יסוד 'הפשטות' כגון בחזקה ומיגו | בית המדרש – דיונים תורניים יסוד 'הפשטות' כגון בחזקה ומיגו | בית המדרש – דיונים תורניים

מחכה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
438
תודות
778
נקודות
182
בעקבות כו''כ דיונים שהועלו כאן, התעוררתי לברר יסוד דפשטות, אנא ונא יביאו נא חו''ר הפורום איפה נמצא יסוד פשטות, כגון בחזקה ומיגו ומהו הביאור בכאו''א מהם, אם יש חילוק בין פשטות לפשטות
 
ע''ע הובאו כאן מהרה''ג שליט''א 'פשטות' שבטענה ופשטות שאינה מצד טענה והן בשתי סוגי חזקות שונות. ויבארו נא הרבנים אם הפשטות בהם היא אותה פשטות.

אגב, אם אפשר יהיה להביא את המקורות (בפרט מספרי אחרונים, אך גם הראשונים. . . לא מצויים תח''י הספרים ולאוצר החכמה יש לי גישה לעיתים שאינן מספקות) ויישר כוחם.
 
יעויין יד רמה בבא בתרא לו בסוגיא דגודרות,
שכתב שם שאף שאין בגודרות אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן,
מ"מ כל שאין אנו באים להוציא ממ"ק, גם בגודרות יש חזקה ואם יחטוף מאן דהוא הגודרת מיד המחזיק בהן נוציא ממנו,
גם אם אין עדים לראשון שהם שלו. עכ"ד.
לכאו' ביאור דבריו הוא משום שבפשטות אמורים להניח שזה שלו והחוטף ממנו בא לחדש צד
 
אף אם למחזיק אין כל טענה אלא יאמר גנבתי?
או במילים אחרות, דברי הרמ''ה דומה לפשטות עם טענה או בלא טענה?
אם הוא יאמר גנבתי, זו הודאת בע"ד שאין זה שלו
אך חושבני שאין דבר כזה פשטות עם טענה, כי אין פשטות בטענה של הראשון יותר מהשני, [מה יש בזה שהוא ראשון]
הפשטות היא בזה שהוא מחזיק את הדבר, וטענת בע"ד אין בה כדי לעורר צד
 
כוונתי הייתה פשטות שבאה לחזק טענה ונותנת בה עוד לסברא.
אמנם, עפ''י דברים, כל הפשטות חד הוא ואין חילוק בין דין לדין בזה, הבנתי נכון את דברי כת''ר?
אפשר לומר, עניינה של הפשטות שכאשר יש סיבה לדון צד אחד ואין סיבה לעורר את הצד השני ולהסתפק עליו, זה חשיב ודאי לכל דיני התורה
 
רע"א כתובות יג: על חזקה שאין בה ריעותא דעניינה שמהיכי תיתי לחדש את הצד השני מהניא נגד רוב אף שבכ"מ רובא עדיף מחזקה
וכ"כ בש"ש שמעתא ו [איני זוכר בדיוק איזה פרק, אך בחלק הראשון העוסק בענייני ע"א באיסורין, כמדומה פרק ו].
 

הודעות מומלצות

ספירת העומר​

אי' שספירה...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון