יום השואה - חכמים היזהרו בגחלתן | אספקלריה תורנית| דף 2 יום השואה - חכמים היזהרו בגחלתן | אספקלריה תורנית| דף 2

יום השואה - חכמים היזהרו בגחלתן (2 צופים)

נושא דומה אך שונה
בירושלמי שקלים פ"ג ה"ב למדו מן התורה נביאים וכתובים שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום. ועיי"ע פסחים יג. גבאי צדקה וכו'.
ועיין בשו"ת חתם סופר חלק ו' תשובה נט במכתב לבנו המצו"ב. ובדבריו מבואר קצת שחובה זו נוגעת לא רק כלפי בני אדם כשרים אלא אף באנשים שדרכם לדון כל מעשה לרעה ולחפש גנות ורוע בתלמידי חכמים.
אמנם עיין בספר חסידים סימן תרו כתב כתיב והייתם נקיים מה' ומישראל, ולא מכל ישראל. ינקה אדם עצמו מן המאמין ולא ממי שאין מאמין, כי אדם שאם תנקה עצמך לפניו לא יאמין אם כן מה יועיל שתנקה את עצמך, כיון שאינו מאמינך. עד כאן.
וכעין זה כתב במהר"ל בדרך חיים אבות פ"ב מ"א איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. שדייק התנא לכתוב מן האדם ולא מן הבריות עיין שם.
וכן הביא במלאכת שלמה שקלים פ"ג מ"ב בשם ר' שלמה אלקבץ שכל דין והייתם נקיים, זה רק בבריות אשר נתן להם אלוקים מדע והשכל, ולא בשאר האנשים הפתאים. עיין שם.

ואחרי שהצגתי את כל המקורות בנוגע לוהייתם נקיים. חשוב להדגיש, שזה לא נוגע לנושא דנן, שיכול בנקל בחוסר התחשבות להרחיק תינוקות שנשבו.


שו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן נט
שלום לך ושלום לעוזרך התלמיד הותיק שי'.
העתקתני בדבריך ובגלגולי סבותיך אשר לא הי' לי לנחת ודע בני ותלמידי שי' כי כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה והייתם נקיים מה' ומישראל וב' חובות אלו נקיות מה' יתב' והנקיות מישראל עמו הם שני רוכבי' צמדים על גבנו ויותר אפשרי לצאת ידי החוב הראשון היינו ידי שמים יותר הרבה ויותר מלצאת ידי הבריות כי הם חושבים מחשבות זרות ונושאי' ונותני' מוזרי' בלבנה ועונשו יותר קשה מאד מאד עד לאין מספר ממי שאינו יוצא ידי שמים ח"ו והוא מש"ס ס"פ יה"כ בענין חלול ה' דאין לו כפרה כלל ר"ל ושיעור חלול ה' כגון רב דשקיל בשרא ולא יהיב דמי לאלתר ובעו"ה שכיח בדברי הבריות למדן כזה יעשה דבר זה והוא שגור בפיהם ואפילו על חשד סברא בעלמא והשתא אי נמי הי' אותו הלמדן עושה כשורה ויצא ידי שמים בכל יכולתו בחיק האפשרי אלא שלא נזהר עד שטעו בו אלו שותי שכר ועשאוהו מנגינותם הרי הוא כבר נלכד במצודתם על זה ידוו כל הדווי' והכתוב צווח הרכבת אנוש לראשנו.
ואני הרהרתי כמה פעמים אם אפשר שקיים אדם בעולם מקרא זה על מתכונתו ואולי על זה כייל שהע"ה אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא רצונו לומר שאפי' בעשייתו כל טוב א"א שלא יחטא עכ"פ באופן השני הנ"ל ביציאת ידי הבריות. ואינני כדי להזכיר אבותינו הקדושים מ"מ תורה היא וחוכך אני בבני גד וראובן אשר עליהם נאמר מקרא זה והייתם נקיים ועפ"י עצת מרע"ה שהי' עפ"י ה' עשו את שלהם לנקות עצמן והוא במה שיצאו חלוץ י"ד שנים לפני צבא המלחמה ומ"מ לא יצאו ידי חובה המקרא הזה בשלימות כי לא על חנם גלו ראשונה לפני כל השבטי' וקראו חז"ל עליהם מקרא הזה נחלה מבוהלת בראשונה אחריתה לא תבורך עיי' ברבה פ' מטות.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון