי שמגיע לציון רבי צבי הירש בזידיטשוב דומה הדבר לנסיעה לקבר רשב"י במירון! עד כדי כך החשיבו הצדיקים את הצדיק הקדוש מזידיטשיוב זי"ע.

 

[אוהב ספר]

התקרבותו לתורת החסידות:

אחיו ר' משה מסאמבור זי"ע היה תלמידו של ה'חוזה מלובלין' זי"ע, ובהשפעתו החל גם רבי צבי הירש לנסוע לחצר קודשו של ה'חוזה מלובלין' זי"ע, ועד מהרה נעשה לאחד מגדולי תלמידיו, כמו כן נסע רבות על הצדיק הקדוש רבי ברוך ממעז'בוז זי"ע דודו של רבנו ז"ל, אותם החשיב כרבותיו המובהקים, כן היה נוסע לרבים מצדיקי הדור כמו המגיד מקוז'ניץ זי"ע, רבי מנחם מענדל מרימינוב זי"ע, רבי משה לייב מסאסוב זי"ע, וה"אוהב ישראל מאפטא" זי"ע, אותם גם הביא מספר פעמים בספריו.

 

[אוהב ספר]

בהנהגת העידה:

התפרסם ברחבי העולם היהודי כקדוש עליון, לאחר פטירתו של ה'חוזה מלובלין' היה אחד משלושת הצדיקים שהנהיגו את כל עדת החסידים באירופה.

חסידים רבים הסתופפו בצלו, בין גדולי תלמידיו ניתן למנות את רבי אליעזר זאב מבוטשעטש זי"ע, אחיינו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, חתנו רבי יהודה צבי מרוזדול, רבי אברהם מנארול, רבי יוסף מקוזובה ואחרים, גם שנים רבות לאחר פטירתו המשיך רבים לדבוק בספריו הקדושים שחיבר, הרה"ק רבי יואל מסאטמאר זי"ע נהג לכתוב בספריו: "מורי ורבי ה'עטרת צבי', וכן "אני דבוק בספרים שלו כמו שהייתי דבוק בו אם היינו חיים באותה תקופה", האדמו"ר משומרי אמונים רבי אהרון ראטה זי"ע היה מצטט בספריו עשרות פעמים את ה'עטרת צבי' והיה מפליג מאוד בשבחו.

 

[אוהב ספר]

אהלו-

 

[אוהב ספר]

מצבתו-

 

[אוהב ספר]

עטרת צבי - היברו בוקס

סור מרע ועשה טוב - היברו בוקס

 

[אוהב ספר]

פעם אחד מאחייניו של רבי צבי הירש מזידיטשוב נפל למשכב. המשפחה כולה נשאה תפילה לשלומו, אך מצבו הלך והתדרדר מרגע לרגע.

רופא הוזעק למיטת החולה, והוא קבע כי ככל הנראה האחיין עומד להשיב את נשמתו ליוצרה.

הדודים ביקשו ליידע את אחיהם, הצדיק רבי צבי הירש. אך הייתה זו השעה הקבועה בה רבי צבי הירש היה מסתגר בקומת הגג, מקדיש את זמנו ללימוד התורה. איש לא העיז להפריעו; מי ילך לבשר לו על ההרעה במצב אחיינו כדי שהוא יוכל להתפלל עליו?

החליטו לשלוח את אחד האחיינים, נער קטן שהיה חביב במיוחד על הצדיק.

לקח הנער נר בידיו, טיפס ועלה אל קומת הגג. כשהגיע ליד חדרו של רבי צבי הירש, השתעל כדי לעורר את תשומת ליבו.

"נו?" שאל רבי צבי הירש כשראה את אחיינו.

"בשורות טובות בפי! מצבו של האחיין החולה השתפר, אך הוא עדיין זקוק לתפילותיך. האם תוכל להעתיר עבורו בתפילה כדי שהוא יחלים לחלוטין?"

אורו פניו של הצדיק והוא הורה לנער להיכנס לחדרו. שם נתן לו צמחים שונים ואמר: "אמור לאם הילד שתחלוט את הצמחים במים חמים ומן המשקה תתן לחולה, ובעזרת ה' הוא יבריא עד מהרה."

אב הילד מיהר למלא אחר הוראות הצדיק והשקה את החולה את התה בכפית. לא חלף זמן רב והנער פתח את עיניו; כעבור שעות ספורות בלבד הוא הבריא לחלוטין!

מאוחר יותר אמר רבי צבי הירש לאחיו:

"עליך ללמוד מבנך חסיד מהו. אתה, בדאגתך גרמת גם לי לשקוע בעצבות. אך הוא ידע כיצד לרומם את רוחי ותודה לא-ל ידעתי מה לעשות כדי לרפא את הילד."

 

[אוהב ספר]

רבי נפתלי צבי מרופשיץ קיים קשרים אמיצים וידידותיים עם צדיקי דורו ובפרט עם חבריו לבית המדרש הלובליני, שלאחר שנת תקע"ה, הקימו חצרות משלהם.

דומה שהקשרים האמיצים ביותר היו עם רבי צבי הירש מזידיטשוב, שהיה ידידו מימי נעוריו, עת הסתופפו שניהם בבית מדרשו של הרבי ר' אלימלך מליז'נסק. ידידות זו נתחזקה בחצר ה"חוזה" מלובלין, בה היו מראשי החבורה.

המכתבים שכתב רבי צבי הירש אליו מלאים חיבה והערצה וחבל שלא נשתמרו בידינו מכתבי התשובה של רנ"צ. ברם, המסורת החסידית הותירה לנו שני סיפורים המראים את הערצתו של רנ"צ לרבי צבי-הירש.

אחד הסיפורים קשור בנסיונו הידוע של רבי מנחם מנדל מרימנוב להפוך את מלחמת נאפוליון למלחמת גוג ומגוג ולהביא את משיח צדקנו. המלחמה, בתכנונו של רבי מנחם מנדל, היתה אמורה להביא סבל רב לעם ישראל ורנ"צ עשה הכל שלא תהא זו מלחמת גוג ומגוג. רנ"צ הצליח ונאפוליון נכשל. רנ"צ התחרט על מה שעשה ובפרט שרבי מנחם מנדל מרימנוב אמר שעליו להסתלק מן העולם כתוצאה מכישלון פעילותו, על כן טיכס עצה כיצד למלא אחר רצון רבו ולהביא את משיח. הוא כינס את תלמידיו של רבי מנחם מנדל מרימנוב, על מנת שהכנס יגיע למסקנה, שאין עתה מנהיג לחסידים וממילא חייב משיח לבוא ותימסר לידו ההנהגה.

משהתכנס הכנס ורנ"צ הציע את הצעתו, קם רבי צבי הירש מזידיטשוב ממקומו ואמר: מה חסר לכם "אצלנו"? כך נתפרדה החבילה. רנ"צ הקפיד על ידידו, אבל כששמע את תפילת "שמונה עשרה" שלו, אמר: "היהודי הזה הוא כולו לשמים"

רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא שסיפר סיפור זה הוסיף: כפי שעשה רנ"צ לרבי מנחם מנדל מרימנוב, כן עשה רבי צבי הירש לרנ"צ.

בנוסח אחר, ברוח זו, מספר ש"ב הרב משה אריה פריינד - ראב"ד בירושלים: כששמע רנ"צ את דבריו, של רבי צבי הירש מזידיטשוכ, אמר לבנו - רבי אליעזד מדזיקוב: בא ונארוז את החפצים וניסע מכאן. כשהלכו להפרד מרבי צבי הירש שמעו את תפילת המנחה שלו, ואז אמר רנ"צ לבנו: תפתח את החבילות אנו נשארים כאן. מימות רבנו אלימלך מליז'נסק לא שמעתי תפילה כזו.

 

[אוהב ספר]

כשהשיא רבי צבי הירש אחת מבנותיו ורבי נפתלי צבי מרופשיץ לא יכול היה להשתתף בחתונה, הוא שלח לשם את שני בחירי תלמידיו: רבי חיים מצאנז והרב מפשאצלוב.

כשחלה רבי צבי הירש והיתה מחלתו אנושה מאד, התפללו עליו צדיקי הדור להחלמתו, לפתע חלה הטבה במצבו. אמר רבי צבי הירש: מכל אלה שהתפללו עבורי, היו שלשה שעשו מאמצים מיוחדים: רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, רבי נפתלי-צבי מרופשיץ ורבי משה טיטלבוים מאוהל. רבי צבי הירש נסע אז במיוחד אל רנ"צ כדי להודות לו על מאמציו.

 

[אוהב ספר]

בבית מדרשו של רבי צבי הירש, היתה תקנה מטעמו שלא להשאיר את התפילין על השלחן בלי כסוי מלמעלה והעובר על תקנה זו, היה נקנס למלא גרונם של חסידים במידה ידועה של יי"ש, והיו ממשכנים את תפליו לשם תשלום זה, הפקר ב"ד של חסידים הפקר, ואין כל ערעור על פסק דין זה. - כשהיה הרב מרופשיץ בעת ההוא בביהמ"ד של רבנו, והוא לא ידע על תקנה זו, חלץ תפילין והניחם על השלחן מגולים ויצא לחוץ. נתמשכנו התפלין בינתים ע"י אחד מתקיפי החסידים. כשבא הרב מרופשיץ ולא מצא את תפליו, עמד לפניו הממשכן והודיעו את התקנה הנ"ל, שאין בה שום משוא פנים. לא איחר הרב מרופשיץ לפדות את תפליו, ככל

הקנס הקצוב אשר הושת עליו, והחסידים שתו לחיי רבנן ותלמידיהון בכלל ולחיי האורח הקדוש בפרט, וייטיבו את לבם. שאל הרב מרופשיץ את רבי צבי הירש לטעם התקנה ההיא, והוא הגיד לו סודה, פתח הרב מרופשיץ ואמר: אילו לא באתי לכאן רק לשמוע דבר זה דיינו.

 

[אוהב ספר]

כשנסע הרב מרופשיץ לביתו ליוה אותו רבנו עד העיר הסמוכה רוזדול. נסעו שניהם בעגלה אחת, ורבי יצחק אייזיק מזידטשוב עמד מאחורי כתפיהם על הקרש הקצר הבולט מהעגלה, והטה אוזן לשמוע סוד שיח שני שרפי קודש אלה בשיחתם יחד. כשבאו לרוזדול נכנסו לביתו של בעל-בית אמיד אחד לחדר מוסק ומואר, רבי יצחק אייזיק נשאר עומד במסדרון הפתוח לרשות הרבים, והרוח והשלג נושבים לתוכו. הטה רבי יצחק אייזיק אזנו אל דלת החדר, ושניו דא לדא נקשן מפני הקור שנכנס בכל אבריו. הרגיש בו דודו רבי צבי הירש והכניסו החדרה, שם מצא את הרב מרופשיץ עומד לפני ארון מלא ספרים, והוא מוציא ממנו ספר אחר ספר ומדפדף בו ומחזירו ומוציא אחר אחריו. ואמר לרבנו, אני אוהב מאוד את התורה ואני שמח מאוד, אם יש לי הזדמנות לראות ספר, שלא ראיתיו עדיין. השיב לו רבנו: ואני יש לי קבלה מרבותינו, שלא ללמוד משום ספר, בלתי אם ידוע לנו איש מפי איש, שהוא מפי אליהו.

 

[אוהב ספר]

מכתב שכתב לרבי נפתלי צבי מרופשיץ-

אתייחד באהבת אחד ביחודא דנהורא קדישא אל כבוד ידידי הודי והדרי המשמח אלקים ואנשים יסוד מופלא מוצנע ומכוסה, הוא כבוד תמים דעות ויקם עדות ביעקב שארית פליטת יסודי ישראל הרב הצדיק החסיד ואדם הגדול בענקים כלו מחמדים וכלו ממתקים זה רעי אוהבי דגול מרבבה נר ואור יחידת חי רוחו משיבת נפשי קודש אלקים עליון כבוד מורינו ורבינו הרב מו"ה נפתלי צבי.​

​

אשתוחח נפשי ולבי ובשרי מלא קומתי לדרוש שלמא רבא חנא וחסדא אורכי דחיי. יאריך השם אלקי ישראל ימיו ושנותיו לראות בטובת בשמחת ישראל עוד כל ימי עולם ויפרח בימיו צדיק יסוד עולם צדיק ונושע בכתרו ישועה ישועת ישראל ויקויים בו ובזרעו ובכל ביתו ואוהביו ותלמידיו וכל מבקשי שלומו ותורתו ואור צדקתו לכל הברכות ושלומים וטובת המיועדים עבדי אלקי ישראל בזה ובבא לדורות עולם ולעולמי עולמים לבנות ממנו חרבות עולם מוסדי דור ודור יקום והאל השומע שועת נכאים יענה ויאמר על הדבר הזה הכותב בלב שלם באהבת אמת אמן ואמן.​

​

ידעתי אשר האהבה תקועה בלב ידידות נפשי קלקלה השורה אשר אבא במכתב לסדר דברים לפני הדר כבודו. גם יודעי מיעוט מעשי וערכי לערך מעשי הוד מעלות רום הדר ערכו אשר קטנו עבה ממתני אמנם כן דרך האוהב אשר בוודאי יראה תום לבבי אשר בוער בי אהבתו בלב ונפש אשר לא יכולתי להתאפק ושמתי נפשי בכפי לבא במכתב אהבת נפש, אהבה מסותרת רצופה על רצפת בה"ט וש"ש וד"ר וסוחר"ת להאח"ד בפא"ר צדיקי רגלי המרכבה וצדיק יסוד עולם הכולל ומייחד באחד עם בהט המאוחר לאחד להטות לימין רב חסד מטה כלפי חסד גו"י אח"ד בארץ.​

​

והנה אבקש עבור תלמידו מו"ה יונה מליסקא מוכ"ז אשר כבוד תורתו יקרבוהו לעבודה ולתורה. ואמנם ישב אצלי בימות החורף הללו והרבה תורה בגמרא ופוסקים למד אצלנו ומדי שבת בשבתו זכר את דבר קדשו ומדי דברו בו ממש נפשי יצאה בדברו, מידי זכרה באהבתו, אהבת ישראל ובקשתי, ידידי, להעלות לפניו לטובה בכל עת על בריאת גופי ושלום ביתי ואני השפל מוכן לעבוד עבודה שבלב, זו תפילה, על שלום בית אדוני בכל עת. דברי ידידו עבדו בכל לב ובכל נפש, צופה ומביט מתי יגיע העת ואזכה להשתעשע ולהתעלס באהבתו ולשמוע בקול ערבת אהבת דודים נוי ידידות נצח תורתו ואהבתו ושלום כנפש הק' צבי הירש באאדמו"ר מו"ה יצחק אייזיק זצלה"ה מזידיטשוב.​

​

בעזה"י יום ג' בא שנת ברכ"ה בשמח"ה בחיי"ם ח"ן חס"ד ושלו"ם לפ"ק זידיטשוב. אל כבוד הדר תפארת ישראל הוא האוהב ישראל ידידי הרב הצדיק המפואר בעוז ותפארת במקדשו החכם בחכמתא רבתא דשלמה מלכא דשלמא כלא דלי' המפורסם מקצה השמים עד קצה השמים בקי בחדרי חכמה בסתרין וכתרין קדישין הוא כבוד שמו הקדוש מוה"ר נפתלי צבי אור הצח ומצוחצח שלימו יאר תורתו ועבודתו וצדקת קדושתו יאיר לנצח עלי אור כחום צח יאריך השם ב"ה ימיו ושנותיו בנחת וינוב בשיבה טובה דשן ורענן בנים ובני בנים בתלמידים יגדיל תורה ויאדיר לעולמי עולמים ודורות עולם אמן.​

​

אודה לד' כי טוב כרחמיו וכרוב חסדיו הגדיל לעשות עמי וב"ה וב"ש אשר החזיר אותי לבריאותי כמאז כשמוע אבינו אב הרחמן בקול תפלת הצדיקים עלי ובפרט תפלת ידידות אהבת צדקתו וחסידותו דמרן רבן כבוד תורתו אשר נכנס בשבילי בעובי הקורה לפנים מן השורה להעתיר בעתר אמיץ ונורא באהבנו אהבת נפש אותי השפל בהעלם הסבה על מה ולמה אמנם בטוב.​

​

רצון ידידי אוהב ישראל האמת ואוהב תורה אוהב יערי עם מעט דמעט דבשי באתי ידידי בתורת הגמול ולברכו בברכת הדיוט קטן.​

​

ישלם ד' פעלו ויהי' משכורתו שלימה אשר כשם ששמע השם תפלתו עלי כמו שידעתי בידיעת אמת אהבה המורגשת בחיי רוחי רוח אלקים חיים בצלותי ויחודי תפלת כל צדיק יצדיק בקדם מפעליו מאז ואני מרגיש ישועת ידידי בקביעת מקומו ותפלתו עלי ואשר עשתה תפלתו רושם בעצמותי ובקרבי כן יעשה השם הטוב ויקובלו כל תפלותיו ומשאלותיו וחפציו למלאותם בברכה קדושה יחוד על כלל כל ישראל ועל פרטים לעשות להעשות כרצונו צדקתו האמת להמשיך עליהם ממקור שפע הברכה כל טוב ורב טוב לבית ישראל אמן.​

​

והנה ידידי הי' בדעתי למלאות תשוקתי לנסוע לקבל פני ידידות תאר הדר מלך מרן רבן בימות החורף הלזו או ליסע בחורף לק"ק מעזבוז ובקיץ אשים נסיעתי לשים נדרי לקבל פני קדושתו בביתי מאן דבעי למחזי למלכא אמנם נצטוויתי מפי אדמו"ר הצדיק ישיש וזקן קדושות הרב ממעזבוז שלא לזוז לשום נסיעה בכל ימות החורף וידע מרן ידידי אוהבי אשר חנייתי במדבר ממש ונטה השם אהלי מחוץ למחנה ואין עובר ושב דרך מקומי ובפרט בימות החורף הללו בדרכים בלתי מתוקנים לכן אחרתי מכתבי זה להודיע ע לכבודי משלומי הטוב​

​

והנה עתה בנסוע וע אחי הר הרב כבוד מו"ה משה נ"י מוכ"ז באתי בקול רנה ותודה המון חוגג להודיע ולהגלות מסתורי אהבה לכבוד מרן רבן ע"י אחי זה אשר גבר השם חסדו עלי להחזירני להושיבני על קני לאור התורה והחכמה למען העבודה ובקשתי ידידי הצדיק להתאמץ עוד בתפלה בשבילי עבורי לתוספת כח לתורה ולתעודה למען אוכל בעני' לעבוד השם בטהרת לב אמת כחפץ לבבי לחפץ אמת ורצון אמת ומובטחני ידידי אשר אזכה בקרוב למלאות תשוקות אהבת תאותי עד תאוות גבעות עולם והררי עד לדלג על ההרים להודות לד' חסדו לרומם בקהל עם ובמושב זקנים גודל חסדו לספר עזוזו ונפלאותיו אשר עשה עמדי להפליא להחלימני ולהחייני לא כגמול ידי ולא ככשרון מעשי אבל מצד רצון חסד ב"ה הטוב והמטיב כל ובקרוב אהי' ידידי במעזבוז לקבל פני אדמו"ר זקן הדור יאריך השם ימיו ושנותיו ולאחר כן אשים נסיעתי בעזהי"ת לבית רבן ידידי לברך על הגמול הטוב והמטיב ומחמת טרדתי באתי ביישר חיים לסיים דברי אהבה ושלום.​

​

דברי ידידו המבקש שלומו מצפה לשעה לקבל פני הדר קדשו בתשוקת אהבה נפלאה שאין אחריו אהבה ובלב ובנפש.​

​

הק' צבי הירש בלאדמו"ר מוהר"ר יצחק אייזיק זצוק"ל זידיטשוב והנה כבוד אחי הרב החסיד מוה"ר משה מסאמבוד עשיתיו שלוחי מצוה בנסעו על החתונה עם החתן החריף מו"ה יצחק אייזיק נ"י הזה בן אחי הרב החסיד מו"ה אלכסנדר ז"ל מקאמארנא המיועד ומשודך עם ב"ג בת הרב החסיד כבוד מו"ה אברהם מרדכי מק"ק פאנטשיב נ"י והנה אחי זה הוא גר שם במדינה רחוקה ותמכתי יתודתי בראשי ורובי על כבודו הגדול להורות לו לתמכו בכל ענינים ודי בזה בבקשת אהבה מן הסתם יעשה אוהבו ידידי בכל כחו בחכמתו לתמכו בכל האפשר ובשלום ורוב שלום וברכה לכל בית אדמו"ר רבן שכבה"ג ומחמת הטורח לא יכולתי לבא בפרט אבל בכלל ובפרט וכלל אומר שלום באהבה רבה.​

​

צבי הנ"ל​

 

[אוהב ספר]

מכתב נוסף להנ''ל-

בעז"ה יום ב' כ"ח ניסן אח"ד למב"י.​

​

אל כבוד ידיד נפש בית ישראל אב הרחמן הוא הרב רבן של כל בה"ג הצדיק הקדוש בוצינא קדישא מנהירו דעתיקא קדישא שלשלת זרע קודש מצבתי אור ישראל וקדושו הוא ניהו מרנן ורבנן המפורסם מקצה השמים ועד קצהו כבוד מו"ה נפתלי צבי שלום שלום שלום לכל מרבית ביתו וזרעו ותלמידיו וכל בשמתין קדישין דאחידן בדרועו ואנפו להנות ולהשתקיין מן זהר זיו פניו הקדושים לעלם ולעולמי עולמים יזכו לראות בנעם השם בהרמת קרן ישראל ומלכם לפניכם וד' בראשם אמן ואמן.​

​

ביום אתמול סמוך לערב הגיעני מכתבו הנעים ע"י מלאכות ציר מכבוד אחיו הרב האבד"ק באלחוב נ"י וכמעט נשתוממתי ולא יכולתי להשיב אמרי על ידו אמנם מובטחני מובטחני מובטחני בד' אלקי ישראל אשר לא יעזוב את חסידיו ולא יעזוב חסדו ואמתו ויתגדל ויתקדש שמו של מלך מ"ה בקרוב בקרוב מהר מהר וישלח רפואה שלימה לכבודו הגדול להחזיקו להחלימו להחיותו להקימו ברפואה שלימה והאי יומא דקא גרים רושם גדלות שני דאבא אומנא הרופ"א ברחמי"ם בתוספת מרובה על העיקר ואחריתו ישגא עד לחדא ולא ידאג אדוני ואל יפול לבו בקרבו כאשר הבנתי במכתבו ואדרבה יבטח בשם ד' וישען באלהיו השומע בקול עבדו ירא ד' אשר בקרוב בקרוב עוד יגיע ימים אשר יאמר יש לי בהם חפץ ד' ובידו יצליח.​

​

והיום אחר חצות לילה עשיתי לי פ"נ ביחוד גדול ת"ל אשר הורוני מן השמים ושפכתי נפשי ולבי ברנה ותפלה ותהלה בספר תהלים כלו וקמתי לראש אשמורת ת"ל ות"ל חי מרום וקדוש שמו והיתה תפלתי שגורה בפי ובודאי מובטחני אשר בשעה קרובה בזמן יוחזר ידידי לאיתנו וככחו אז בגבורות עבודתו עבודת הקדש בכתף ישא כן יהי רצון. בתוספת גבורה בברכה קדושה יחוד הכולל לשם ידידי נפתלי צבי ויתר הדברים באור הטוב טוב לגנוז ודי בזה.​

​

והנה ידידי הגם אשר בודאי מחלה אני פני אל ואוחילה לו אשר כבודו ישיג רפואתו בקרוב אצל הרופא בלאנציט כאשר ראיתי במכתבו אמנם ידידי דעתי הקלושה נוטה יותר אשר אם אפשר והיכולת בידו לנסוע לק' לבוב יותר טוב ופשוט אשר הוחזק המקום לרפואת צדיקים אשר ידעתי מאז ומקדם ויש לי בזה טעם כמוס אשר אין להעלות על הכתב האמנם אשר בטחוני חזק בד' אלקי ישראל ומצפה אני לישועתו ורפואתו בקרוב ולא יצטרך לשום רופא בו"ד וד' ירפאהו ברוב וגודל חסדו בכבודו ובעצמו מה אומר לאדוני גודל תשוקת חפצי לקבל פניו הקדושים אמנם גבה טורא ביננא ואני פי מלך שמור יודע השם אשר אני משתוקק בתשוקת נפש עד כי חולת אהבה אני להשתעשע בשעשועי אהבה אשר בינינו מאז אהבה קדומה אהבת החברים הנודעת באהבת נפש קשורה בנפש השוקקת עליתה ומעלה ראש ומח נעשה מגלות הנמשך ובודאי אני בכל עת זכור אזכור ותשוח נפשי להתפלל בעדו תמיד ולהעתיר על אריכות שלומו וטובתו כל הימים כן ידידי אבקש אשר לא אשכח מזכרון אהבת ידידי לעולם להתפלל בעדי ובעד ביתי ד' הטוב יגמור בעדינו לכל טוב ויקובל תפלתינו לכל חפץ ורצון האלקי עם כללות תפלת ישראל באור פני מלך חיים ושלום.​

​

דברי ידידו האמת בלב ונפש אהבת אמת דורש שלומו ושלום כל ביתו וכל אשר לו עד עולמי עד ומצפה בקרוב לקבל פניו בטוב ובנחת בסבר פנים יפות פנים מאירות ושלום כנפש הק' צבי הירש זידיטשוב.​

​

ובאתי בתוספת ברכה ושלום לבניו באהבה אחוה ושלום ורעות לכבוד ידידי בנו הרב הגדול החסיד מו"ה אברהם חיים נ"י ולבנו הרב המופלג החסיד מו"ה אליעזר נ"י ולחתנו ידידו וידידי הרב הגדול החסיד המפורסם כבוד מו"ה אשר ישעי' נ"י.​

 

[אוהב ספר]

מכתב נוסף להנ''ל-

ב"ה יום ד' כ' למב"י ז"ה השע"ר לה' צדיקים לפ"ק.​

​

שלום שלום שלום לכבוד אהובי ידידי הרב הצדיק הקדוש אביר הרועים מופלא שבסנהדרין החכם איש אלקים קדוש ישראל כבוד מורנו ורבינו רשכבה"ג מו"ה נפתלי צבי איש חי רב פעלים יאריך ה' אלקי ישראל ימיו ושנותיו וישלח לו במהרה רפו"ש ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ויזכהו להרמת קרן ישראל כלבו וכנפשו הקדוש מקדושים, ויראו עינינו וישמח לבנו אשר יתגדל ויתקדש שמו של מלך מלכי המלכים על ידו ויראו שונאינו ויבושו ועבדך ישמח באלקי ישראל אמן.​

​

ידידי נפשי רוחי ופאר נשמת כל חי, יום אתמול קבלתי מכתב בניו הנעימים עבדי אלקי יעקב גודל היסורין אשר ממש חלתה נפשי ואשר לא סר חליי עוד, וממש נתבטלו חושי וכחי, והנה ידידי ב"ה אלקי יעקב אשר עזר לי ורפא אותי להחלימני ולהקימני ת"ל ב"ה וב"ש על ידי תפילת אדוני ושועתו וצעקתו אשר התפלל עלי במסירת נפשו לה' ונכנס בעובי הקורה עבורי השפל, אשר אמרתי אז בחליי לא אראה עוד י-ה בארץ החיים והייתי בקרבי לאחר יאוש ואין מקוה, והנה עד כה עזרני ב"ה וב"ש וזכיתי עוד בקומי מחליי להשתעשע בזיו הדר יקר זהר בביתו הקדוש, באדרא דבי משכנא, לחסות בצל כנפי אדוני לשמחני, ושמחתי באור פני מלך חיים בסעודת הודאת ברכות רוממות א-ל וגודל חסדו ואמתו אשר עשה אדוני ידידי עמדי, אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי ומובטחני לידידי אשר עד כה יעשה לי אלקים וכה יוסיף אשר יחזור אדוני וישוב לאיתנו במהרה ואזכה עוד לשעשע ולקבל אור פניו בשמחה בשובה ונחת יוושע בקרוב, מובטחני מובטחני מובטחני מקוה ישראל ה' מקוה אני ומצפה ומובטח בה' האוהב צדיקים וקרוב לקוראיו ולכל אשר יקראוהו באמת אשר ישמע לקול שועת חסידים הנכאים וכואבים בכאבי ויסורי אדוני נפש כל חמדת ישראל רעיא מהימנא שלנו, אל יפול לב אדוני כי בודאי ישלח לו השם רפואה לכל שיעור קומתו בפנימיותיו וחיצוניותיו בכלל ובפרט, ידידו המצפה במהרה ישועתו לבא ולהשתעשע בקבלת פניו הקדושים בפנים שוחקות ומסבירות ושלום כנפש הק' צבי הירש מזידיטשוב.​

​

ושלום לבניו החסידים האמיתיים, ואני כעת איני בשלימות גופי מיום אתמול בבוא האגרת לידי, לדרוש שלומם ולפרוט לכל אחד אהבה ושלום, אמנם בדרך כלל ופרט וכלל בתפלה קצרה אשר התפלל משה רבינו ע"ה על אחותו כן יקובל תפלתם וחסדם בקרוב ולכל בית אדונינו שלום ואהבה וברכה ואל תעצבו, וחלילה להראות עצבות לפני המקום ולפי אביהם הצדיק, שמחו בה' ובטחו בה', מן הסתם יהיה הכל על נכון, דער פאטער, דער טאטע, דער גוטער צדיק וועט גיזונד און שטארק זיין און זארגט ניט קינדערליך ושלום, הנ"ל.​

 

[אוהב ספר]

לאחר שנפטר רבי נפתלי צבי מרופשיץ וגדולי תלמידיו באו לרבי צבי הירש מזידיטשוב, אמר רבי צבי הירש לגדול שבהם - לרבי חיים מצאנז: ראוי היה שאשמח בבוא אורחים חשובים כאלה אלי, אולם בזוכרי למה באתם אלי, תאבל עלי נפשי ולבי ימס.

 

[אוהב ספר]

גם בחושך הסמיך ניבטו מרחבי הקרח בבוהק לבן. הקור חדר את העצמות של אדם מן השורה. גם בשעות היום השתדלו הבריות שלא לצאת מבתיהן שלא לצורך, קל וחומר בשעה זו ששר של לילה פרש חסות מקפיאה על פני היקום כולו בתוספת עלטה שהפכה כל צעד לגישוש מסוכן.

על שפת הנהר הקפוא ניצבה דמות בודדת. בידה פטיש שהכה במים שקפאו והפכו לחטיבה אחת, הלמותיו השקטות בגלד העבה ניסרו את דממת הליל בפעימות קצובות ונמרצות.

הרה"ק רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, בעל 'עטרת צבי' (י"א בתמוז יום פטירתו), ניצב איתן על שכבת הקרח, קורא תיגר על טבע האדם השולח אותו אינסטינקטיבית להתכרבל בכפור כזה מתחת לשמיכה או למצער לחמם אצבעות קרות ליד התנור המוסק.

בעת שאירע המעשה היה רבי צבי הירש צעיר מאוד לימים. עדיין התגורר בבית הוריו וסמוך על שולחנם. בוודאי שלא נודע עדיין כפועל ישועות. אלא ששמעו של הבחור ירא השם הדבוק בתורה ובעבודה – התפרסם בכל כפרי הסביבה.

לפני זמן מה הגיע לבית הוריו של ה'עטרת צבי' שליח חרד ומבוהל: יולדת על המשבר נמצאת בסכנת חיים. לפי דברי הרופאים, את הוולד בוודאי לא יוכלו להציל, כעת משנסים הרופאים מותניים ונלחמים על חייה של היולדת, אולי יש תקווה.

בני משפחת היולדת שלחו במהירות מישהו אל התלמיד חכם הצעיר, שיזכיר את שמה ושם אמה בפניו. שמא ואפשר, הרהרו באמונת חסידים, יציל רבי צבי הירש בישועה מעל דרך הטבע גם את היילוד הרך.

לאחר מספר רגעים עיקשים נבקע הקרח בשיעור מספיק כדי להשתחל דרכו למים הקפואים על מנת לטבול. הרה"ק מזידיטשוב, שנודע בלימוד תורת הזוהר והקבלה, התכונן לרדת לטבול בכוונות וייחודים מיוחדים על מנת לפעול ישועה למקשה לילד ולפדות אותה ואת הוולד ממיתה לחיים.

בזריזות מפליאה פשט הרבי את בגדיו ושלשל את גופו הקדוש אל החור שבמרכזה של שכבת הקרח העבה.

ירד וטבל, אך טרם שביקש לעלות אל פני המים, כבר חש הרבי שמשהו נורא אירע: החור שדרכו נכנס ודרכו אמור הוא לצאת בחזרה – נעלם. המים הנידו את הגוף הקדוש אנה ואנה במים ודרכו לשוב לארץ החיים נחסמה.

ברגעים קשים אלו שחייו של אדם תלויים לו מנגד, לא איבד הרבי את יישוב הדעת שלו. אך במקום להתפלל לקב"ה מקירות לבו שישלח לו עזר מקודש ויושיע אותו מצרתו, החליט ה'עטרת צבי' למסור את נפשו ברגעיו האחרונים מתחת למים, כשהחמצן אוזל והנפש משוועת לטיפות החיים האחרונות, ל… טובת היולדת שנמצאת בסכנה.

בכוונות הידועות רק לו ייחד הרבי מה שייחד ופעל בסייעתא דשמיא לישועת היולדת והוולד.

בדרך הטבע היה אמור הסיפור להסתיים פה. אלא שאז התרחש נס. באופן פלאי חש הרבי את הפתח שחצב בקרח נמצא מעל לראשו, הוציא את ראשו ונשם לרווחה.

כאשר שב ה'עטרת צבי' לביתו, כבר ניצבו לקראתו – למרות שעה זו שאינה מן היום ואינה מן הלילה – בני משפחת היולדת הנרגשים שבאו להודות לרבי ולהתברך ב'מזל טוב' על הישועה הגדולה לה זכו.

 

[אוהב ספר]

פעם באו שני שד"רים מארץ ישראל אל רבי צבי הירש, והמנהג היה, שכל שד"ר שהיה נוסע לחו"ל היה לוקח אתו משהו מארץ ישראל. שאלם הצדיק: מה אתם הבאתם? וענו שהביאו שני אבנים מציון הרשב"י זי"ע.

התפעל מאוד העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע וביקש את האבנים. אמרו לו שהם לקחו זאת לשמירה וזקוקים לאבנים הללו. אמר להם רבי צבי הירש: אתן לכם דבר השוה לאבנים שלקחתם מציון הרשב"י. כל אותו הלילה ישב וכתב פירוש על האידרא, ואחיינו רבי אייזיק זידיטשובער זי"ע הספיק עוד לראות את איך שסיים את הכתב: "נא להודיענו אם כיוונתי לאמיתה של תורה – תלמידך צבי בן הינדא". את הכתב הזה מסר לשד"רים, ואמר להם: כשתגיעו למירון, תניחו את הכתב על הקבר ותראו סימן. מקובל, שכשהגיעו התלמידים לציון הרשב"י במירון והניחו את הכתב על הקבר, יצאה יד של אש ולקחה את הכתב.
פעם אחת, בל"ג בעומר, ישב רבי צבי הירש עם תלמידיו ודיבר בשבחו של רשב"י. בין השאר אמר כי "רבי שמעון בר יוחאי" עולה בגימטריא "ידיד נפש אב הרחמן". היה שם חסיד אחד שחישב בזריזות, ומצא כי הגימטריא איננה מדויקת: רבי שמעון בן יוחאי עולה 765 ו”ידיד נפש אב הרחמן” עולה 764 — מספר אחד פחות…

אך בטרם הספיק לומר דבר, פנה אליו רבי צבי הירש: אתה הרי תלמיד חכם, וצריך אתה לדעת כי ברוב הפעמים בגמרא כתוב "רבי שמעון בן יוחי", בלי א! ועל פי זה החשבון מדויק.

 

[אוהב ספר]

הרה"ק רבי צבי הירש בן רבי יצחק אייזיק מכפר סאפרין, המכונה בפי כל "שר בית הזוהר", היה מגדולי תלמידי הרה"ק מלובלין זיע"א ואף הוסמך על ידו, האיר אור עולם בספריו הקדושים "עטרת צבי" על הזוה"ק וסה"ק "פרי קודש הלולים" על הפע"ח וס' "סור מרע ועשה טוב" הקדמה ודרך לעץ החיים הקדוש וס' "בית ישראל" על התורה. הרה"ק מהרצ"א מדינוב זיע"א כותב בהסכמה לספרו עטרת צבי "והיה יחיד בדורו בחכמת האמת", וכן העיד בן אחיו ותלמידו הרה"ק מהרי"א מזידיטשוב זיע"א בהסכמה ששמע מפי קדשו שהוא מתלמידי רשב"י.

עלה ונתעלה בגנזי מרומים י"א תמוז תקצ"א ומנו"כ בזידיטשוב.

(זכרון יהודה, עמ' טו)